מטה הסייבר הלאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מטה הסייבר הלאומי היה גוף מטה הכפוף לראש ממשלת ישראל שהמליץ על מדיניות קיברנטית לאומית וקידם את יישומה. הקמת המטה אושרה על ידי ממשלת ישראל ב-7 באוגוסט 2011 וזה החל לפעול בינואר 2012. בינואר 2018 אוחד המטה עם הרשות הלאומית להגנת הסייבר ליחידה ארגונית אחת - מערך הסייבר הלאומי.

רקע להקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל הייתה מהמדינות הראשונות בעולם,[דרוש מקור] שהכירו בחשיבות ההגנה על מערכות ממוחשבות חיוניות. בשנת 1997 הוקם פרויקט תהיל"ה (תשתית הממשלה לעידן האינטרנט), שמטרתו להגן על חיבור משרדי הממשלה לאינטרנט, ואספקת שירותי גלישה מאובטחים למשרדי הממשלה. בשנת 2002 החליטה הממשלה (החלטה ב/84) על קביעת האחריות להגנה על מערכות ממוחשבות בישראל, הגדרת תשתית ממוחשבת קריטית, והקמת הרשות הממלכתית לאבטחת מידע (רא"מ), שעוסקת בהנחיית גופים אזרחיים שבאחריותם תשתיות קריטיות לתפקוד ברמה המדינתית.[1] בעקבות ההחלטה הוקמה ועדת היגוי עליונה בראשות ראש המטה לביטחון לאומי, שיעדיה היו סנכרון והסתכלות כוללת על מאמצי הגנת הסייבר המדינתיים. לכינון הוועדה ופעולות ההגנה של רא"מ הייתה תרומה ניכרת לביסוס ההגנה על התשתיות החיוניות ולפיתוח הידע והיכולות בישראל.

עם התפתחות המרחב והאיומים הקיברנטיים, הנחה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בנובמבר 2010 על הקמת צוות מיוחד, שיעסוק בגיבוש תוכנית לאומית להצבת ישראל בין חמש המדינות המובילות במרחב הקיברנטי. העבודה בנושא, אשר כונתה "המיזם הקיברנטי הלאומי", הובלה על ידי הוועדה העליונה למדע וטכנולוגיה, בראשות יו"ר המולמו"פ, הפרופ' אלוף (מיל') יצחק בן ישראל, כאשר עבודת הצוות רוכזה על ידי רם לוי. הצוות שהוקם כלל את נציגי הגופים המרכזיים העוסקים בתחום הקיברנטי במדינת ישראל (מחקר, פיתוח, הגנה ועוד) והורכב ממספר תתי צוותים, שבחנו את המרכיבים החיוניים להתמודדות של מדינת ישראל במרחב הקיברנטי, וכן ניתחו את התועלות הלאומיות בהיבטי כלכלה, אקדמיה וביטחון לאומי.

תהליך ההקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על בסיס מסקנות המיזם הקיברנטי הלאומי, קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מס' 3611 מיום 7 באוגוסט 2011[2], לקידום היכולות הלאומיות בסייבר. במרכז ההחלטה עמדה הקמתו של מטה הסייבר הלאומי, בכפיפות לראש הממשלה. על המטה הוטלה, בין היתר, האחריות לגיבוש המדיניות והאסטרטגיה הלאומית בתחום הסייבר, לקידום תהליכי הגנה לאומיים ולהסדרתם, לפיתוח היכולות הלאומיות בתחום הסייבר ולביסוס שיתופי פעולה בין-לאומיים. כל זאת בראייה רחבה, אזרחית וביטחונית כאחד, במטרה להציב את מדינת ישראל בין חמש המדינות המובילות את התחום תוך מספר שנים מועט[3]. בנוסף, מונה ראש המטה כיושב ראש ועדת ההיגוי העליונה.

