מועצה אזורית מטה בנימין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מטה בנימין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מועצה אזורית מטה בנימין
LogoMateBinyamin.jpg
MatehBinyamin09.jpg
בניין מועצה אזורית מטה בנימין בפסגות
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 27
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים
‎12
ראש המועצה ישראל גנץ
תאריך ייסוד 1980
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 65,400 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎26
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.8%‏ בשנה עד סוף 2017
מפת היישובים של מועצה אזורית מטה בנימין
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]Israel Map - Mateh Binyamin Regional Council.svg
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
5 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4434
    - דירוג מדד ג'יני
‎51
לאום ודת[2]
יהודים: 99.2%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.8%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 14.8%
גילאי 5 - 9 14.8%
גילאי 10 - 14 12.7%
גילאי 15 - 19 9.7%
גילאי 20 - 29 14.5%
גילאי 30 - 44 17.2%
גילאי 45 - 59 11.0%
גילאי 60 - 64 2.1%
גילאי 65 ומעלה 3.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 56
–  יסודיים 38
–  על-יסודיים 21
תלמידים 15,116
 –  יסודי 11,628
 –  על-יסודי 3,488
מספר כיתות 702
ממוצע תלמידים לכיתה 22.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל מועצה אזורית מטה בנימין נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.binyamin.org.il
מבנה המועצה החדש בשער בנימין בבניה (מרץ 2019)

מועצה אזורית מטה בנימין היא מועצה אזורית השוכנת מצפון לירושלים, באזור יהודה ושומרון, שפלת יהודה והרי ירושלים. גבולות המועצה משתרעים מלטרון במערב ועד בקעת הירדן במזרח, מירושלים בדרום ועד אזור העיר אריאל בצפון. בסוף 2016 נמנו במועצה כ-64,000 תושבים, והיא המועצה האזורית הגדולה בישראל במספר תושביה[3]. בתחום המועצה 46 יישובים, מתוכם 34 יישובים קהילתיים, 10 מאחזים ושני מושבים. בתחום המועצה 62 בתי ספר ומאות גני ילדים. במועצה חברים 33 חברי מועצה ובראשה עומד ישראל גנץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח המועצה נכבש מידי ירדן במלחמת ששת הימים. ב־1969 הוקם היישוב הראשון שנמצא כיום בתחום המועצה – מבוא חורון ולאחריו הוקמו עפרה (1975) ומצפה יריחו (1977). המועצה הוקמה במאי 1979 וכללה בתחילה 6 יישובים (בית אל, עפרה, גבעון החדשה, בית חורון, שילה ונוה צוף)[4]. לראש המועצה נבחר פנחס ולרשטיין תושב היישוב עפרה. מקום מושבה הראשון של המועצה היה בבית-אל, ובהמשך עברה המועצה למקום מושבה עד היום ביישוב פסגות. מרבית יישובי המועצה הוקמו מאמצע שנות ה-80 ועד תחילת שנות ה-90[5]. בשנת 1983 הוכן על ידי מועצת מטה בנימין וחטיבת ההתיישבות בסוכנות , מסמך מפורט "תכנון אזורי כולל מטה- בנימין" התוכנית קבלה מעמד סטטוטורי והופקדה במועצת התכנון העליונה.בשנת 1981 נחנך מטה המועצה ביישוב פסגות. בתכנית המתאר של המועצה משנת 1984 נתקבלה ההחלטה להקים עד שנת 2009 עוד 27 יישובים נוספים על 20 היישובים הקיימים, שיאכלסו יחד 190 אלף תושבים.[6]

שטח המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח המועצה משתרע על פני כמיליון דונם. בשל מיקומה באיו"ש שטח השיפוט שלה אינו רציף ואינו כולל ערים ויישובים פלסטינים רבים המשתייכים לנפת רמאללה ואל-בירה הפלסטינית[7]. שם המועצה משמר את מיקום נחלת שבט בנימין בתקופת התנ"ך, אם כי חלקים נרחבים משטחי המועצה שוכנים בנחלת שבט אפרים המקראית. המועצה גובלת בצפון במועצה אזורית שומרון, במזרח במועצה אזורית בקעת הירדן, בדרום בירושלים, מועצה אזורית מטה יהודה, מעלה אדומים, מועצה אזורית גוש עציון ומועצה אזורית מגילות, ובמערב במודיעין-מכבים-רעות, מודיעין עילית, מועצה אזורית גזר ומועצה אזורית חבל מודיעין. בשטחי המועצה יישובים רבים שהיוו חלק מיישוביה והפכו במרוצת השנים לרשויות עצמאיות - מודיעין עילית, בית אל, הר אדר, גבעת זאב ובית אריה-עופרים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית מטה בנימין 65,400 תושבים (מקום 26 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית מטה בנימין דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 73.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,794 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[8]

