לדלג לתוכן

מחנות סינון רוסיים לאוקראינים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפה של 20 מחנות סינון רוסיים במחוז דונייצק באוקראינה, נתונים לפי Conflict Observatory וחוקרים מאוניברסיטת ייל. קידוד סוגי המחנות לפי צבע:[1]
  רישום
  חקירות
  מעצר
  החזקה

מחנות סינון, המכונים גם מחנות ריכוז,[2][3][4] הם מחנות המשמשים את הכוחות הרוסיים מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה[5][6][7][8] ב-2022. מטרתם העיקרית היא לרשום, לחקור ולעצור אזרחים אוקראינים מאזורים תחת כיבוש רוסי[1] לפני העברתם בכפייה לרוסיה.[9][10] תהליך זה מהווה הפרה חמורה של החוק הבינלאומי וכולל פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. עצירים במחנות סינון עוברים בדיקות ביטחוניות ואיסוף נתונים אישיים בצורה שיטתית.[11] עצירים נתונים לעינויים נרחבים, רציחות, אונס, רעב והפרות זכויות אדם חמורות אחרות.[12][13][14][15][16]

לפי ממשלת אוקראינה, כ-1.6 מיליון אזרחים, כולל כ-250,000 ילדים[17], גורשו בכפייה לרוסיה. רוסיה מכחישה את הכפייה וטוענת כי מדובר ב"פינוי". עם זאת, מסמכים רוסיים שדלפו חושפים כי ה"פינוי" הוא חלק מאסטרטגיה מתוכננת לדיכוי התנגדות ושינוי דמוגרפי באוקראינה.[18]

על בסיס ההנחה שהרכב המגורשים משקף את הרכב האוכלוסייה הכללית, הכולל בין 0.1% ל-0.47% יהודים, ניתן לשער שמתוך 1.6 מיליון המגורשים, מספר היהודים המגורשים נע בין 1,600 ל-7,520 איש.

סקירה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכוחות כובשים בסכסוכים בינלאומיים יש זכות לרשום אנשים בתוך אזור שליטתם, ואף לעצור אזרחים בנסיבות מסוימות. עם זאת, מערכת הסינון של רוסיה מפרה כמה מיסודות החוק הבינלאומי, וכוללת פגיעה חמורה בזכויות האדם.[1]

אוקראינים באזורים שנכבשו על ידי רוסיה לרוב אינם יכולים להימלט לשטחים בשליטת אוקראינה, ונאלצים להישאר[9] באזורים הסובלים מתנאים בלתי ראויים למגורים או להימלט לאזורים אחרים שנמצאים בשליטה רוסית.[19] כדי להיכנס לרוסיה, אוקראינים רבים נאלצים לעבור "סינון", תהליך שבו הם עוברים חקירה, ונטילת נתונים ביומטריים. בזמן ההמתנה האוקראינים מועברים למחנות, שהוקמו בבניינים ציבוריים שונים. לאחר ה"סינון", דווח כי אוקראינים רבים מועברים בכפייה למזרח הרחוק של רוסיה.[9]

על פי תוכנית הכיבוש הרוסית שדלפה, הסינון נועד לשמש כאסטרטגיית הרגעה והשמדת ההתנגדות לאחר הכיבוש הרוסי של כל שטח אוקראינה. על פי תוכניות הכיבוש, חלקים גדולים מהאוכלוסייה האוקראינית היו אמורים להיאסף במהלך סריקות מדלת לדלת ולהיות מועברים דרך מחנות סינון על מנת לקבוע האם יש צורך לעקור אותם לרוסיה, וכן ולהניח את היסודות לניטור ושיבוש ההתנגדות.[18]

מיקום מחנות הסינון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ליוני 2022, רוב מחנות הסינון ממוקמים בערים ובכפרים ברחבי הרפובליקה העממית דונייצק, שנמצאת בשליטת רוסיה. המחנות הוקמו במה שהיו בעבר מבני ציבור כמו בתי ספר, מרכזי תרבות, אולמות ספורט,[9] מרכזים קהילתיים, תחנות משטרה ואזורים מאולתרים.[10]