הוועדה בראשות בן-ישראל אף ציינה כי מטה הסייבר לא יכול לעבוד בדומה למודל של המועצה לביטחון לאומי, שהיא רק מנחה ומייעצת וכי עליה להיות גוף עם תקציבים שעוסק בפרויקטים של תקיפה והגנה ומנהל בפועל את כל זרועות הסייבר הקיימות.[4]

על המטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטה יועד לשמש כגוף מטה לראש הממשלה, לממשלה ולוועדותיה, אשר המליץ על מדיניות לאומית וקידם את יישומה בתחום הקיברנטי. בין היתר היה אמון המטה על קידום התשתיות הלאומיות בתחום הסייבר, קידום ההגנה הקיברנטית של מדינת ישראל, ריכוז תמונת המודיעין ותמונת המצב בתחום הקיברנטי, עריכת תרגילים לאומיים קיברנטיים, קידום חקיקה, חינוך ומודעות, עידוד התעשייה ועוד.

כוח אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2011 מונה ד"ר אביתר מתניה לראש המטה, והחל את תפקידו ב-1 בינואר 2012. מתניה הוא בוגר תוכנית העילית הצבאית-אקדמית תלפיות, בעל תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בתחום שיפוט וקבלת החלטות.[5]

בקיץ 2012 מונה דורון תמיר (תא"ל מיל') – לראש אגף במטה הסייבר הלאומי. תמיר היה קצין מודיעין ראשי. באותה עת מונה גם רמי אפרתי (אל"ם מיל') – לראש אגף במטה הסייבר הלאומי. אפרתי היה קצין בכיר בחמ"ן. כמותם מונה גם תא"ל שחר ארגמן לראש אגף במטה.[6]

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב מטה הסייבר לא פורסם באופן רשמי. לאורך זמן רב נעו ההערכות על תקציב המטה בין עשרות מיליונים למאות מיליונים, ואף הובעה ביקורת על הממשלה שלא הקצתה את הסכום הדרוש.[7] פרופ' בן ישראל התייחס לתקציב המטה באומרו כי למטה הוקצה חצי מיליארד שקל שיושקע בעיקר בהתאם לפרויקטים ויחידות שונות שיעבדו עם המטה.[8]

