מטבעות החשמונאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטבע מימי המלך אלכסנדר ינאי

מטבעות החשמונאים הם מטבעות שהוטבעו בתקופת ממלכת החשמונאים במסגרת שלטונם הריבוני בארץ ישראל, לראשונה מאז ימי שיבת ציון של תקופת הבית השני.

נמצאו רק מטבעות ברונזה (ככל הנראה עקב עונייה של הממלכה) בערכים שונים. הקטנים ביותר מביניהם הם מטבעות בערכים של פרוטה וחצי פרוטה[1]. לסכומים גדולים שימשו אותם מטבעות הכסף הסלווקיים, ולאחר מכן השקלים הצוריים[1]. בשני דינרי כסף רומיים נמצא גם כן קשר לחשמונאים; על אחד מהם כתובה הכתובת BACCIVS IVDAEAS, שמשמעותה המדויקת היא ככל הנראה "בַּגִּיוּס היהודי". שניהם מראים אדם (הנחשב ליהודה אריסטובולוס) הקד לפני גמל, עם ענף דקל בידו.

מאפיין ייחודי במטבעות החשמונאים (ובמטבעות היהודיים בתקופות שלאחריהם) הוא שהכיתוב נעשה בכתב עברי עתיק ולא באותיות האשוריות המרובעות, שבהן כבר השתמשו מאות שנים קודם.

מאפיין ייחודי נוסף במטבעות החשמונאים הוא, שהם אינם נושאים בצידן כל דמות או פרצוף, דבר העלול לפגוע ברגשות היהודים, שעבורם הם נטבעו. זאת בניגוד לעולם ההלניסטי שמסביב, שבו נטבע דיוקן השליט על פני המטבע, כמעט ללא יוצא מן הכלל, וכך גם לרוב דמות אל על גב המטבע.

הכתובות העבריות שנמצאו על גבי מטבעות החשמונאים הן:

  • "יהוחנן כהן גדול חבר היהודים"
  • '"יהוחנן כהן גדול ראש חבר היהודים"
  • '"יהונתן כהן גדול היהודים"
  • "יהונתן המלך"
  • "יהודה כהן גדול חבר היהודים"
  • "מלכה אלכסנדרוס"
  • "מתתיהו כהן גדול החברים היהודים"
  • "מתתיהו הכהן"
  • "מתתיה"

השושלת והתקופה החשמונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בול ישראלי משנת 1954 שיצא כתוספת לסדרת דואר עברי. באיור גב מטבע חשמונאי עליו הכיתוב: "יהונתן המלך" בכתב עברי קדום, ובמרכזו פרח שושן. בשובל רשומות שנות מלכותו של המלך אלכסנדר ינאי שהטביע את המטבע.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ממלכת החשמונאים

תקופת השלטון החשמונאי נמשכה 103 שנים. היא נוסדה על ידי הכהן הגדול שמעון בן מתתיהו, ואוחדה על ידי בנו יוחנן הורקנוס. לאחריו מלכו; יהודה אריסטובולוס, שלומציון ואלכסנדר ינאי. לאחר מותו, המלכות התחלקה בין האחים הורקנוס השני (שהיה הכהן הגדול) ויהודה אריסטובולוס השני (שהומלך למלך, מבלי להיות כהן גדול כאביו). הורקנוס ואריסטובולוס ביקשו מהרפובליקה הרומית סיוע במלחמותיהם וכתוצאה מכך הפכה ממלכת החשמונאים בהדרגה למדינה הכפופה לשלטון הרומאי, אך עדיין נשארה לה מידה רבה של עצמאות בתור אוטונומיה. המלך החשמונאי האחרון היה בנו של אריסטובולוס השני, מתתיהו אנטיגונוס השני.

בשנת 138 לפנה"ס פרסם המלך הסלאוקי אנטיוכוס השביעי צו מלכותי, שהכיר בזכות של שמעון בן מתתיהו להטביע מטבעות בארצו[1][2]

שמעון בן מתתיהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היו מטבעות המכונים על-פי כתובותיהם "מטבעות שנת ארבע" שיוחסו לשמעון בן מתתיהו[3], ברם כיום הדעה הרווחת היא שהראשון שממנו יש בידינו מטבעות הוא יוחנן הורקנוס בנו. ואילו המטבעות שיוחסו לשמעון מתוארכות לתקופת מרד בר כוכבא המאוחרת יותר. עם זאת בספר מקבים א' ישנה התייחסות לכך ששמעון קיבל רשות מהיוונים לטבוע מטבעות משלו בארצו[4] אף כי נראה שבשלב זה הוא כבר לא ראה עצמו כפוף לרשותם. ומאידך ניכר שבמהלך שלטונו הוא נאלץ להתנהל במשנה זהירות מול היוונים ויחסם המדיני-פוליטי לאזור שהיה במרחב שליטתם. כאשר בחלק משנות מלכותו עוד החזיקו הללו בכוחות אפילו במצודת החקרא שבירושלים.