בהצהרה לארגון OSCE מיולי 2022, הצהיר דיפלומט אמריקאי כי ארצות הברית זיהתה לפחות 18 מחנות סינון שהוקמו על ידי רוסיה הן בשטח אוקראיני כבוש והן בשטח רוסי, כאשר הכנות למחנות סינון בוצעו עוד לפני תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה.[17] מאמר שפורסם על ידי דובר פולין מטעם השר לתיאום שירותים מיוחדים מצא ופרסם את מיקומם של שישה מחנות עינויים המשמשים נגד האוקראינים.[20]

קליטה ומעצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקראינים שניסו להמלט הועברו למחנות סינון ללא ידיעתם, לאחר שנאמר להם באופן שקרי שהם נלקחים לשטח שבשליטת אוקראינה.[9][10] חלקם נאלצו לעבור סינון תוך כדי בריחה מקרבות ונלקחו בכוח לתהליך על ידי כוחות הכיבוש הרוסים, בעוד שאחרים מסכימים לעבור את התהליך על מנת שיוכלו להמשיך לנוע בתוך האזורים הכבושים.[10]

לאחר הגעתם למחנות הסינון, נאמר לעצורים כי אינם מורשים לעזוב את העיר בה נמצא המחנה בזמן שהם ממתינים לסינון.[9] דווח כי מעצר במחנות יכול להמשך שבועות רבים.[10][9]

תנאי מחיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנאי המחיה במחנות היו לעיתים קרובות ירודים.[9][10] עצורים תיארו כי ישנו על הרצפה או על קרטון,[9] וכן דיווחו על תנאים סניטריים ירודים[10] ועל ארוחות דלות או חסרות לחלוטין.[9][10]

"סינון" וחקירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הסינון, העצורים נחקרים, מצולמים, טביעות אצבע נלקחות מהם, ותוכן הטלפונים שלהם נבדק. הם עוברים חקירות על רקע אישי, קשרים משפחתיים, השקפות פוליטיות ונאמנות.[11] העצורים נשאלים על דעותיהם הפוליטיות והאם הם מכירים מישהו המשרת בצבא האוקראיני העצורים עוברים חיפוש בעירום לצורך איתור קעקועים לאומנים אוקראינים.[9] גורמים המעורבים בתהליך הסינון אמרו כי המידע שנאסף משמש למילוי מסד נתונים.[10]

הסינון מסתיים בדרך כלל באחת משתי דרכים: או שהעצור מקבל מסמך המאשר שעבר את הסינון, או שהוא נעצר לחקירה נוספת.[9] לעיתים ילדים מופרדים מהוריהם ומועברים בנפרד לרוסיה במהלך הסינון כחלק מחטיפת הילדים בפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022.[21]

על פי משרד החוץ האמריקאי, אוקראינים הקשורים לכוחות המזוינים של אוקראינה, לממשלה, לתקשורת או לחברה האזרחית "מסוננים" משאר העצורים, וכפופים להעברה למתקני מעצר, על פי הדיווחים, הם עומדים בפני עינויים והוצאות להורג ללא הרף.[22]

אלימות, עינויים ורצח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצורים הנתפסים כבעלי קשרים לכוחות המזוינים האוקראינים או לממשלה האוקראינית, בעלי דעות פרו-אוקראיניות או אנטי-רוסיות, נתונים להתעללות, מעצר שרירותי, עינויים והיעלמויות בכפייה.[11] נחקרים במחנות הסינון דווחו על מכות, עינויים בחשמל ורציחות.[12] נשים ונערות נמצאות בסיכון גבוהה להתעללות מינית.[11] עד ראייה אחד אמר שצוות מחנה הסינון אילץ את העצורים למסור עדות שקר (להאשים את אוקראינה בהרס בתיהם) מול המצלמה.[23]

