מטא-קוגניציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מטא-קוגניציה היא היכולת של אדם לחקור את מחשבותיו.

מטא-קוגניציה הוא מושג בפסיכולוגיה קוגניטיבית שמשמעו חשיבה ברמה גבוהה וכוללת פיקוח פעיל על מיומנויות חשיבה, תכנון, ניווט הבנה, הערכת התקדמות וכדומה. יכולתו של הפרט לחשוב על החשיבה שלו ולהיות מודע לתהליכי חשיבתו. עם זאת, תהליכים מטא-קוגניטיביים יכולים להתרחש גם באופן ספונטאני ולא מודע‏[1].

ראשית התפתחותה של המטא-קוגניציה הייתה בפיתוח המושג תאוריה של תודעה. זהו מושג העוסק ביכולתם של ילדים צעירים להשמש במונחים הקשורים למצבי חשיבה כדי להבין, לפרש ולחזות את החשיבה של האחר, כמו גם להסביר התנהגויות ואמונות שלו‏[2].

חשיבה מטא-קוגניטיבית מתפתחת אצל ילדים באופן אינטואיטיבי כחלק מההתפתחות הקוגניטיבית, בהשפעת האינטראקציה עם הסביבה - הורים, קבוצת השווים, מורים וכו'‏[1]. קיומם של תהליכים מטא-קוגניטיביים מסובב על יכולת דיבור פנימי, אשר מאפשרת המללה פנימית של תהליכים אלה. הדיבור הפנימי מצריך מאגר שפתי רלוונטי‏[2].

הגדרה של פלאבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון פלאבל (Flavell) הגדיר את המושג כ"ידע של הפרט אודות תהליכי החשיבה של עצמו ועל תוצרי החשיבה שלו"‏[3]. כלומר, יכולתו של אדם לחשוב על החשיבה שלו ולהיות מודע לתהליכי חשיבתו. מאז שנת 1979 בה נטבע המושג על ידי פלאבל החל המחקר לעסוק בסוגיה זו וגברה המודעות לחשיבות המיומניות המטא קוגניטיביות.

פלאבל הבחין בין שלושה סוגים של ידע:

  • בהכרה של הלומד בתהליכי הלמידה שלו ביעילותם וביעילותו בשימוש במיומנויות חשיבה שונות ומיומנויות אחרות.
  • ידיעת המידע הנדרש לצורך ביצוע מטלה.
  • היכולת להשתמש בכלים ומיומנויות המתאימים הדרושים לביצוע המטלה.

לדברי פלאבל - היכולת האנושית לפקח על מגוון רחב של יוזמות קוגניטיביות (קשב וריכוז, שאילת שאלות, זיכרון, פתרון בעיות, הסקת מסקנות, יצירת השוואות וכדומה) מתאפשרת מתוך הקשרים שבין: ידע מטא קוגניטיבי, ניסיון מטא קוגניטיבי ודרכי פעולה מטא קוגניטיביים. לפיכך מטא קוגניציה, משלבת פיקוח פעיל והכוונה מתוזמנת של פעילות קוגניטיבית או תהליכים קוגניטיביים לקראת התמודדות עם מטרה.

הכוונה, פיקוח ושילוב מוצלח של כלים קוגניטיביים יכולים לקבל צורות שונות: תכנון, הערכת קושי משימה, בחירה, הסקת מסקנות, התבוננות פנימית, שיפוט והערכת ידע אישי ביחס למשימה. פעולות אלו הן פעולות מודעות שעם הזמן והניסיון הופכות לאוטומטיות ובלתי מודעות. עם זאת ניטש על כך ויכוח בין החוקרים האם לאחר שאלו הופכות אוטומטיות ולא מודעות הן עדיין בתחום המטא חשיבה.

מטא קוגניציה ולמידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום החינוך נעשה שימוש נרחב במושג מטא קוגניציה‏[1]. קיימת הסכמה רחבה לגבי חשיבותה של המטא-קוגניציה עבור קידום תהליכי למידה וכישורי חשיבה מסדר גבוה‏[4]. יש צורך במיומנויות מטא קוגניטיביות עבור הצלחה במטלות הדורשות פתרון בעיות‏[5].

לחשיבה האפיסטמולוגית, אשר עוסקת בתפיסות ובאמונות של תלמידים לגבי מהות הידע והדרכים שבהן הוא נוצר, יש השפעה רבה על תהליכי החשיבה והלמידה שלהם‏[4]. בהתאם לכך, הדגשה של רבדים מטא קוגניטיביים בתהליכי עיצוב והבניית ידע, תורמת ללמידה משמעותית וארוכת טווח‏[6]. נמצא קשר בין יכולת מטא קוגניטיבית גבוהה ליכולת של תלמידים לפתור בעיות מתמטיות‏[5].

