מחרוזת תפילה
מחרוזת תפילה היא אלמנט טקסי המשמש במספר דתות ככלי עזר למתפלל. מחרוזות כאלו נמצאות בשימוש באסלאם, נצרות קתולית, נצרות אורתודוקסית, הכנסייה האנגליקנית, הינדואיזם, בודהיזם, סיקיזם ובדת הבהאית. מחרוזת תפילה משמשת ככלי עזר על מנת שאדם יוכל לספור את החזרות בתפילה או את המזמורים שיש לומר.
אסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מסבחה (אסלאם)
מחרוזת התפילה המוסלמית עשויה 99 חרוזים, המסמלים את כל 99 שמותיו של אללה המוזכרים בקוראן, או 33 חרוזים. בין כל 11 חרוזים מפרידה דסקית.
נצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – תפילת המחרוזת
במחרוזת המשמשת בכנסייה הקתולית 50 חרוזים, המסודרים כך שהחרוז הראשון וכל חרוז עשירי אחריו גדול יותר מתשעת הקודמים לו. המאמין מתחיל ב "תפילת האדון" בעודו אוחז בחרוז גדול, עובר לחרוז קטן ואומר אווה מריה וכך בכל אחד מהחרוזים הקטנים שאחריו. ס"ה 9 פעמים אווה מריה, אחרי החרוז הקטן התשיעי (החרוז העשירי בסדר החרוזים) יאמר המתפלל גם את גלוריה פאטרי. בחרוז הבא יתחיל סדר התפילות מחדש.
בודהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחרוזת התפילה הבודהיסטית נקראת ג'פה מאלה או מאלה, כוללת 108 חרוזים רגילים וחרוז נוסף המכונה "חרוז הגורו" החותם את המחרוזת[1]. מחרוזת התפילה משמשת לספירת המנטרות בסוגי המדיטציה בהן נהוג לשנן מנטרות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהרון לירון (אלטשולר), הנצרות וארץ הקודש: מידע בסיסי ללומד ולמטייל, הוצאת צ'ריקובר, 1997, עמ' 188
