מטה הסייבר הלאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מטה הסייבר הלאומי הוא גוף מטה הכפוף לראש ממשלת ישראל הממליץ על מדיניות קיברנטית לאומית ומקדם את יישומה. הקמת המטה אושרה על ידי ממשלת ישראל ב-7 באוגוסט 2011 וזה החל לפעול בינואר 2012.

רקע להקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל הייתה מהמדינות הראשונות בעולם, שהכירו בחשיבות ההגנה על מערכות ממוחשבות חיוניות. בשנת 1997 הוקם פרויקט תהיל"ה (תשתית הממשלה לעידן האינטרנט), שמטרתו להגן על חיבור משרדי הממשלה לאינטרנט, ואספקת שירותי גלישה מאובטחים למשרדי הממשלה. בשנת 2002 החליטה הממשלה (החלטה ב/84) על קביעת האחריות להגנה על מערכות ממוחשבות בישראל, הגדרת תשתית ממוחשבת קריטית, והקמת הרשות הממלכתית לאבטחת מידע, שעוסקת בהנחיית גופים אזרחיים שבאחריותם תשתיות קריטיות לתפקוד ברמה המדינתית.[1]

עם התפתחות המרחב והאיומים הקיברנטיים, הנחה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בנובמבר 2010 על הקמת צוות מיוחד, שיעסוק בגיבוש תוכנית לאומית להצבת ישראל בין חמש המדינות המובילות במרחב הקיברנטי. העבודה בנושא, אשר כונתה "המיזם הקיברנטי הלאומי", הובלה על ידי הוועדה העליונה למדע וטכנולוגיה, בראשות יו"ר המולמו"פ, הפרופ' אלוף (מיל.) יצחק בן ישראל, כאשר עבודת הצוות רוכזה על ידי רם לוי. הצוות שהוקם כלל את נציגי הגופים המרכזיים העוסקים בתחום הקיברנטי במדינת ישראל (מחקר, פיתוח, הגנה ועוד) והורכב ממספר תתי צוותים, שבחנו את המרכיבים החיוניים להתמודדות של מדינת ישראל במרחב הקיברנטי, וכן ניתחו את התועלות הלאומיות בהיבטי כלכלה, אקדמיה וביטחון לאומי.

תהליך ההקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההמלצה המרכזית במסגרת המיזם הקיברנטי הלאומי נגעה להקמתו של מטה סייבר לאומי שישמש כגוף מטה לממשלה ולראשה. מהות פעילות המטה נוגעת להסדרה, תכלול וקידום הפעילות הכלל ממשלתית הנוגעת למרחב הקיברנטי בראייה רחבה, אזרחית וביטחונית כאחד. ב-7 באוגוסט 2011 אישרה ממשלת ישראל[2] את הקמתו של מטה סייבר לאומי וקבעה כי המטה יוביל את פיתוח התחום הקיברנטי בארץ, יתאם בין הגורמים השונים העוסקים בתחום, ירחיב את ההגנה על תשתיות לאומיות מפני התקפות קיברנטיות ויעודד את קידום הנושא בתחום התעשייתי. כל זאת במטרה, להציב את מדינת ישראל בין חמש המדינות המובילות את התחום תוך מספר שנים מועט.[3]

הוועדה בראשות בן-ישראל אף ציינה כי מטה הסייבר לא יכול לעבוד בדומה למודל של המועצה לביטחון לאומי, שהיא רק מנחה ומייעצת וכי עליה להיות גוף עם תקציבים שעוסק בפרויקטים של תקיפה והגנה ומנהל בפועל את כל זרועות הסייבר הקיימות.[4]

בפברואר 2015 אישרה ממשלת ישראל הקמת גוף נוסף, "הרשות הלאומית להגנת הסייבר", שתוקם באופן הדרגתי תחת פיקוח מטה הסייבר. התוכנית היא שמטה הסייבר יהיה אחראי על המדיניות ואילו הרשות על הצד האופרטיבי.[5]

על המטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטה מיועד לשמש כגוף מטה לראש הממשלה, לממשלה ולוועדותיה, אשר ממליץ על מדיניות לאומית ומקדם את יישומה בתחום הקיברנטי. בין היתר אמון המטה על קידום התשתיות הלאומיות בתחום הסייבר, קידום ההגנה הקיברנטית של מדינת ישראל, ריכוז תמונת המודיעין ותמונת המצב בתחום הקיברנטי, עריכת תרגילים לאומיים קיברנטיים, קידום חקיקה, חינוך ומודעות, עידוד התעשייה ועוד.

כוח אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2011 מונה ד"ר אביתר מתניה לראש המטה, והחל את תפקידו ב-1 בינואר 2012. מתניה הוא בוגר תוכנית העילית הצבאית-אקדמית תלפיות, בעל תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בתחום שיפוט וקבלת החלטות.[6]

בקיץ 2012 מונה דורון תמיר (תא"ל מיל') – לראש אגף במטה הסייבר הלאומי. תמיר היה קצין מודיעין ראשי. באותה עת מונה גם רמי אפרתי (אל"ם מיל') – לראש אגף במטה הסייבר הלאומי. אפרתי היה קצין בכיר בחמ"ן. כמותם מונה גם תא"ל שחר ארגמן לראש אגף במטה.[7]

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב מטה הסייבר לא מפורסם באופן רשמי. לאורך זמן רב נעו ההערכות על תקציב המטה בין עשרות מיליונים למאות מיליונים, ואף הובעה ביקורת על הממשלה שלא הקצתה את הסכום הדרוש.[8] פרופ' בן ישראל התייחס לתקציב המטה באומרו כי למטה הוקצה חצי מיליארד שקל שיושקע בעיקר בהתאם לפרויקטים ויחידות שונות שיעבדו עם המטה.[9]

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתחום הגנת הסייבר המטה פועל לחיזוק כלל העשייה בתחום ההגנה הקיברנטית. בין היתר פועל המטה להקמת רגולציה חוצת ענפים ורגולציה ענפית המותאמת לכל תחום בשיתוף עם משרדי הממשלה. בנוסף, פועל המטה להקמת חדר מצב קיברנטי לאומי אשר יעסוק בשיתוף מידע בין המגזרים ובין המערכת הביטחונית לאזרחית.
  • בתחום האקדמי המטה, בשיתוף משרד המדע, משקיע 50 מיליון שקל במחקרים בתחום אבטחת המידע והמחשוב כחלק מהתוכנית למלחמה במתקפות הסייבר. המטרה היא לקדם פיתוח של טכנולוגיות מתקדמות, שיאפשרו תקיפה ושיבוש מערכות מחשוב של מדינות אויב, של ארגוני טרור, של ארגונים עוינים ושל האקרים בודדים. מטרה נוספת היא לפתח טכנולוגיות שיבצרו את יכולותיה של מדינת ישראל ויאפשרו התמודדות עם מנעד רחב של איומים בתחום הסייבר, החל בהתקפות האקרים וכלה בהתקפות מתוכננות ונרחבות של מדינות אויב. במסגרת התוכנית הוקמה קרן לקידום מחקרים שיעסקו בעולם הסייבר וכן קרן מלגות לתארים שני, שלישי ופוסט דוקטורט.[10]
  • בפיתוח התשתיות הטכנולוגיות הלאומיות המטה יקדם השקעה במרכזים אקדמיים, במטרה לפתח טכנולוגיות 'כחול-לבן' שיעניקו לישראל יתרון משמעותי בתחום.[11] כמו כן, פועל המטה להקמת תשתיות לאומיות כמו תשתיות פורנזיות, תשתיות ניצול מידע ועוד.
  • בתחום הפיתוח הכלכלי מטה הסייבר מקדם שיתוף פעולה עם התעשייה הישראלית בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות להגנת הסייבר, ואף הגדיל משמעותית את ההשקעות בתעשייה בתחום. מטה הסייבר ומפא"ת הודיעו באוקטובר 2012 על הקמת תוכנית משותפת בשם מס"ד (מו"פ סייבר דואלי) בהיקף ראשוני של 10 מיליון ש"ח בשנה לפיתוח של טכנולוגיות משותפות בהגנה בסייבר ולשימוש אזרחי וביטחוני.[12] בנוסף, מטה הסייבר ומשרד התמ"ת הודיעו בנובמבר 2012 על הקמת תוכנית קידמ"ה לעידוד תעשיית הסייבר הישראלית ועידוד המו"פ והיזמות בתחום בהיקף של 80 מיליון ש"ח.[13]