תהליכים מטא קוגניטיביים יכולים לקדם מיומנויות חשיבה בתחומים שונים, כמו: פתרון בעיות ולמידת חקר, הבנת הנקרא, טיפול במידע ובתקשורת, לימודי שפה זרה ועוד‏[1]. בהתאם לכך, פעילות מטא-קוגניטיבית משמשות את האדם מדי יום ובהזדמנויות שונות בכוונה לפתור בעיות ולהתגבר על מכשולים‏[2].

המודעות לחוויות פנימיות המלוות פעולות קוגניטיביות תורמות לידע המטא קוגניטיבי של הלומד ומשפיעות על ההכוונה העצמית שלו. פיקוח והכוונה מטא קוגניטיביים כוללים ניהול עצמי של הלומד והכוונה לתהליכי הלמידה היעילים עבורו, על ידי תכנון הלמידה בהתאם לנדרש ושימוש בכלים מתאימים.

הקנייה ופיתוח של מיומנויות מטא קוגניטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיומנויות מטא קוגניטיביות ניתנות לרכישה ולהרבדה. בגיל צעיר ישנה פחות מודעות לידע והכלים לזכירה ולהבנה ולכן יש להציף למודעותם של התלמידים את הכלים המטא קוגניטיביים שברשותם ולהקנות להם כלים נוספים. בהתאם לכך, חשיבה מטא-קוגניטיבית היא מרכיב מרכזי בתוכניות הלימודים המיועדות בין היתר לפתח את החשיבה‏[1]. כמו כן, ניתן לה דגש רב במסגרת של הוראה מתקנת.

מיסוד של נורמות כיתתיות המכבדות זמן לחשיבה במהלך השיעור ומצפות לכך מסייעת בפיתוח תרבות של חשיבה בקרב התלמידים‏[1].

הוראה הדדית ולמידה בקבוצות יכולה לתרום לפיתוח מטא-קוגניציה. זאת משום שתלמידים הנדרשים ללמד את חבריהם במסגרת קבוצתית או במסגרת הרצאה בפני הכיתה, נדרשים לשימוש באסטרטגיות שונות של טיפול במידע לשם ארגון התכנים והצגתם‏[1].

למידה משולבת מחשב שבה יש צורך לבחור בין תפריטים וקישורים מרובים מעודדת הפעלה של חשיבה ברמה מטא-קוגניטיבית. כמו למשל בחיפוש במארגי מידע ולמידה מקוונת. לפיכך היא עשויה לשמש כסביבת למידה מתאימה להוראה המכוונת לפיתוח יכולות מטא-קוגניטיביות‏[1]. ניתן לעשות שימוש באינטרנט גם לצורך פיתוח ההיבט הרגשי-חברתי של החשיבה המטא-קוגניטיבית. שכן, היא נתפסת כמקום משותף להחלפה של מחשבות ורגשות במסגרות של פורומים, בלוגים ועוד. בעקבות זאת הדרישה מתלמידים לבטא את מחשבותיהם ורגשותיהם תוך כדי תהליך הלמידה ברשת עשויה להיתפס על ידם כתהליך מוכר ומקובל‏[1].

נמצא שמשחק השחמט יכול לשמש ככלי יעיל לפיתוח מיומנויות מטא קוגניטיביות‏[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 בן דוד, עדי (2009). מטה–קוגניציה בהוראה ובלמידה. אאוריקה, 27.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 שושנה בלום-קולקה ומיכל חמו (2010). ילדים מדברים: דפוסי תקשורת בשיח עמיתים. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
  3. ^ Flavell, J. H. (1976). Metacognitive aspects of problem solving. In: L. B. Resnick (ed.). The Nature of Intelligence. (pp. 231-235). NJ: Hillsdale, Erlbaum.
  4. ^ 4.0 4.1 משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה. מסמך מנחה למתכנני תוכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Kazemi, F., Yektayar, M., & Abad, A. M. B. (2012). Investigation the impact of chess play on developing meta-cognitive ability and math problem-solving power of students at different levels of education. Procedia-Social and Behavioral Sciences, 32, 372-379.‏
  6. ^ ד"ר עדי בן דוד (2012). תהליך החקר המדעי בכיתה — מהתאוריה למעשה. אאוריקה, גיליון 33.