פעילות בתחום בניין הכוח הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתחום האקדמי המטה, בשיתוף משרד המדע, השקיע 50 מיליון שקל במחקרים בתחום אבטחת המידע והמחשוב כחלק מהתוכנית למלחמה במתקפות הסייבר. המטרה הייתה לקדם פיתוח של טכנולוגיות מתקדמות, שיאפשרו תקיפה ושיבוש מערכות מחשוב של מדינות אויב, של ארגוני טרור, של ארגונים עוינים ושל האקרים בודדים. מטרה נוספת הייתה לפתח טכנולוגיות שיבצרו את יכולותיה של מדינת ישראל ויאפשרו התמודדות עם מנעד רחב של איומים בתחום הסייבר, החל בהתקפות האקרים וכלה בהתקפות מתוכננות ונרחבות של מדינות אויב. במסגרת התוכנית הוקמה קרן לקידום מחקרים שיעסקו בעולם הסייבר וכן קרן מלגות לתארים שני, שלישי ופוסט דוקטורט.[9]
  • בפיתוח התשתיות הלאומיות המטה קידם את הקמתם של 6 מרכזים אקדמיים לתחום הסייבר בשיתוף עם אוניברסיטאות המחקר בארץ, במטרה לפתח טכנולוגיות 'כחול-לבן' שיעניקו לישראל יתרון משמעותי בתחום.[10] כמו כן, פעל המטה להקמת תשתיות לאומיות כמו תשתיות פורנזיות, תשתיות ניצול מידע ועוד.
  • בתחום הפיתוח הכלכלי מטה הסייבר קידם שיתוף פעולה עם התעשייה הישראלית בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות להגנת הסייבר, ואף הגדיל משמעותית את ההשקעות בתעשייה בתחום. מטה הסייבר ומפא"ת הודיעו באוקטובר 2012 על הקמת תוכנית משותפת בשם מס"ד (מו"פ סייבר דואלי) בהיקף ראשוני של 10 מיליון ש"ח בשנה לפיתוח של טכנולוגיות משותפות בהגנה בסייבר ולשימוש אזרחי וביטחוני.[11] בנוסף, מטה הסייבר ומשרד התמ"ת הודיעו בנובמבר 2012 על הקמת תוכנית קידמ"ה לעידוד תעשיית הסייבר הישראלית ועידוד המו"פ והיזמות בתחום בהיקף של 80 מיליון ש"ח.[12]
  • בתחום קידום ההון האנושי, המטה קידם בנייה של מדיניות לאומית להעצמה וטיוב של הפוטנציאל הקיים לכ"א מוביל בתחום הסייבר עבור התעשייה, האקדמיה ומערכת הביטחון. בנוסף, המטה קידם פרויקטים לאומיים העוסקים בחינוך והכשרה של נוער, סטודנטים ואנשי מקצוע בתחום. המטה תמך בהקמתה של תוכנית "מגשימים לאומית" שהיא תוכנית מצוינות המתפרסת על פני שלוש שנים, ומתמקדת בהכשרה ובפיתוח מומחיות בתחום הסייבר והמחשבים בקרב בני נוער מצטיינים בגילאי 16–18 בפריפריה – עכו, עפולה, תל חי, אשקלון, ב"ש, קריית גת, אשדוד.[13]
  • בתחום הבינלאומי המטה פעל לפיתוח קשרי החוץ הקיברנטיים עם מדינות ידידותיות מתוך כוונה לייצר תשתית של שיתוף מידע בין מדינתי בתחום הסייבר. לפי ד"ר מתניה "אנחנו לא יכולים לסמוך על אחרים אבל בפירוש צריכים להתקדם לכיוון של שיתופי פעולה ובריתות. עלינו להיות חלק מהעולם שנלחם במשותף בפשיעה ובטרור הקיברנטיים. זה כולל הצטרפות לאמנות בינלאומיות לקידום שיתוף מידע".[14] בפרט פעל המטה עם משרד החוץ והמשפטים להצטרפות של מדינת ישראל לאמנה על פשעי מחשב.[15]

פעילות בתחום הגנת הסייבר הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתחום הגנת הסייבר המטה פעל לחיזוק כלל העשייה בתחום ההגנה הקיברנטית. בין היתר פעל המטה להקמת רגולציה חוצת ענפים ורגולציה ענפית המותאמת לכל תחום בשיתוף עם משרדי הממשלה. בנוסף, פעל המטה להקמת חדר מצב קיברנטי לאומי אשר עסק בשיתוף מידע בין המגזרים ובין המערכת הביטחונית לאזרחית.
  • בתחום המדיניות הלאומית, על בסיס האסטרטגיה שגיבש המטה עם כלל הגופים הרלוונטיים קיבלה ממשלת ישראל ב 15- בפברואר 2015 שתי החלטות. הראשונה, החלטה מס' 2443, עוסקת באסטרטגיית בניין העמידות והחוסן בסייבר של המשק האזרחי, ובפרט בהיערכות הממשלתית מול המשק ובתוך הממשלה. השנייה, החלטה מס' 2444, עוסקת באסטרטגיית ההגנה האופרטיבית על המשק האזרחי, בחיבור כלל גופי ההגנה הלאומיים לעשייה משותפת בהגנת סייבר, ובפרט בהקמה של הרשות הלאומית להגנת הסייבר. ייעוד הרשות היה להגן על מרחב הסייבר הישראלי ותפקידיה העיקריים היו ניהול כלל מאמצי ההגנה האופרטיביים במרחב הסייבר, הפעלת מרכז לסיוע בהתמודדות עם איומי סייבר (ה-CERT  הלאומי) וחיזוק החוסן של כלל המשק בתחום. בהתאם להחלטה 2444 - הרשות, כגוף האופרטיבי להגנת הסייבר, ומטה הסייבר, כגוף המדיניות ובניין הכוח בסייבר, היוו ביחד את מערך הסייבר הלאומי, הפועל במשרד ראש הממשלה, בכפיפות ישירה לראש הממשלה. ראש המטה מונה גם לתפקיד ראש המערך והיה ממונה על אישור תוכניות העבודה של הרשות ותקציב המערך.