שחרור וגירוש כפוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעברו את הסינון, חלק מהעצורים משוחררים בתוך השטחים הכבושים, בעוד שאחרים מגורשים לרוסיה עצמה.[10] אנשים שעברו דרך מחנות הסינון אמרו כי בסופו של דבר נשלחו לערים שונות ברחבי רוסיה לאחר שחרורם ממחנות הסינון, כאשר רבים נשלחו למזרח הרוסי הרחוק.[17] לאחר הגעתם לרוסיה, הם בדרך כלל מוצבים זמנית במרכזי פליטים לפני שהם מקבלים הוראה לנסוע ליעדים אחרים בתוך רוסיה. פקידים רוסים לחצו על אוקראינים במרכזי פליטים להגיש בקשה למקלט[10][23] או לאזרחות רוסית, או להתמודד עם מעצר בלתי מוגבל.[23] חלקם נחקרים שוב על ידי פקידים רוסים לאחר הגעתם למקום. רשמית לאוקראינים אין מניעה מלעזוב את רוסיה, אך בפועל נתקלים במכשולים (לעיתים משמעותיים) בכך. על פי משרד החוץ האמריקאי, אזרחים אוקראינים נאלצים לחתום על הסכמים להישאר ברוסיה לפני שחרורם ממחנות הסינון, ובכך מעכבים את חזרתם לאוקראינה.[22]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 במרץ 2022, דיווח "הגרדיאן" כי יש עדויות על כך שחיילים רוסים הורו לנשים וילדים לצאת מהמקלטים במריופול. עד אחד סיפר כי הם נאלצו בכוח לעלות לאוטובוסים יחד עם מאתיים או שלוש מאות נוספים לנובאזובסק, שם נאלצו להמתין שעות בתוך האוטובוסים עד שקיבלו הוראה לעבור דרך קבוצת אוהלים למה שנקרא מחנה סינון. תמונות לוויין הראו קבוצת אוהלים בבז'ימנה, ליד נובאזובסק. נציגי הרפובליקה העממית של דונייצק ורפובליקת העם של לוהנסק אמרו כי הקימו "עיר של 30 אוהלים" עם קיבולת של 450 איש.[6]

העיתון הממשלתי הרוסי "רוסיסקאיה גאזטה" דיווח כי 5,000 אוקראינים נשלחו למחנה בז'ימנה וכי הם ביצעו בדיקות כדי למנוע מלאומנים אוקראינים לחדור לרוסיה במסווה של פליטים כדי שיוכלו להימנע מעונש. עדה אחת סיפרה כי נחקרה בהרחבה על ידי גברים שאמרו שהם מה-FSB. היא נשאלה על הרקע שלה ותיארה את החקירה כמשפילה מאוד. לאחר מכן נלקחה הקבוצה לרוסטוב שברוסיה.[6]

במאי 2022 הופיעו ברשתות החברתיות סרטונים בהם אזרחים אוקראינים מתנצלים בפני חיילים רוסים, כאשר חלקם אומרים שעברו "קורס בדה-נאציפיקציה".[24][25][26]

בנובמבר 2022, ראש משלחת האו"ם למעקב אחר זכויות אדם באוקראינה, מטילדה בוגנר, דיווחה על "הליכי הקבלה" במחנות הסינון ליד אולניבקה, שכללו לעיתים קרובות מכות, איומים, תקיפות כלבים, הוצאות להורג מדומות, עירום בכפייה, עינויים במכות חשמל ועינויים בתנוחות לא נוחות. סוכנות האו"ם דיווחה גם על קבלת מידע על תשעה מקרי מוות באולניבקה באפריל 2022.[27]

בדצמבר 2022, דיווח משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם כי ייתכן ששירותי הביטחון הרוסיים העלימו בכוח אישה שנכשלה ב"תהליך הסינון" באזור רוסטוב ב-10 באוקטובר.[28]

