מחנה רבין

הכניסה ממזרח ל-"מחנה רבין" ( מ-"דרך בגין", לשעבר "דרך פתח תקווה")
טקס קריאת שמו של בסיס המטכ"ל על שמו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין במלאת שנה להירצחו. בתמונה: שר הביטחון, יצחק מרדכי, הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק ואלמנתו של ראש הממשלה רבין, לאה רבין, 4 בנובמבר 1996
תג מפקדת בסיס מטכ"ל

מחנה רבין (נקרא בעבר מחנה מטכ"ל 128) על שם רב-אלוף יצחק רבין, הידוע גם בשם "הקריה" בהיותו חלק מאזור הקריה בתל אביב, הוא משכנם של משרד הביטחון, המטה הכללי של צה"ל, ובו מוצב הפיקוד העליון (מצפ"ע, הידוע גם בכינוי "הבור"), מטה חיל האוויר ומטה חיל הים, לשכת דובר צה"ל, לשכת הרב הצבאי הראשי ומטה הרבנות הצבאית הראשית, נציבות קבילות החיילים, נציבות קבילות המילואים, לשכת קצין מילואים ראשי, מפקדת העומק, ספריית המטכ"ל ע"ש רא"ל חיים לסקוב, בית הכנסת המרכזי של מחנה רבין "משכן שלמה" ע"ש הרב הראשי הראשון של צה"ל, הרב שלמה גורן, לשכת ראש הממשלה ועוד.

חלק מהמשרדים שוכנים במגדל המטכ"ל המתאפיין במנחת המסוקים שעל גגו. אחד מסימני ההיכר הבולטים של הבסיס הוא מגדל מרגנית (המבנה הכי גבוה בבסיס), המגיע לגובה 138 מטרים, ובראשו מוצבות אנטנות רבות. במחנה בולטים גם בניין 22 של משרד הביטחון והמטכ"ל, מפקדת חיל הים, בניין מל"ן ומגדלי הכנרית של חיל האוויר[1].

המחנה נמצא בין הרחובות שאול המלך מצפון, קפלן מדרום, דרך בגין ממזרח ולאונרדו דה וינצ'י ממערב.

שמו הראשון של הבסיס, "מחנה מטכ"ל 128", הוחלף בנובמבר 1996 ל"מחנה רבין" על שם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר יצחק רבין, שנה אחרי הירצחו. הרחובות הפנימיים במחנה קרויים על שם 12 חטיבות צה"ל במלחמת העצמאות[1].

משרד ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית משרד ראש הממשלה בקריה בתל אביב, 1964.
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בית וילהלם אברלה

במשך 60 שנה שכנה לשכת ראש הממשלה בבית וילהלם אברלה בקריה בתל אביב, מימיו של דוד בן-גוריון ועד אריאל שרון.[2]

בניין 22[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1955 הועברה לשכת הרמטכ"ל לבניין חדש במתחם הקריה שתוכנן על ידי האדריכל אריה שרון[1]. הבניין נקרא בניין 22 וחולק כך שאגפו המערבי שימש את המטה הכללי של צה"ל וחלקו המזרחי את בכירי משרד הביטחון. כיוון שעד לשנת 1967 רוב השנים ראש הממשלה שימש גם כשר הביטחון, לא היה צורך בלשכה עבור שר הביטחון. עם מינוי של משה דיין לשר הביטחון בשנת 1967 הפך הבניין באופן רשמי למשכנו של השר. בשנות ה-60 נוספו לבניין שתי קומות והוקמה חוות אנטנות על גג הבניין.[3]

לאחר המעבר של המטכ"ל ומשרד הביטחון למגדל המטכ"ל משמש הבניין את מינהל הרכש. של משרד הביטחון. בספטמבר 2017 שונה שם הבניין ל"בניין שמעון פרס" (פרס עבד בבניין כמנכ"ל משרד הביטחון).

מגדל המטכ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מגדל המטכ"ל

בעקבות הוראתו של יצחק רבין כשר ביטחון בתחילת שנות ה-90 להעביר את בסיסי צה"ל מחוץ לערים המרכזיות פינו צה"ל ומשרד הביטחון שטח של 70 דונם בחלקה המערבי של הקריה. בתמורה, החל צה"ל בבנית מגדל משרדים בחלקה המזרחי של הקריה. המגדל תוכנן על ידי האדריכל אברהם יסקי[1]. הבנייה החלה בשנת 2000 והבניין נחנך בשנת 2005. הבניין תוכנן להיות בן 14 קומות אך במהלך הבניה הוחלט להוסיף לו שתי קומות ומנחת מסוקים על גגו. שטח הבניין 90,000 מ"ר וגובהו 107 מטר. עלות הפרויקט מוערכת בכמיליארד וחצי ש"ח. הבניין מורכב משני אגפים המכילים את לשכת הרמטכ"ל ואת משרד הביטחון.[4]

מגדל מרגנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מגדל מרגנית

מגדל מרגנית הוקם בשנת 1987 על ידי חברת סולל בונה על פי תכנון של אדם מזור[1], אלי פירשט ויוסף אסא. גובהו של המגדל כ-140 מטר ובעת בנייתו היה הבניין השני הגבוה ביותר בישראל.[5] ארבע עשרה הקומות הראשונות של הבניין הן משרדים המשמשים את אגפי המטכ"ל אך רוב גובהו של הבניין הוא "אצבע" בטון שעליה מרפסות הנושאות אנטנות וציוד תקשורת.