יוחנן הורקנוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע של יוחנן הורקנוס הראשון בכתב עברי עתיק.

יוחנן הורקנוס שלט בשנים 134 - 104 לפסה"נ.

הכתובות הקשורות בו שנמצאו על הפרוטות:

  • "יהוחנן הכהן הגדול והמועצה היהודית" (סנהדרין)
  • "יהוחנן הכהן הגדול וראש מועצת היהודים"
  • (ככל הנראה הכוונה היא לאנטיוכוס השביעי) יהוחנן הכהן הגדול והמועצה היהודית"

על חלק מהפרוטות היו טבועות לצד קרני שפע, גם מונוגרמות שלו, חלקן דמויי האותיות Ά, Π או Λ.

מטבע שני שקלים חדשים במחזור המטבע של מדינת ישראל 2007.

על בסיס מטבעות המלך יוחנן הורקנוס וכהוקרה להם הנפיק בנק ישראל את מטבע שני שקלים חדשים במחזור המטבע הנוכחי של מדינת ישראל עם ציור דומה של קרני שפע, רימון ופירות נוספים.

מטבעות יהונתן בן יהוחנן (המלך אלכסנדר ינאי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע שהנפיק אלכסנדר ינאי. מצידו האחד הכתובת "יונתן הכהן הגדול וחבר היהודים" ומצידו השני קרני השפע, ורימון.

אלכסנדר ינאי (103 עד 76 לפסה"נ), בנו של יוחנן הורקנוס, ירש את הכתר מאחיו אריסטובולוס והתחתן עם אלמנת אחיו, שלומציון (מכונה גם שלומית).

נמצא מטבע שעל חזיתו מוטבע עוגן סלאוקי והכתובת היוונית ΒΑΣΙΛΈΩΣ ΑΛΕΞΆΝΔΡΟΥ או BASILEWS ALEXANDROU שמשמעותה היא "אלכסנדר המלך", ועל גבו גלגל בן שמונה חישורים, או וריאציה של שמש ורגינה יחד עם הכתובת "יהונתן המלך" בכתב עברי עתיק.

נמצאו גם מטבעות בעלי הטבעה כפולה בהם על ההטבעה ביוונית הוטבעו המילים בעברית "יהונתן כהן גדול וחבר היהודים", ללא אזכור התואר מלך. הטבעה כפולה נעשית כאשר מנסים להנפיק מחדש מטבעות על בסיס מטבעות קודמים.

מתתיהו אנטיגונוס השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע של מתתיהו אנטיגנוס (40 עד 37 לפני הספירה), ענף של קיסוס החורש וזוג קרני שפע.

מתתיהו אנטיגונוס השני (הידוע גם בשמות מתתיהו אנטיגונוס ואנטיגונוס החשמונאי) היה בנו של המלך אריסטובולוס השני.

נמצאו שני מטבעות עם כתובות הקשורות בו:

  1. מטבע שעל חזיתו מוטבעת מנורה עם הכתובת היוונית BASILEWS ANTIGONOY (המלך אנטיגונוס) ועל גבו שולחן לחם הפנים עם הכיתוב "מתתיהו הכהן".
  2. מטבע שעל חזיתו מוטבעת קרן שפע עם כתב עברי עתיק; "מתתיהו כהן גדול חבר היהודים" ועל גבו הכתובת היוונית; "BASILEWS ANTIGONOY" (המלך אנטיגנוס).

המטבעות שטבע המלך החשמונאי מתתיהו אנטיגונוס השני שונים במידה רבה מאלו שטבעו קודמיו. בתקופתו הוטבעו בנוסף לפרוטות וחצאי הפרוטות שטבעו אלכסנדר ינאי ויוחנן הורקנוס טבע אנטיגונוס גם מטבעות גדולים במשקל ממוצע של 15 גרם ומטבעות בינוניים במשקל ממוצע של 7 גרם. בתקופתו שונתה הטכנולוגיה של הכנת האסימונים לטביעת המטבעות, והם נוצקו בדפוס דו צדדי, אשר אפשר הטבעת מטבעות גדולים ומרשימים[5].