תגובות בעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגרירת ארצות הברית באו"ם, לינדה תומאס-גרינפילד, אמרה שהיא לא צריכה לפרט מה מזכירים לה 'מחנות הסינון' הללו.[8] היא ציטטה דיווחים לפיהם סוכני FSB ברוסיה החרימו דרכונים, תעודות זהות וטלפונים ניידים, כמו גם דיווחים על משפחות אוקראיניות שהופרדו.[8] שליח ארצות הברית לארגון OSCE, מיכאיל קרפנטר, אמר למועצה הקבועה של הארגון כי על פי דיווחים אמינים, אזרחים אוקראינים במחנות הסינון נחקרו ואלו החשודים בקשרים לתקשורת עצמאית או לצבא הוכו או עונו לפני שהועברו לאזור דונייצק, שם על פי הדיווחים הם נעלמו או נרצחו.[29]

החברה האזרחית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טניה לוקשינה, מנהלת Human Rights Watch לאירופה ואסיה, אמרה כי על פי חוק זכויות האדם הבינלאומי, עקירה או העברה בכפייה אינם בהכרח אומרים שאנשים נאלצו להיכנס לרכב באיומי אקדח, אלא שהם מצאו את עצמם במצב שלא הותיר להם ברירה.[6] היא ציינה כי אמנת ז'נבה אוסרת העברות בכפייה אינדיבידואליות או המוניות, וגירוש אנשים משטח כבוש, אסור, ללא קשר למניע.[6]