מגדלי הכנרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדלי הכנרית

מגדלי הכנרית הם שני מבנים בגובה של 18 קומות כל אחד, הניצבים בפינה הצפון-מערבית של הקריה, לאורכו של רחוב לאונרדו דה וינצ'י. המגדל הצפוני הניצב בפינת שדרות שאול המלך ולאונרדו דה וינצ'י הושלם בשנת 2004 וזה שמדרום לו בשנת 2008. שטחם הכולל של המבנים הוא כ-40,000 מ"ר, והם משמשים כמשרדים צבאיים, בין היתר של מפקדת חיל האוויר. בתחילה היה אמור לקום במקום מבנה בודד ובו 36 קומות, אך לאחר פיגועי 11 בספטמבר, הוחלט להקים תחתיו שני מבנים בני 18 קומות כל אחד. המגדלים תוכננו על ידי האדריכל עמי מור[1][6][7]

אנדרטת חללי משרד הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכניסה לבניין משרד הביטחון מצויה אנדרטה לזכרם של עובדי משרד הביטחון שנפלו בעת מילוי תפקידם. מדי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מתקיים במקום טקס זיכרון לזכרם.

תוכניות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event 1.svg
פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

בנוסף להעברת חלקים מהקריה לדרום ואל בסיסים אחרים במסגרת פינוי הקריה לעיר הבה"דים, צפויים להבנות חמישה מגדלים נוספים אשר אמורים לשרת את היחידות הנשארות במרכז המדינה. החלק שבין שדרות שאול המלך ושדרות מנחם בגין (המכונה "קרן הקריה"[8]) יוחזר לעיריית תל אביב ומבנים ישנים של חיל האוויר, חיל הרפואה, חיל החינוך והנוער, אכ"א (אגף כח אדם), ושל אגף הגיוס יהרסו לצורך העברתם אל אחד המגדלים החדשים שייבנו בתוך הקריה. כמו כן מתוכננים להיבנות מגדלים חדשים עבור מפקדת חיל הים, אגף המודיעין, מפקדת זרוע היבשה (מז"י), מפא"ת, ובכך למעשה לרכז את כל מפקדות צה"ל הפזורות ברחבי הארץ. כל לשכות אלופי הפיקוד ולשכת הרב הצבאי הראשי מתוכננות לעבור אל מגדל מז"י. מגדל נוסף יבנה עבור היחידות הנמצאות בממשק עם גורמים אזרחיים. במסגרת פרויקט השדרוג יבוטל שער דוד ושערי המחנה ישודרגו לשערים אלקטרוניים. מטרתו הסופית של פרויקט הקריה היא לאחד את כל מפקדות צה"ל למקום אחד.

הפוטנציאל האזרחי של פינוי חלק משטח המחנה הוא בניית 2,000 דירות מגורים ומאות אלפי מ"ר למסחר ומגורים, הקמת קניון נוסף והרחבת מתחם שרונה צפונה לתוך הקריה.

מפקדי הבסיס[9][עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופה שם הערה
1948 אהרון סלע
1949-1948 יוסף אבן
1950-1949 עמירם שפרינצק
1951-1950 אביגדור נחמצ'יק
1952-1951 ירחמיאל אהרון
1966-1952 אהרון דפני
1971-1966 שלמה רביד בתקופתו הועלתה דרגת המפקד לאל"ם[דרוש מקור]
1980-1971 יעקב (יאשקה) בר
1985-1980 יעקב זילברשטיין
1988-1985 יצחק אלקבץ
1993-1988 מרדכי סער
2000-1993 מרדכי זר
2004-2000 יצחק ספיר
2007-2004 ירמיהו מזרחי
2010-2007 גולן מימון

לאחר מכן שרת כקצין משטרה צבאית ראשי בדרגת תא״ל

2015-2010 נדב חג'בי
2018-2015 יגאל בן-עמי
2018–2022 אייל יוסיפסקו (פסקו)
2022- אוהד עזרא
בניין מל"ן, מבט מהחניון מדרום לרחוב קפלן, 1985

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניר מן, תולדות מחנה המטכ"ל בשנים 1948–1955, צה"ל: מחלקת ההיסטוריה במטכ"ל, 2006
  • ניר מן, הקריה בשנות כינונה 1948–1955, ירושלים: כרמל ומרכז גלילי לחקר כוח המגן, 2012
  • ניר מן, "בסיס המטכ"ל: סיכון אסטרטגי לתל אביב?", נדפס בהאומה, 189, תשע"ג (2013).
  • ניר מן, בסיס המטכ"ל בקריה, תל אביב: משרד הביטחון, 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg בסיס המטה הכללי, באתר צה"ל
  2. ^ ניר מן, "פה צריך להישאר הבית הזה דווקא, עם לוח זיכרון", מוסף הארץ, 7 בספטמבר 2018, עמ' 50–54
  3. ^ משה רונן ויוסי והושוע, בית חדש למשרד הביטחון בת"א, באתר ynet, 13 בפברואר 2005
  4. ^ Matcal Tower, באתר EMPORIS (באנגלית)
  5. ^ Marganit Tower, באתר EMPORIS (באנגלית)
  6. ^ Kanarit Tower 1, באתר EMPORIS (באנגלית)
  7. ^ מירב מורן, ‏אדריכל עמי מור: "אני צעצוע של יזמים", באתר גלובס, 15 באפריל 2012
  8. ^ ענת דניאלי, היום שאחרי פינוי הקריה: מגדלים עם מאות יח"ד ואלפי שטחי משרדים ומסחר, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2020
  9. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מפקדי בסיס המטה הכללי לדורותיהם, באתר צה"ל, 2021
שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל הקריהבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאוןShaul HaMelech Blvd map.png
אודות התמונה

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל הקריה, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך.