מטאוריט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המטאוריט השישי בגודלו בעולם, מוצג במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע בניו יורק
מכתש המטאור, או בשמו המדעי "מכתש בארינגר"

מטאוריט הוא עצם סלעי או מתכתי שהגיע לפני השטח של כדור הארץ או כל כוכב לכת אחר מן החלל החיצון. מקור המטאוריטים ברסיסי שביטים ואסטרואידים והם מכילים בעיקר תרכובות צורן, מתכות ושרידי תרכובות אורגניות.

בעת שיוטם בחלל הם מכונים מטאורואידים, פס האור שהם יוצרים בעת המעבר באטמוספירה נקרא מטאור או "כוכב נופל" והמטאורידים המעטים שמצליחים להגיע לכדור הארץ ולשרוד את הפגיעה בקרקע מכונים מטאוריטים.

מכתשי מטאוריטים נפוצים על כוכבי לכת וירחים סלעיים מחוסרי או מדוללי אטמוספירה, מכיוון שהאטמוספירה פועלת כשכבת מגן וגורמת לשריפת רוב המטאורים.

הפיזיקאי הגרמני ארנסט פלורנס צ’לדני היה הראשון שהעלה את רעיון שלפיו מטאוריטים הם למעשה סלעים מהחלל החיצון בשנת 1794. הקהילה המדעית באותו הזמן הגיבה בהתנגדות ובלעג. רק לאחר כעשור הושגה הסכמה כללית לגבי מקור המטאוריטים תודות לעבודתם של המדען הצרפתי ז’אן-בטיסט ביו והכימאי הבריטי אדוארד הווארד.

אירועי מטאוריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל 32,000 מטאוריטים נמצאו על פני כדור הארץ. לפי הערכות מדענים, מדי שנה נוחתים על פני כדור הארץ כ-500 מטאוריטים בגודל של מספר סנטימטרים ומעלה. רק 5 או 6 מתוכם מאותרים ונחקרים על ידי מדענים.

מטאוריטים נקראים על שם המקום בו הם נמצאו (בדרך כלל עיר קרובה או מאפיין גאוגרפי). השם שניתן למטאוריטים על ידי האגודה המטאוריטית משמש מדענים, קטלוגים ואספנים.

בזמן נפילה באטמוספירה, פס האור (מטאור) יכול לקבל צבעים שונים וביניהם: צהוב, ירוק ואדום. לעתים קרובות, נשמעים פיצוצים שנובעים מבומים על-קוליים וגלי הלם הנוצרים כתוצאה מהתפרקות הגוף באטמוספירה. קולות אלה יכולים להישמע על פני רדיוס של מאות ואף אלפי קילומטרים. לאחר מעבר כדור האש, נשאר לעתים שובל אבק באטמוספירה למשך מספר דקות.

כח הפגיעה החזק של המטאוריטים נובע מאנרגיה קינטית גדולה בשל מהירותם הגבוהה בחלל ובנפילה לכדור הארץ. המטאוריטים משאירים אחריהם עקבות בצורת מכתשים. המפורסם שבמכתשים הוא מכתש המטאור ("מכתש בארינגר") שבאריזונה, ארצות הברית, שקוטרו כקילומטר ונוצר כתוצאה מפגיעה של מטאוריט ברזלי.

רוב המכתשים הגדולים על פני כדור הארץ נוצרו עקב פגיעה של מטאוריטים ברזליים היות שהם לרוב מסוגלים לעבור דרך האטמוספירה מבלי להתפרק. בניגוד לכך, גופים סלעיים או קרחוניים, אפילו אם הם גדולים יחסית, עוברים הרס משמעותי במעברם באטמוספירה ולרוב משאירים מכתשים קטנים אם בכלל. קיימת סברה כי אירוע טונגוסקה שהתרחש ברוסיה, בו נגרם נזק משמעותי לקרקע (מיליוני עצים נעקרו) אך לא נמצא מכתש פגיעה, נגרם כתוצאה מגוף סלעי גדול שהתפוצץ באוויר במהלך מעברו באטמוספירה וגרם לגלי הלם שהביאו לנזק הרב.

מרבית המטאוריטים הם בגודל ממוצע של עד כדור טניס, אם כי גודלו של מטאוריט עשוי להגיע (למרות שעבר שריפה באטמוספירה) לקוטר של עשרות קילומטרים. על אף השכיחות הנמוכה (פעם בכמה מאות מיליוני שנים), פגעו מטאוריטי-ענק בכדור הארץ כבר מספר פעמים ואף גרמו, ככל הנראה, להכחדות המוניות. חוקרים סבורים כי מכתש צ'יקשולוב בחצי האי יוקטן, נוצר מפגיעת מטאוריט בקוטר של כ-10 ק"מ, שגרם לפיצוץ בעוצמה של כ-2,000,000 פצצות מימן. ישנה סברה כי פגיעה זו הביאה להכחדת הדינוזאורים לפני 65 מיליון שנה. מטאוריט עלול לגרום לצונאמי ואפילו למגה-צונאמי אם יפגע בלב ים.

מעטים ונדירים הם המקרים שבהם פגע מטאוריט באדם או ביישוב, ורובם פוגעים בימים ואוקיינוסים (כיוון שכ-70% מפני כדור הארץ מכוסים במים, הסיכוי לפגיעה בימים ובאוקיינוסים גבוה יותר). לאורך ההיסטוריה תועדו שלושה מקרים בהם בני אדם נפגעו ממטאוריט ושרדו באירוע: ב-30 בנובמבר 1954, מטאוריט בגודל אשכולית פגע באן הודג'ס בזמן שישנה, לאחר שעבר דרך גג ביתה שבאלבמה, ארצות הברית; ב-13 ביוני 2009, מטאוריט קטן פגע בנער בגרמניה בדרכו לבית הספר, ופצע אותו קלות.[1]

ב-15 בפברואר 2013, מטאוריט התפוצץ בשמי רוסיה סמוך לעיר צ'ליאבינסק, וגרם ל-1,200 פצועים ולנזק רב.[2]

מרבית המטאוריטים מתוארכים לזמנים הראשונים של מערכת השמש ומהווים את החומר העתיק ביותר על פני כדור הארץ. יחד עם זאת, מטאוריטים הם מאוד פגיעים לתנאי כדור הארץ ומרגע פגיעתם בקרקע מתחילים לעבור תהליך של דגרדאציה כתוצאה מחשיפה למים, מלח, חמצן וכו’.

סוגי מטאוריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מטאוריטים ברזליים המהווים ב-5% מכלל המטאוריטים הפוגעים בכדור הארץ, מוצאם בעיקר מאסטרואידים מסוג M וכמותם מכילים בעיקר ברזל וניקל.
  • מטאוריטים אבניים-ברזליים, המורכבים מתערובת של ברזל וסלע.
  • מטאוריטים כונדריטים - כ-86% מהמטאוריטים שפגעו בכדור הארץ הם מסוג כונדריט (Chondrite) כלומר, עשויים מסלע ראשוני.
  • מטאוריטים כונדריטיים - קרבונטיים, מוצאם מאסטרואידים מסוג C והם מכילים בעיקר פחמן, המטאוריט שנפל באזור צ'יוואוה הוא מסוג זה.
  • כ-8% הם אכונדריט (Achondrite), כלומר מטאוריט סיליקטי שנוצר אחרי תהליך הפרדה של החומר הכונדריטי, דומים בהרכבם לבזלת.

טקטיט (Tektite) - גופים זכוכיתיים קטנים בצורות שונות שנוצרו כתוצאה מהמסת סלע סיליקטי אחרי פגיעת מטאוריט, לרוב אינם נחשבים כמטאוריטים בעצמם למרות שמכילים חומר מטאוריטי. סוג דומה הוא "זכוכית מדבר לובית" הנוצרת בחולות מדבריים כתוצאה מהתכה הנגרמת מפגיעת מטאוריט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]