עולים חדשים מהווים 8% מכלל התושבים במועצה. מרביתם מגיעים מארצות הברית ומצרפת.

הנהלת המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות המועצה עמד מאז הקמתה ועד 2007 פנחס ולרשטיין. לאחר פרישתו נבחר לתפקיד אבי רואה שהיה סגנו. בשנת 2018, לאחר 11 שנות כהונה של רואה נבחר לתפקיד ישראל גנץ, שהיה סגנו. במליאת המועצה יושבים 33 נציגים של היישובים, כאשר לכל יישוב נציג אחד למעט ליישוב גבע בנימין אשר בגלל גודלו יש לו שני נציגים[9]. מבנה המועצה נמצא ביישוב פסגות, ומבנה מועצה חדש הולך ונבנה באזור תעשייה שער בנימין.

המועצה זכתה ממשרד הפנים בפרס על ניהול תקין בכל השנים שבהן חולק הפרס[10]. כן נכללת המועצה ברשימת הרשויות האיתנות הזוכות ליתר עצמאות מפיקוח משרד הפנים בגלל התנהלותן התקינה[11]. המועצה מעבירה מדי שנה למועצת יש"ע 2 מיליון ש"ח, כפליים מהחלק היחסי שלה באוכלוסייה[12].

רב המועצה האזורית הוא חבר מועצת הרבנות הראשית, הרב שמעון אליטוב.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחומי המועצה פועלים 43 בתי ספר יסודיים ו-19 על-יסודיים, וכן מספר מוסדות על-תיכוניים, בהם המכינה קדם-צבאית בני דוד בעלי, שהיא המכינה הקדם-צבאית הראשונה שהוקמה בישראל.

מבנה המועצה החדש תחילת הבניה (ינואר 2018)
מתחם שירותי המועצה החדש במערב בנימין ביישוב נעלה
עינות ענר ליד היישוב נריה

יישובי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה הערות
1 יישוב קהילתי אדם - גבע בנימין 1984
2 מאחז אחיה 1997
3 יישוב קהילתי אלון 1990
4 מאחז אש קודש 2001
5 יישוב קהילתי בית חורון 1977
6 יישוב קהילתי גבעון החדשה 1981
7 מאחז גבעת אסף 2001
8 מאחז גבעת הראל 1998
9 מאחז גבעת הרואה 2003
10 יישוב קהילתי גני מודיעין 1985
11 יישוב קהילתי דולב 1983
12 יישוב קהילתי חרשה 1997
13 יישוב קהילתי חשמונאים 1987
14 יישוב קהילתי טלמון 1989
15 יישוב קהילתי כוכב השחר 1980
16 יישוב קהילתי כוכב יעקב 1984
17 יישוב קהילתי כפר אדומים 1979
18 יישוב קהילתי כפר האורנים 1997
19 יישוב קהילתי כרם רעים 2001
20 מושב מבוא חורון 1969
21 יישוב קהילתי מגרון 1999
22 יישוב קהילתי מכמש 1981
23 יישוב קהילתי מעלה לבונה 1984
24 מאחז מצפה דני 1998
25 יישוב קהילתי מצפה יריחו 1976
26 מאחז מצפה כרמים 1999
27 מושב שיתופי מתתיהו 1981
28 יישוב קהילתי נוה צוף 1977
29 מאחז נוה ארז 2001
30 יישוב קהילתי נופי פרת 1992
31 יישוב קהילתי נחליאל 1984
32 יישוב קהילתי נילי 1981
33 יישוב קהילתי נעלה 1988
34 יישוב קהילתי נריה 1991
35 מאחז עדי עד 1990
36 יישוב קהילתי עטרת 1981
37 יישוב קהילתי עלי 1984
38 יישוב קהילתי עמיחי 2017
39 יישוב קהילתי עלמון (ענתות) 1982
40 יישוב קהילתי עפרה 1975
41 יישוב קהילתי פסגות 1981
42 מאחז קידה 2003
43 יישוב קהילתי רימונים 1980
44 יישוב קהילתי שבות רחל 1992
45 יישוב קהילתי שילה 1978
46 יישוב קהילתי תל ציון 2000
מבט על ספר מדבר יהודה כפי שצולם מהיישוב כפר אדומים שבבנימין.

