מחנה הריכוז אוהרדרוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחנה הריכוז אוהרדרוף
Zwangsarbeitslager Ohrdruf
מראה במחנה, אפריל 1945
מראה במחנה, אפריל 1945
מידע כללי
סוג מחנה עבודה
מדינה גרמניה
מחוז תורינגיה
תאריכים
תאריך הקמה נובמבר 1944
תאריך שחרור אפריל 1945
אוכלוסייה
צבא משחרר הצבא האמריקאי במסגרת בעלות הברית
השתייכות האסירים יהודים ואחרים
נתונים
קואורדינטות 50°50′00″N 10°44′00″E / 50.8333°N 10.7333°E / 50.8333; 10.7333
מחנה הריכוז אוהרדרוף
(למפת גרמניה רגילה)
 
אוהרדרוף
אוהרדרוף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת מחנות ריכוז והשמדה באירופה (לחצו להגדלה)
הגנרלים אייזנהאור, פאטון ובראדלי בוחנים את בורות השריפה במחנה בביקורם בו ב-12 באפריל 1945

מחנה הריכוז אוהרדרוףגרמנית: Zwangsarbeitslager Ohrdruf) היה מחנה ריכוז ומחנה עבודה נאצי ששכן ליד העיר ויימאר בגרמניה. הוא היה חלק מרשת מחנות הריכוז שסבבו את מחנה הריכוז בוכנוואלד.

אוהרדרוף היה מחנה הריכוז הראשון ששוחרר על ידי כוחות צבא ארצות הברית.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחנה הוקם בנובמבר 1944 בסמוך לעיר גותה במדינת תורינגיה שבמרכז גרמניה. האסירים במחנה היו עובדי הכפייה ששימשו ככוח עבודה להקמת מסילת ברזל שהובילה למרכז תקשורת תת-קרקעי שהקמתו מעולם לא הושלמה, וזאת בשל ההתקדמות המהירה של הכוחות האמריקאים.[2]

בסוף מרץ 1945, מנתה אוכלוסיית המחנה כ-11,700 אסירים, אבל בתחילת אפריל יחידות גולגולת המת של האס אס פינתה כמעט את כל האסירים לצעדות המוות למחנה בוכנוואלד. אנשי האס אס הרגו רבים מהאסירים שנותרו במחנה מכיוון שהיו חולים מדי לצאת לצעדה.

שחרור המחנה: אפריל 1945[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחנה שוחרר ב-4 באפריל על ידי הדיוויזיה המשוריינת ה-4 (4th Armored Division) ודיוויזיית הרגלים ה-89 (89th Infantry Division) של צבא ארצות הברית. כשחיילי הדיוויזיה המשוריינת נכנסו למחנה הם גילו ערימות של גופות, חלקן מכוסות בסיד, וחלק אחר של הגופות כשהן שרופות באופן חלקי.

הגילוי המחריד של הגופות הביא את גנרל דווייט אייזנהאואר, המפקד עליון של כוחות בעלות הברית באירופה, לבקר במחנה ב-12 באפריל. נלוו אליו גם הגנרלים ג'ורג' פטון ועומר בראדלי. לאחר ביקורו, שלח אייזנהאואר מברק לגנרל ג'ורג' מרשל, ראש המטות המשולבים בוושינגטון, בו תיאר את מה שראה בביקורו במחנה. הוא כתב שהאכזריות והבהמיות היו כל כך חזקים שהותירו אותו חולה. לדבריו, גנרל פטון לא רצה להיכנס לראות, אך הוא שכנע אותו לבקר במחנה כדי שהוא והגנרלים האחרים שביקרו במחנה יוכלו להעיד בעתיד מיד ראשונה על הזוועות שביצעו הנאצים ביהודים, וכדי למנוע מאנשים לכנות את מה שהתחולל כתעמולה יהודית. השפעת המראות במחנה הייתה כה חזקה עד שב-19 באפריל 1945 שלח אייזנהאואר בקשה למרשל שישלח משלחת של חברי קונגרס ועיתונאים שיבואו לראות ולהביא את מעשי הזוועה של הנאצים לידיעת הציבור האמריקאי. המשלחת אושרה באותו יום על ידי נשיא ארצות הברית הארי טרומן.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]