מרבית הדגמים שהוטבעו על מטבעותיו של מתתיהו אנטיגונוס שימשו גם את קודמיו, ועל רקע זה מודגשת חריגותו של "מטבע המנורה". מאז התגלה לראשונה בשנת 1865 נמצאו עד כה רק כ-40 עותקים מן המטבע הנדיר הזה, שבצדו הקדמי הוטבעה דמותו של שולחן לחם הפנים ובצדו האחורי הוטבעה דמות המנורה. דגם זה הוא ייחודי למטבעות מתתיהו אנטיגונוס, ואפילו בתקופת מלחמת בר כוכבא, בה הרבו להציג את דמות המקדש וכלי הקודש, לא העזו להציג את דמות המנורה[6].

מטבע 100 שקלים (ישנים) מ-1984

איסור על יצירת דמות המקדש וכליו מופיעה בתקופה מאוחרת יותר בתלמוד הבבלי[7]: "לא יעשה אדם בית - תבנית היכל, אכסדרה - תבנית אולם, חצר - תבנית עזרה, שולחן - תבנית שולחן, מנורה - תבנית מנורה. אבל הוא עושה של ה' [חמישה קנים] ושל ו' [שישה קנים] ושל ח' [שמונה קנים], ושל ז' [שבעה קנים] לא יעשה". ייתכן וניתן ללמוד מאיסור מאוחר זה גם על תקופות קדומות יותר ולהסביר בכך את נדירות הופעתו של סמל המנורה במטבעות היהודים[6].

כהוקרה ולזכר המטבע של מתתיהו אנטיגונוס השני, עליו מנורת שבעת הקנים, הנפיק בנק ישראל בשנת 1984 מטבע עם ציור דומה בסדרת השקל ישן בעריך של 100 שקלים. בשל בעיה בשיעור ההאינפלציה בישראל הוחלפה בשנת 1986 סדרת המטבע, למחזור השקל חדש. גם בסדרה זו זכה המטבע לייצוג בציור של מטבע העשר אגורות.

בשנת 2018 הנפיק השירות הבולאי גיליונית זיכרון שהוקדשה לנושא סמל המנורה, תחת הכותרת "מן המקדש לסמל מדינת ישראל". בגיליונית שולבו ייצוגים שונים של המנורה, החל מימי בית שני וכלה בתקופת מדינת ישראל. המוצג הקדום ביותר ששולב על ידי המעצבת מירי ניסטור היה צד הגב של המטבע מימי מתתיהו אנטיגונוס, אחרון המלכים החשמונאיים[8].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים : מימי שלטון פרס ועד מרד בר כוכבא, ירושלים : הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשנ"ח 1997.
  • אריה קינדלר, "השפעות הלניסטיות על מטבעות החשמונאים", בתוך: אוריאל רפפורט וישראל רונן (עורכים), מדינת החשמונאים : לתולדותיה על רקע התקופה ההלניסטית, קובץ מאמרים, ירושלים: יד בן צבי, 1993, עמ' 102–121.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 מטבעות החשמונאים, הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  2. ^ מטבעות היהודים, א. רייפנברג
  3. ^ אברהם רייפנברג, מבכירי הנומיסמטים של ארץ ישראל אשר פרסם את ספרו החשוב "מטבעות היהודים" בסוף שנת 1947, תמך בזיהוי החשמונאי אף על פי שהיה מודע לבעייתיות הכרוכה בשיוך המטבע לשמעון החשמונאי. כתב ש-"ישנם טעמים אחרים הנותנים מקום ליחס מטבעות אלה לתקופת המרד הגדול... אף על פי כן אנו מבכרים ליחס מטבעות אלה לשמעון, עד שלא תמצא עדות נומיסמטית נוספת" (מטעות היהודים עמ' 11). בדעה זו החזיק גם מרדכי נרקיס, אשר פרסם בשנת 1936 את ספרו "מטבעות ארץ ישראל - ספר ראשון: מטבעות היהודים" עמ' 95.
  4. ^ ספר המקבים א טו
  5. ^ משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 53-50
  6. ^ 1 2 משורר, אוצר מטבעות היהודים, עמ' 54
  7. ^ התלמוד הבבלי, מסכת עבודה זרה, דף מג, עמוד א
  8. ^ מידע על גיליונית זיכרון - המנורה, באתר התאחדות בולאי ישראל.