איחוד מטה הסייבר עם הרשות והקמתו של גוף אחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום 2017, בעקבות הנחיית ראש הממשלה לפעול לריכוז מאמץ בתחום הגנת הסייבר ועל בסיס המלצת ראש המערך לראש הממשלה, החליטה ממשלת ישראל, בהחלטה מס' 3270, לאחד את שני גופי מערך הסייבר הלאומי - מטה הסייבר הלאומי והרשות הלאומית להגנת הסייבר[16]- לכדי יחידה ארגונית אחת וחדלו להתקיים כישויות נפרדות. בהחלטת הממשלה נקבע, כי מערך הסייבר הלאומי יהיה אחראי על כלל היבטי הגנת הסייבר במרחב האזרחי, החל מגיבוש מדיניות ובניין כוח טכנולוגי, ועד הגנה מבצעית בסייבר. במקביל, עם סיום תפקידו של ד"ר מתניה כראש המערך לאחר הקדנציה שנקבעה ל6 שנים, מונה לתפקיד ראש המערך האחוד יגאל אונא, אשר נכנס לתפקידו בתחילת שנת 2018.[17]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרשות הממלכתית לאבטחת מידע, אתר שירות הביטחון הכללי
  2. ^ החלטה ממשלה 3611 - קידום היכולת הלאומית במרחב הקיברנטי
  3. ^ רם לוי, מרחב הלחימה החמישי, Israel Defense, 16 דצמבר, 2011
  4. ^ גיא גרימלנד, כך נלחמת המדינה בהאקרים: מטה הסייבר פועל בלי עובדים ותקציב, דה-מרקר‏, 20 בינואר 2012
  5. ^ יוסי הטוני, הממשלה אישרה מינוי ד"ר אביתר מתניה לראש מטה הסייבר הלאומי, אתר "אנשים ומחשבים", 13 בדצמבר 2011
  6. ^ אורה קורן, מתקפות הסייבר גורמות נזק של 3 מיליארד ד' בשנה - אך החברות לא מכירות בסיכונים, באתר TheMarker‏, 8 באפריל 2014
  7. ^ אנשיל פפר, עודד ירון, רה"מ הכריז על הקמת מטה סייבר, שמעולם לא קם, באתר הארץ, 4 בינואר 2012
  8. ^ התקציב ותוכניות העבודה של מטה הסייבר הלאומי אושרו על ידי ראש הממשלה נתניהו, אתר משרד ראש הממשלה, 6 ביוני 2012
  9. ^ מיכל תוסיה-כהן, מטה הסייבר הלאומי ישקיע 50 מיליון שקל בטכנולוגיות אבטחת רשת, באתר nrg‏, 28 במאי 2012
  10. ^ נתניהו: מטה סייבר לאומי יגן על ישראל מפני טרור קיברנטי, דה מרקר, צבי זרחיה, 18 במאי 2011
  11. ^ מטה הסייבר הלאומי ומפא"ת הודיעו על הקמת תוכנית לקידום פרויקטים במחקר ופיתוח בתחומים האזרחי-לאומי והביטחוני
  12. ^ ראש מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה הודיע על השקת תוכנית קידמ"ה
  13. ^ פתיחת תוכנית "מגשימים לאומית"
  14. ^ ד"ר אביתר מתניה: "הגנה קיברנטית משולה לנטילת ידיים כדי לשמור על הבריאות - זה חשוב, אבל לא מספיק", הדס גייפמן, 6 ביוני 2012
  15. ^ נדרשת תפיסת הגנה לאומית בסייבר
  16. ^ איחוד יחידות מערך הסייבר הלאומי, החלטת ממשלה 3270 מ-17 בדצמבר 2017
  17. ^ רפאל קאהאן, יגאל אונא מונה לראש מערך הסייבר הלאומי, באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2017