בשנת 2003 הועבר היישוב הקהילתי עופרים לרשות המועצה המקומית בית אריה ומאז חדל להיות יישוב עצמאי.

בשנת 2016 הועבר היישוב גני מודיעין מתחום שיפוט העיר מודיעין עילית לתחום שיפוט המועצה האזורית מטה בנימין. בשנת 2018 הוקם במועצה היישוב החדש עמיחי לתושבי עמונה שפונתה.

אתרי טבע והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח המועצה קיימים אתרי טבע, נוף, היסטוריה וארכאולוגיה רבים.

המועצה שוכנת בנחלה ההיסטורית של שבט בנימין ושבט אפרים, והתרחשו בה אירועים תנ"כים והיסטוריים רבים:

חלוקת נחלות השבטים על ידי יהושע, המקום בו שכן משכן שילה, פסל מיכה, סיפור פילגש בגבעה, קרבות שאול ויהונתן, קרבות המכבים, ועוד.

בנוסף, ישנם אתרי נוף וטבע רבים ברחבי המועצה, תצפיות נוף לכיוון השפלה- מצפה עטרת, הגג של המדינה ליד חרשה, ותצפיות לכיוון בקעת הירדן- קובת א-נג'מה, קידה, ועוד.

בגלל אופיו הגאולוגי של אזור ההר, הבנוי מסלעי גיר, ישנם מעיינות רבים באזור[13]: מעין הכרמים, מעין מאיר, מעיין עטרת, עין בובין, עין אגוז, עין ריא, עין תות, מעין חרשה, מעיין הגבורה, עין עוז ועוד.

האתר האריכאולוגי שילה הקדומה הוא אתר תיירות מרכזי הנמצא בשטח המועצה האזורית מטה בנימין. במהלך השנה נערכים מספר אירועים כגון מחוללות בכרמים שנערך מדי שנה ב-ט"ו באב, תפילת חנה ותפילת אלקנה הנביא[14][15].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קובץ הרשויות המקומיות בישראל - 2017, אתר הלמ"ס
  4. ^ מועצה אזורית מטה בנימין, מעריב, 30 במאי 1979
  5. ^ בוקי נאה, היום תונח אבן־פינה ליישוב חדש ביו"ש, מעריב, 19 בינואר 1984
  6. ^ ActivePaper Archive, jpress.org.il
  7. ^ מפת המועצה באתר המועצה, ומפת הנפה הפלסטינית בוויקיפדיה האנגלית
  8. ^ פרופיל מועצה אזורית מטה בנימין באתר הלמ"ס
  9. ^ מליאת המועצה, אתר מועצה אזורית מטה בנימין
  10. ^ גזברות, אתר מועצה אזורית מטה בנימין
  11. ^ רשויות איתנות לשנת 2010, משרד הפנים, המינהל לשלטון מקומי
  12. ^ שחר אילן, המועצה האזורית מטה בנימין תקצבה עמותה ששימשה צינור להזרמת כספים למועצת יש"ע, באתר כלכליסט, 21 בנובמבר 2017
  13. ^ הרי בית אל (חבל בנימין) סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרכוס
  14. ^ אביעד ברטוב, רה"מ נתניהו בשילה הקדומה: "זה מרגש. זו עדות לקשר שלנו עם ארץ ישראל", מקומון אינטרנטי לתושבי השומרון בנימין גוש עציון והר חברון, ‏2019-03-19 (בhe-IL)
  15. ^ צפו: עיר הבירה של ישראל במשך 300 שנה ב-360 מעלות, וואלה! תיירות, ‏2018-01-25 (בhe-IL)