מחנה רבין

מחנה רבין
	;
	הכניסה המזרחית ל"מחנה רבין" מדרך בגין
מידע על המבנה
סוג	בסיס צבאי
על שם	יצחק רבין
מיקום	תל אביב-יפו, ישראל
בשימוש פעיל	1948–הווה
בעלות נוכחית	צבא ההגנה לישראל
מפקד נוכחי	אריאל ברבי
קואורדינטות	32°04′31″N 34°47′19″E / 32.075388888889°N 34.7885°E

מחנה רבין (נקרא בעבר מחנה מטכ"ל 128) על שם רב-אלוף יצחק רבין, הידוע גם בשם "הקריה" בהיותו חלק מאזור הקריה בתל אביב, הוא משכנם של משרד הביטחון, המטה הכללי של צה"ל, ובו מוצב הפיקוד העליון (מצפ"ע, הידוע גם בכינוי "הבור"), מטה חיל האוויר ומטה חיל הים, לשכת הרב הצבאי הראשי ומטה הרבנות הצבאית הראשית, נציבות קבילות החיילים, לשכת קצין מילואים ראשי, מפקדת העומק, ספריית המטכ"ל ע"ש רא"ל חיים לסקוב, בית הכנסת המרכזי של מחנה רבין "משכן שלמה" ע"ש הרב הראשי הראשון של צה"ל, הרב שלמה גורן, לשכת ראש הממשלה ועוד.

חלק מהמשרדים שוכנים במגדל המטכ"ל המתאפיין במנחת המסוקים שעל גגו. אחד מסימני ההיכר הבולטים של הבסיס הוא מגדל מרגנית (המבנה הכי גבוה בבסיס), המגיע לגובה 138 מטרים, ובראשו מוצבות אנטנות. במחנה בולטים גם בניין 22 של משרד הביטחון והמטכ"ל, מפקדת חיל הים, בניין מל"ן ומגדלי הכנרית של חיל האוויר^[1].

המחנה נמצא בין הרחובות שאול המלך מצפון, קפלן מדרום, דרך בגין ממזרח ולאונרדו דה וינצ'י ממערב.

שמו הראשון של הבסיס, "מחנה מטכ"ל 128", הוחלף בנובמבר 1996 ל"מחנה רבין" על שם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר יצחק רבין, שנה אחרי הירצחו. מאז 2012, הרחובות הפנימיים במחנה קרויים על שם 12 חטיבות צה"ל במלחמת העצמאות^[1]^[2].

במשך השנים הועלתה ביקורת על מיקומו של המחנה בלב תל אביב והסכנות הטמונות בכך ונטען שיש לפנותו^[3].

מבנים עיקריים

מגדל המטכ"ל

ערך מורחב – מגדל המטכ"ל

בעקבות הוראתו של יצחק רבין כשר ביטחון בתחילת שנות ה-90 להעביר את בסיסי צה"ל מחוץ לערים המרכזיות פינו צה"ל ומשרד הביטחון שטח של 70 דונם בחלקה המערבי של הקריה. בתמורה, החל צה"ל בבניית מגדל משרדים בחלקה המזרחי של הקריה, בשטח בו עמד בית היולדות הקריה. המגדל תוכנן על ידי האדריכל אברהם יסקי^[1]. הבנייה החלה בשנת 2000 והבניין נחנך בשנת 2005. הבניין תוכנן להיות בן 14 קומות אך במהלך הבניה הוחלט להוסיף שתי קומות משרדים ומנחת מסוקים על גגו. שטח הבניין 90,000^[4] או 40,000^[5] מ"ר, גובהו 107 מטרים ויש בו 1,286 משרדים^[4]^[5]. עלות הפרויקט מוערכת בכ־600 מיליון ש"ח^[4]. החל משנת 2022 נקרא חלקו הדרומי של המגדל, המאכלס את יחידות משרד הביטחון, "בית יצחק רבין"^[6].

