מחנה הריכוז פורטה וסטפליקה
מחנה הריכוז פורטה וסטפליקה (בגרמנית: KZ-Außenlager Porta) היה תת-מחנה של מחנה הריכוז נוינגמה, שהתקיים בין מרץ 1944 ואפריל 1945. המחנה הורכב משני מחנות לגברים ושני מחנות לנשים שמוקמו באתרים שונים בתחומיה של העיר פורטה וסטפליקה שבמדינת נורדריין-וסטפאליה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלכה של מלחמת העולם השנייה נבחרו מכרות ישנים בסביבות העיר פורטה וסטפליקה לשמש כאולמות ייצור תת-קרקעיים, במסגרת המאמצים הגרמניים להעתיק תעשיית החימוש לאתרים בטוחים מהפצצות בעלות הברית. המלאכה המורכבת של הרחבת המכרות והתאמתם לצורכי תעשיית החימוש הוטלה על עובדי כפייה ואסירי מחנות ריכוז. בכפרים שבתחומי העיר פורטה וסטפליקה הוקם תת-מחנה של מחנה הריכוז נוינגמה. האסירים במחנה הריכוז עבדו גם בייצור תחמושת, בעיקר בחודשים האחרונים של המלחמה.
על תת-המחנה פיקד איש הס.ס אוברשטורמבאנפיהרר הרמן ויקליין.
כיום ניצבת אנדרטה לזכר הנספים בתשלובת המחנות במרכז העיר פורטה וסטפליקה. אולמות הייצור פוצצו בחלקם על ידי שלטונות הכיבוש הבריטיים, וחלקם קיימים אך חסומים לגישה. לעיתים נדירות נערכים סיורים מודרכים באולמות הייצור.
העתקת מפעלים לאולמות ייצור תת-קרקעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלכה של שנת 1944 גבר הנזק שנגרם לתעשיית החימוש הגרמנית מההפצצות האוויריות של בעלות הברית. מצב עניינים זה הוביל להקמתו של ה"ייגרשטאב", מטה מיוחד לייעול, שיפור ההגנה וביזורה של תעשיית החימוש הגרמנית. תשלובת המחנות בפורטה וסטפליקה הוקמה כחלק ממיזם זה, אשר נטל דוגמה מפרויקט העתקת ייצורם של טילי ה-V2 מפנימינדה למחנה הריכוז דורה-מיטלבאו שבהרי ההארץ. המפעל הגדול ביותר שהועתק לאולמות ייצור תת-קרקעיים בפורטה וסטפליקה היה מפעל אמבי-בוד (גרמנית: Ambi-Budd) אשר ייצר חלקי מטוסים.
בארקהואזן[עריכת קוד מקור | עריכה]
תת-המחנה הראשון של מחנה נוינגמה בפורטה וסטפליקה הוקם במרץ 1944. המשלוח הראשון, שכלל 250 אסירים, הגיע ממחנה הריכוז בוכנוואלד. המחנה מוקם באורוות מלון ה"קייזרהוף" שהוחרמו על ידי ה.ס.ס. במהלך השנה שוכנו באורוות כ-1500 אסירים בני 17 לאומים שונים. אסירי המחנה הועסקו בבניית אולמות ייצור בגבעות הסמוכות לשטח המחנה. הצפיפות באורוות הייתה גדולה והובילה. האסירים נאלצו לעבוד במשמרות בנות 12 שעות בעבודות פיזיות קשות. התעללות ועונשים פיזיים היו מנת חלקם היומית של אסירי המחנה.
המחנה פונה ב-1 באפריל 1945. האסירים פונו לכיוון מחנה הריכוז וובלין.
לרבק / נסן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקהילה לרבק/נסן פעל תת-מחנה של נוינגמה בין ספטמבר 1944 ואפריל 1945. המחנה שימש את מפעל הבטון המצוי במקום, כחלק ממאמצי הבנייה של אולמות הייצור התת-קרקעיים בסביבה. כמו כן עבדו האסירים ששוכנו במחנה זה בייצור מנועי מטוסים. 500 האסירים במחנה היו אזרחי ברית המועצות, פולין, צ'כוסלובקיה, צרפת, בלגיה, הולנד, יוגוסלביה ודנמרק. כ-300 מהאסירים הועברו אליו ממחנה אושוויץ בדצמבר 1944. ב-1 באפריל 1945 פונו אסירי המחנה בקרונות מסע לוובלין לנוכח התקדמותם של בעלות הברית לעבר המחנה.
האוסברגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסתיו 1944 ועד אפריל 1945 שוכנו במחנה בקהילת האוסברגה בעיקר אסירות יהודיות מהונגריה ומהולנד, אשר שרדו את השהות במחנות קודמים. האסירות הועסקו בייצור שפופרות רדיו עבור מפעלי פיליפס-וואלוו. האסירות הועברו בין היתר ממחנה הריכוז אושוויץ, מחנה הריכוז הורנבורג ומתשלובת מחנות גרוס-רוזן. המחנה פונה על ידי הגרמנים ב-1 באפריל 1945 והאסירות שולחו ממנו דרך ברגן בלזן לכיוון מחנה הריכוז נוינגמה. מספרן של הנספות איננו ידוע.