בראיון ל-"Current Time TV", אמר פעיל זכויות האדם פאבל ליסיאנסקי כי ה"קורסים" מלווים לעיתים קרובות באלימות פיזית, לחץ מוסרי והשפלה, והשווה אותם ל"חינוך מחדש" של אויגורים על ידי ממשלת סין, שככל הנראה נתן השראה למחנות ולשיטות הסינון הללו. ליסיאנסקי אמר גם שהוא מכיר ארבעה מקרים של אזרחים אוקראינים שנהרגו ומסמכיהם הושמדו לאחר שהיה להם סכסוך עם "המשגיח" שלהם.[24][25][26]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 "Mapping the Filtration System in Donetsk Oblast". hub.conflictobservatory.org. ארכיון מ-2022-08-26.
  2. ↑ Kirby, Dean (19 במאי 2022). "Thousands of Mariupol survivors being detained and 'tortured' in Russian-controlled prisons". The i Paper. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ↑ Toby Luckhurst & Olga Pona (2022-04-25). "'You can't imagine the conditions' - Accounts emerge of Russian detention camps". BBC News. ארכיון מ-2022-05-18.
  4. ↑ "Ukraine calls on UNSC, UN Secretary General to ensure evacuation of wounded from Azovstal". Interfax-Ukraine. 2022-05-12. ארכיון מ-2022-05-19.
  5. ↑ Vlachou, Marita (2022-04-05). "Mariupol Women Report Russians Taking Ukrainians To 'Filtration Camps'". HuffPost. ארכיון מ-2022-05-21.
  6. 1 2 3 4 5 Sauer, Pjotr (2022-04-04). "Hundreds of Ukrainians forcibly deported to Russia, say Mariupol women". The Guardian. ארכיון מ-2022-05-06.
  7. ↑ Peter, Laurence (2022-03-27). "Russia transfers thousands of Mariupol civilians to its territory". BBC News. ארכיון מ-2022-03-31.
  8. 1 2 3 Mackintosh, Eliza; Ochman, Oleksandra; Mezzofiore, Gianluca; Polglase, Katie; Rebane, Teele; Graham-Yooll, Anastasia. "Russia or die". CNN. ארכיון מ-2022-07-17.
  9. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Beard, Nadia (2022-06-12). "Ukrainians who fled to Georgia reveal details of Russia's 'filtration camps'". the Guardian. ארכיון מ-2022-07-18.
  10. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Wille, Belkis (2022-09-01). ""We Had No Choice"". Human Rights Watch.
  11. 1 2 3 4 "Reports of Russian Federation Forces Putting Ukrainian Civilians in 'Filtration' Camps Must Be Investigated, Senior Officials Tell Security Council | UN Press". press.un.org.
  12. 1 2 "'The Russians said beatings were my re-education'". BBC News. 2022-06-16. ארכיון מ-2022-06-18.
  13. ↑ "Inside Russia's "Filtration Camps" in Eastern Ukraine". newyorker.com. 3 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ↑ "Russian Soldiers Raped Dozens, Impregnated 9 in Bucha Basement—Ukraine Says". newsweek.com. 12 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ↑ Time, Current; Shtekel, Mykhaylo (במאי 2022). "'How About We Cut Off Your Ear?': Ukrainian Teen Describes Family's 'Filtration' By Russian Troops". Radio Free Europe/Radio Liberty. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ↑ Beard, Nadia (12 ביוני 2022). "Ukrainians who fled to Georgia reveal details of Russia's 'filtration camps'". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  17. 1 2 3 Solomon, Erika (2022-07-08). "The U.S. identified 18 Russian 'filtration camps' for Ukrainians, a diplomat says". The New York Times. ISSN 0362-4331. ארכיון מ-2022-07-08.
  18. 1 2 Zabrodskyi, Mykhaylo; Watling, Jack; Danylyuk, Oleksandr; Reynolds, Nick (2022-11-30). "Preliminary Lessons in Conventional Warfighting from Russia's Invasion of Ukraine: February–July 2022" (PDF). RUSI Special Report. Royal United Services Institute for Defence and Security Studies (RUSI).
  19. ↑ "Russia transfers thousands of Mariupol civilians to its territory". BBC News. 2022-03-27. ארכיון מ-2022-03-31.
  20. ↑ "Special services have identified Russian filtration camps - Special Services - Gov.pl website". Special Services. ארכיון מ-2022-07-27.
  21. ↑ Koshiw, Isobel (2023-03-17). "Putin's alleged war crimes: who are the Ukrainian children being taken by Russia?". The Guardian. ISSN 0261-3077.
  22. 1 2 "Russia's "Filtration" Operations, Forced Disappearances, and Mass Deportations of Ukrainian Citizens".
  23. 1 2 3 "Ukraine: "Like A Prison Convoy": Russia's Unlawful Transfer And Abuse of Civilians In Ukraine During 'Filtration'". Amnesty International. 10 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  24. 1 2 "Война. Восемьдесят девятый день" [War. Eighty-ninth day]. Meduza. ארכיון מ-2022-05-23.
  25. 1 2 "Что такое 'курсы денацификации' для украинцев, вывезенных в Россию: рассказывает правозащитник Павел Лисянский" [Human rights activists Pavel Lisyansky explains the "denazification courses" for Ukrainians deported to Russia]. Current Time TV (ברוסית). 23 במאי 2022. ארכיון מ-2022-06-04. {{cite web}}: (עזרה)
  26. 1 2 ""Я прошла курс денацификации. Осознаю свою вину" — жительницу Херсона заставили извиняться на камеру перед военными из России" ["I have undergone a denazification course. I admit my guilt"—citizen of Kherson forced to apologize on camera to Russian troops]. The Insider. ארכיון מ-2022-06-04.
  27. ↑ "Ukraine / Russia: Prisoners of war". OHCHR. 15 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ↑ "OHCHR | HRMMU Update on the human rights situation in Ukraine, 1 August – 31 October 2022". OHCHR.
  29. ↑ "OSCE Envoy Says Evidence Of 'Filtration Camps' Emerging From Areas Of Ukraine Claimed By Russian Forces". Radio Free Europe/Radio Liberty. 28 באפריל 2022. ארכיון מ-26 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מחנות_סינון_רוסיים_לאוקראינים&oldid=42079009"