מגדל מרגנית

ערך מורחב – מגדל מרגנית

מגדל מרגנית הוקם בשנת 1987 על ידי חברת סולל בונה על פי תכנון של אדם מזור^[1], אלי פירשט ויוסף אסא. גובהו של המגדל כ-140 מטר ובעת בנייתו היה הבניין השני הגבוה ביותר בישראל^[7]. ארבע עשרה הקומות הראשונות של הבניין הן משרדים המשמשים את אגפי המטכ"ל אך רוב גובהו של הבניין הוא "אצבע" בטון שעליה מרפסות הנושאות אנטנות וציוד תקשורת.

מגדלי הכנרית

מגדלי הכנרית הם שני מבנים בגובה של 18 קומות כל אחד, הניצבים בפינה הצפון-מערבית של הקריה, לאורכו של רחוב לאונרדו דה וינצ'י. המגדל הצפוני הניצב בפינת שדרות שאול המלך ולאונרדו דה וינצ'י הושלם בשנת 2004 וזה שמדרום לו בשנת 2008. שטחם הכולל של המבנים הוא כ-40,000 מ"ר, והם משמשים כמשרדים צבאיים, בין היתר של מפקדת חיל האוויר. בתחילה היה אמור לקום במקום מבנה בודד ובו 36 קומות, אך לאחר פיגועי 11 בספטמבר, הוחלט להקים תחתיו שני מבנים בני 18 קומות כל אחד^[8]. המגדלים תוכננו על ידי האדריכל עמי מור^[1]^[9]^[10]^[8].

בית שמעון פרס / בניין 22

ערך מורחב – בית שמעון פרס

בפברואר 1955 הועברה לשכת הרמטכ"ל לבניין חדש במתחם הקריה שתוכנן על ידי האדריכל אריה שרון^[1]. הבניין נקרא בניין 22 וחולק כך שאגפו המערבי שימש את המטה הכללי של צה"ל וחלקו המזרחי את בכירי משרד הביטחון. כיוון שעד לשנת 1967 רוב השנים ראש הממשלה שימש גם כשר הביטחון, לא היה צורך בלשכה עבור שר הביטחון. עם מינוי של משה דיין לשר הביטחון בשנת 1967 הפך הבניין באופן רשמי למשכנו של השר. בשנות ה-60 נוספו לבניין שתי קומות והוקמה חוות אנטנות על גג הבניין^[11].

כיום, משמש הבניין את מנהל ההרכשה והייצור של משרד הביטחון ומשמש את לשכת ראש הממשלה בקריה.

בספטמבר 2017 שונה שם הבניין ל"בית שמעון פרס".

מוצב הפיקוד העליון ("הבור")

ערך מורחב – מוצב הפיקוד העליון

מוצב הפיקוד העליון ("הבור") הוא מרכז הפיקוד התת־קרקעי של צה"ל, הנמצא במחנה רבין שבקריה בתל אביב. הוא משמש בשעת חירום את הרמטכ"ל לשליטה בצבא. המוצב שימש את המטכ"ל במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים, במלחמת לבנון הראשונה, ובמבצעים שונים, בין היתר במבצע חומת מגן, במבצע עופרת יצוקה, ובמבצע צוק איתן^[12].

בית וילהלם אברלה

ערך מורחב – בית וילהלם אברלה

במשך 60 שנה שכנה לשכת ראש הממשלה בבית וילהלם אברלה בקריה בתל אביב, מימיו של דוד בן-גוריון ועד אריאל שרון^[13].

בשנת 2006 עברה לשכת ראש הממשלה לבניין 22, הבית נמסר לרשות משרד הביטחון, והוגדר כמבנה לשימור. בין 2016 ל-2018 התבצעו עבודות שחזור בבית^[14]. כחלק מפרויקט השימור הוחזרו למבנה פריטים היסטוריים שהיו בו, בהם כורסתו של בן-גוריון^[15] והמבנה שוחזר לתקופת וילהלם אברלה ולתקופת דוד בן-גוריון^[16].

