מחסן ערובה
מחסן ערובה (בקרב הסוחרים ידוע כ"בונדד" ומקורו מהמילה האנגלית: bonded warehouse) או מחסן רישוי, הוא אזור או מתחם מאובטח אשר מפוקח על ידי המכס, בו מאוחסנת סחורה החייבת בתשלום מיסי יבוא (בישראל נכללים בהגדרה זו בין השאר מכס ומע"מ), על מנת לפטור את הסחורה מתשלום מוקדם. התשלום למכס יתבצע כאשר הסחורה תשוחרר משטח האחסון לצריכה מקומית. המחסן יכול להיות מנוהל על ידי הממשלה אך ניהול על ידי חברה פרטית שכיח יותר. מערכת ניהול זו קיימת בכל המדינות המפותחות בעולם. אחסון סחורה במחסן הערובה הוא חלק בלתי נפרד משרשרת האספקה הגלובלית.
טרום מחסני הערובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קודם להקמת מחסני הערובה, היה התשלום למכס מתבצע מיד בזמן הייבוא, או מתן איגרת חוב לרשויות המבטיחה ערבון לתשלום במקרה שרצה היבואן להפקיד את סחורתו במחסן. מערכת זו הסבה אי נוחות רבה, משלוש סיבות עיקריות:
- עבור היבואן הייתה זו לעיתים משימה קשה למצוא ערבויות עבור סחורתו, אי לכך נאלץ למכור את הטובין באופן מיידי ללא השארתו במחסן, דבר שאילץ אותו למכור את הסחורה במחיר נמוך, בשל חוסר היכולת להתאים את עצמו לדרישות השוק השונות בזמן קצר כל כך.
- תשלום המס בוצע בבת אחת מיד עם הכניסה למדינה, בעוד שהמכירה התבצעה לאורך תקופה בזמן עתידי. שני גורמים אלה העלו את מחיר הסחורה.
- ייבוא סחורות בעלות שיעור מכס גבוה היה דורש סכומים עצומים של כסף, מה שפגע בתחרותיות במשק.
על מנת להימנע מבעיות אלו, הוקמו באנגליה, לאחר גלגולים שונים, מחסני הערובה הראשונים.
אחסון ושחרור הטובין[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחסון הטובין[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני העברת הסחורה למחסן מופק "רשימון כנ"מ" ("כניסת למחסן") - בו נקבע ערך המס, למרות שהמס אינו משולם בשלב זה.
קיימים שני סוגים עיקריים של אחסנת רישוי:
- מחסן רישוי כללי: במחסן מסוג זה ניתן לאחסן את סחורות הייבוא של כלל היבואנים על פי החוזה, מלבד סחורות פרטיות של בעל המחסן.
- מחסן רישוי פרטי: בסוג זה של מחסן, מאחסן בעליו את סחורתו הפרטית. במחסן זה מגוון אפשרויות אחסון, לדוגמה: מחסני ייבוא רכב ואולמות תצוגה, חנויות דיוטי פרי, ועוד.
במהלך שהותה של הסחורה בשטח האחסון, היא מותרת בשימוש לצורך התאמתה לשוק המקומי, כגון: אריזה מחדש, הכנסה והדבקה של תוויות ומחירים ושינויים טכניים הנדרשים לשם מכירת הסחורה בארץ (למשל, החלפת תקעים במוצרי חשמל על מנת שיתאימו לשקעים השונים במדינה) אחסנת הסחורה נעשית רק לאחר פריקתה מהמכולה.
ניהול האחסנה מתבצע באמצעות חלוקת הטובין לגושים, הממוספרים לפי סדר רץ וכוללים את שנת האחסון.
שחרור הטובין[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחרור הסחורה ממחסן הערובה מתבצע בחלקים, בהתאם לדרישות היבואן. במידה והסחורה לא שוחררה בתום שנה מיום אחסונה, רשאי המכס למכור את הסחורה כ"סב"ן" - "סחורה בלתי נדרשת".
יתרונות מחסן הערובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחסון הסחורה במחסן מספר יתרונות בולטים:
- מתאפשר שחרור הדרגתי של הטובין
- תשלום הדרגתי למכס
- חיסכון בניהול מחסן ומלאי. התשלום למחסן הוא עבור נפח האחסון שהולך ומצטמצם ככל שהסחורה משתחררת
- מחירי האחסון אינם קבועים וניתנים למשא ומתן
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחסן ממוקם בדרך כלל באזורי תעשייה, כחלק ממבנים של חברות לוגיסטיקה גדולות המשמשים גורמים מסחריים שונים כיצרנים וסיטונאים. הוא מצויד ברציפי העמסה (רמפה) על מנת לאפשר גישה נוחה למשאיות לצורך הפצתם.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על מחסן ערובה, באתר "חברת נמלי ישראל"