מחנה הפליטים של קאלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Overview of Calais Jungle.jpg

מחנה הפליטים של קאלה הוא מחנה פליטים הממוקם בעיר קאלה שבצפון צרפת. במחנה, אשר מכונה "הג'ונגל" בשל התנאים הקשים ששוררים בו והעדר אכיפה מצד גורמי הביטחון, חיים כ-7,000 פליטים. בהיותה נקודת מעבר חשובה בין צרפת ואנגליה, הפכה קאלה, הממוקמת על גדות מצר דובר, למוקד של ניסיונות הגירה בלתי חוקיים לאנגליה. בין המהגרים החיים במחנה ניתן למצוא פליטים ומבקשי מקלט מאפגניסטן, דארפור, סוריה, עיראק ואריתריאה.

המחנה הוקם בעקבות סגירת מחנה "הצלב האדום" בעיירה סנגאט הסמוכה לקאלה בשנת 2002, והוא הפך לסמל של מאבק אירופה בהגירה הלא חוקית לגבולותיה. המחנה, אשר היו ניסיונות רבים לסגרו במהלך השנים, היה אף נושאו של הסרט התיעודי "Welcome", שזכה לחשיפה רבה.[1]

ה"ג'ונגל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999, הוקם על ידי ארגון "הצלב האדום" מחנה הפליטים בעיר בשם "סנגאט" (Sangatte). בנובמבר 2002, נסגר המחנה בעקבות הסכם שנחתם בין בריטניה לצרפת.[2] בעקבות התגברות זרם הפליטים, אשר התרכז באזור העיר, בניסיונותיהם להגיע לאנגליה השכנה דרך תעלת למאנש, ולאחר סגירת מחנה "סנגאט", החל להיבנות בשנת 2002 מחנה פליטים מרכזי בפאתיה הצפוניים של העיר, מזרחית לנמל.

עם השנים גדלה אוכלוסיית המחנה בצורה משמעותית, מ-4,500 איש ביוני 2016 לכ-7,000 איש, נכון לספטמבר 2016.[3] תנאי המחיה במחנה קשים, כאשר הפליטים גרים בצפיפות ובדוחק באוהלים ומבנים ארעיים. עם זאת, ובניגוד לריכוזי הפליטים האחרים בעיר, קיימת במחנה גישה לחשמל, למים זורמים ולשירותים.

ניסיונות לסגירת המחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בספטמבר 2009, פשטו כוחות הביטחון הצרפתיים על המחנה ועצרו כ-278 מהגרים. במסגרת הפינוי נהרס חלק גדול מן המחנה. לאחר הפינוי ציין שר ההגירה הצרפתי אריק בסון, כי המחנה מהווה בסיס לסחר בבני אדם ואין לראות בו כמחנה הומינטרי.[4]

ב-28 במאי 2014, התבצעה פשיטה נוספת של משטרת צרפת על המחנה ופינתה כ-650 פליטים כמו גם ציוד רב שהיה במקום. במהלך הפשיטה, ערכו השוטרים חיפושים בתוך האוהלים ומתחת ליריעות שהמהגרים ישנו עליהן לפני שאטמו את המחנה ואסרו את הכניסה אליו בטענה כי במקום יש התפרצות סקביאס.[4]

ב-29 בפברואר 2016, פרצו עימותים במחנה, לאחר שהרשויות בצרפת החלו בפירוק צריפי המגורים שבחלקו הדרומי, בעקבות הוראה של בית המשפט. צו בית המשפט בהקשר זה לא כלל את המבנים "הציבוריים" במחנה, שמשמשים את הפליטים כבתי תפילה, בתי ספר וספריות.[5] במהלך המהומות התלקחו חלק מהמבנים כתוצאה מרימוני גז מדמיע שנזרקו על ידי כוחות הביטחון בעוד אחרים הוצתו על ידי תושבי המחנה, כמחאה על הליך הפינוי.[6] למחרת, התחדשו העימותים והתפשטו לאזור הכביש המהיר המוביל לנמל קאלה, אשר נחסם על ידי הפליטים.

בתגובה לפינוי המחנה הודיע ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" כי ממשלות צרפת ובריטניה צריכות לקחת אחריות על הפליטים שפונו. בין היתר נאמר כי על ממשלות אלו לאפשר גישה לתהליכי הגשת בקשת מקלט בצרפת וויזות לבריטניה.[6]

ב-5 בספטמבר 2016, נחסם הכביש המוביל לנמל קאלה כחלק ממחאה של תושבי האזור שקראו לסגירת מחנה הפליטים. בעקבות המחאה הודיע שר הפנים של צרפת ברנאר קזנב כי הממשלה תפעל לסגירת מחנה הפליטים מוקדם ככל האפשר.[7] עוד הודיע קזנב, כי המחנה יתוגבר בכ-200 שוטרים נוספים שיסייעו בשמירה על הסדר וכי בהמשך ייבנו מקלטים ומקומות מחסה לפליטים שיפונו מהמחנה.[3]

הריסת המחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 באוקטובר 2016, החל פירוק המבנים והאוהלים שבמחנה, במסגרתו פונו כ-3,100 מתושביו למרכזי סיוע ומחנות אחרים ברחבי צרפת.[8] לאחר סגירתו, הוקם המחנה מחדש כאשר זרם הפליטים המשיך להגיע לאזור. פליטים רבים המשיכו להסתנן דרכו אל תוך גבולות בריטניה, בעיקר בעזרת נהגי משאיות שעברו באזור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]