אנדרטת חללי משרד הביטחון

בכניסה לבית שמעון פרס מצויה אנדרטה לזכרם של עובדי משרד הביטחון שנפלו בעת מילוי תפקידם. מדי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מתקיים במקום טקס זיכרון לזכרם.

מפקדי הבסיס

תקופה	שם	הערה
1948	אהרון סלע
1949-1948	יוסף אבן
1950-1949	עמירם שפרינצק
1951-1950	אביגדור נחמצ'יק
1952-1951	ירחמיאל אהרון
1966-1952	אהרון דפני
1971-1966	שלמה רביד	בתקופתו הועלתה דרגת המפקד לאלוף-משנה^[^{דרוש מקור]}
1980-1971	יעקב (יאשקה) בר
1985-1980	יעקב זילברשטיין
1988-1985	יצחק אלקבץ
1993-1988	מרדכי סער
2000-1993	מרדכי זר
2004-2000	יצחק ספיר
2007-2004	ירמיהו מזרחי
2010-2007	גולן מימון	לאחר מכן שרת כקצין משטרה צבאית ראשי בדרגת תת-אלוף
2015-2010	נדב חג'בי
2018-2015	יגאל בן-עמי
2018–2022	אייל יוסיפסקו (פסקו)
2022–2025	אוהד עזרא
2025–	אריאל ברבי

לקריאה נוספת

ניר מן, תולדות מחנה המטכ"ל בשנים 1948–1955, צה"ל: מחלקת ההיסטוריה במטכ"ל, 2006
ניר מן, הקריה בשנות כינונה 1948–1955, ירושלים: כרמל ומרכז גלילי לחקר כוח המגן, 2012
ניר מן, "בסיס המטכ"ל: סיכון אסטרטגי לתל אביב?", נדפס בהאומה, 189, תשע"ג (2013).
ניר מן, בסיס המטכ"ל בקריה, תל אביב: משרד הביטחון, 2016

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מחנה רבין בוויקישיתוף

יונתן גת, ממושבה גרמנית - למחנה המטכ"ל, באתר גל"צ, 30 באוגוסט 2012
אהרון לפידות, עמוק בבור, גבוה בשמיים, באתר ישראל היום, 18 באפריל 2014.
עמוס הראל, קולות ממעמקים: שלושה ראשי מחלקות בבור בקריה מדברים על איומי העתיד, באתר הארץ, 16 במאי 2014
עומר שרביט, עוטף מטכ"ל, באתר זמן ישראל, 18 ביוני 2025
שרביט, עומר (2025-06-18). "עוטף מטכ"ל - כך הפך מתחם הקריה ממחנה זמני לבטן הרכה של ישראל". זמן. אורכב מ-המקור ב-2025-10-12.

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ בסיס המטה הכללי, אתר צה"ל, מאורכב בארכיון האינטרנט
^ מתן חצרוני, צה"ל העניק שמות לרחובות הקריה, באתר מאקו, 22 באוגוסט 2012
^ ניר מן, כשהפצצה תיפול על הקריה בתל אביב, באתר הארץ, 9 ביוני 2012
^ ¹ ² ³ משה רונן ויוסי והושוע, בית חדש למשרד הביטחון בת"א, באתר ynet, 13 בפברואר 2005
^ ¹ ² עומר שיקלר, צה"ל חונך מנחת מסוקים על גג הקריה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוגוסט 2005
^ קובי פינקלר, בניין הנהלת משרד הביטחון בקריה בתל אביב ייקרא "בית יצחק רבין", באתר ערוץ 7, 14 בנובמבר 2022
^ Marganit Tower, באתר EMPORIS (באנגלית)
^ ¹ ² עדן בר–נוי, ‏מטה חיל–האוויר בקריה - זוכה "אות העיצוב", באתר חיל האוויר הישראלי, 21 ביוני 2009
^ Kanarit Tower 1, באתר EMPORIS (באנגלית)
^ מירב מורן, ‏אדריכל עמי מור: "אני צעצוע של יזמים", באתר גלובס, 15 באפריל 2012
^ משה רונן ויוסי והושוע, בית חדש למשרד הביטחון בת"א, באתר ynet, 13 בפברואר 2005
^ עמוס הראל, קולות ממעמקים: שלושה ראשי מחלקות בבור בקריה מדברים על איומי העתיד, באתר הארץ, 16 במאי 2014
^ ניר מן, "פה צריך להישאר הבית הזה דווקא, עם לוח זיכרון", מוסף הארץ, 7 בספטמבר 2018, עמ' 50–54
^ איתי שיקמן, בית ראש הממשלה ההיסטורי נחנך מחדש בקריה, באתר ynet, 5 בספטמבר 2018
^ עופר אדרת, "מצמרר לשמוע אילו החלטות התקבלו פה": הושלם פרויקט שימור בית רה"מ בתל אביב, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
^ שרה פלד, מבן גוריון ועד לאריאל שרון: הצצה לבית ששימש כלשכתם של ראשי הממשלות בתל אביב, באתר מגפון ניוז, ‏2 ביוני 2021

**שדרות שאול המלך** ו**רחוב קפלן**
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב – השלום, 6. גשר עזריאלי, 7. מגדל היובל, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות, 11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה, 16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות, 20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם, 24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך, 26. בית וילהלם אברלה, 27. מגדלי דה וינצ'י

[את"צ-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ בסיס המטה הכללי, אתר צה"ל, מאורכב בארכיון האינטרנט

[2] מתן חצרוני, צה"ל העניק שמות לרחובות הקריה, באתר מאקו, 22 באוגוסט 2012

[3] ניר מן, כשהפצצה תיפול על הקריה בתל אביב, באתר הארץ, 9 ביוני 2012

[ynet-4] ¹ ² ³ משה רונן ויוסי והושוע, בית חדש למשרד הביטחון בת"א, באתר ynet, 13 בפברואר 2005

[NFC-5] ¹ ² עומר שיקלר, צה"ל חונך מנחת מסוקים על גג הקריה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוגוסט 2005

[6] קובי פינקלר, בניין הנהלת משרד הביטחון בקריה בתל אביב ייקרא "בית יצחק רבין", באתר ערוץ 7, 14 בנובמבר 2022

[7] Marganit Tower, באתר EMPORIS (באנגלית)

[חיל_האוויר-8] ¹ ² עדן בר–נוי, ‏מטה חיל–האוויר בקריה - זוכה "אות העיצוב", באתר חיל האוויר הישראלי, 21 ביוני 2009

[9] Kanarit Tower 1, באתר EMPORIS (באנגלית)

[10] מירב מורן, ‏אדריכל עמי מור: "אני צעצוע של יזמים", באתר גלובס, 15 באפריל 2012

[11] משה רונן ויוסי והושוע, בית חדש למשרד הביטחון בת"א, באתר ynet, 13 בפברואר 2005

[הארץ_2014-12] עמוס הראל, קולות ממעמקים: שלושה ראשי מחלקות בבור בקריה מדברים על איומי העתיד, באתר הארץ, 16 במאי 2014

[13] ניר מן, "פה צריך להישאר הבית הזה דווקא, עם לוח זיכרון", מוסף הארץ, 7 בספטמבר 2018, עמ' 50–54

[14] איתי שיקמן, בית ראש הממשלה ההיסטורי נחנך מחדש בקריה, באתר ynet, 5 בספטמבר 2018

[מצמרר-15] עופר אדרת, "מצמרר לשמוע אילו החלטות התקבלו פה": הושלם פרויקט שימור בית רה"מ בתל אביב, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018

[16] שרה פלד, מבן גוריון ועד לאריאל שרון: הצצה לבית ששימש כלשכתם של ראשי הממשלות בתל אביב, באתר מגפון ניוז, ‏2 ביוני 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]