  • בתחום קידום ההון האנושי, המטה מקדם בנייה של מדיניות לאומית להעצמה וטיוב של הפוטנציאל הקיים לכ"א מוביל בתחום הסייבר עבור התעשייה, האקדמיה ומערכת הביטחון. בנוסף, המטה מקדם פרויקטים לאומיים העוסקים בחינוך והכשרה של נוער, סטודנטים ואנשי מקצוע בתחום. המטה תמך בהקמתה של תוכנית "מגשימים לאומית" שהיא תוכנית מצוינות המתפרסת על פני שלוש שנים, ומתמקדת בהכשרה ובפיתוח מומחיות בתחום הסייבר והמחשבים בקרב בני נוער מצטיינים בגילאי 16–18 בפריפריה – עכו, עפולה, תל חי, אשקלון, ב"ש, קריית גת, אשדוד.[14]
  • בתחום הבינלאומי המטה פועל לפיתוח קשרי החוץ הקיברנטיים עם מדינות ידידותיות מתוך כוונה לייצר תשתית של שיתוף מידע בין מדינתי בתחום הסייבר. לפי ד"ר מתניה "אנחנו לא יכולים לסמוך על אחרים אבל בפירוש צריכים להתקדם לכיוון של שיתופי פעולה ובריתות. עלינו להיות חלק מהעולם שנלחם במשותף בפשיעה ובטרור הקיברנטיים. זה כולל הצטרפות לאמנות בינלאומיות לקידום שיתוף מידע".[15] בפרט פועל המטה עם משרד החוץ והמשפטים להצטרפות של מדינת ישראל לאמנה על פשעי מחשב.[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרשות הממלכתית לאבטחת מידע, אתר שירות הביטחון הכללי
  2. ^ החלטה ממשלה 3611 - קידום היכולת הלאומית במרחב הקיברנטי
  3. ^ רם לוי, מרחב הלחימה החמישי, Israel Defense, 16 דצמבר, 2011
  4. ^ גיא גרימלנד, כך נלחמת המדינה בהאקרים: מטה הסייבר פועל בלי עובדים ותקציב, דה-מרקר‏, 20 בינואר 2012
  5. ^ מאיר אורבך, הממשלה אישרה את ההקמה של רשות סייבר לאומית, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2015
  6. ^ יוסי הטוני, הממשלה אישרה מינוי ד"ר אביתר מתניה לראש מטה הסייבר הלאומי, אתר אנשים ומחשבים‏, 13 בדצמבר 2011
  7. ^ אורה קורן, מתקפות הסייבר גורמות נזק של 3 מיליארד ד' בשנה - אך החברות לא מכירות בסיכונים, באתר TheMarker‏, 8 באפריל 2014
  8. ^ אנשיל פפר, עודד ירון, רה"מ הכריז על הקמת מטה סייבר, שמעולם לא קם, באתר הארץ, 4 בינואר 2012
  9. ^ התקציב ותוכניות העבודה של מטה הסייבר הלאומי אושרו על ידי ראש הממשלה נתניהו, אתר משרד ראש הממשלה, 6 ביוני 2012
  10. ^ מיכל תוסיה-כהן, מטה הסייבר הלאומי ישקיע 50 מיליון שקל בטכנולוגיות אבטחת רשת, באתר nrg‏, 28 במאי 2012
  11. ^ נתניהו: מטה סייבר לאומי יגן על ישראל מפני טרור קיברנטי, דה מרקר, צבי זרחיה, 18 במאי 2011
  12. ^ מטה הסייבר הלאומי ומפא"ת הודיעו על הקמת תוכנית לקידום פרויקטים במחקר ופיתוח בתחומים האזרחי-לאומי והביטחוני
  13. ^ ראש מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה הודיע על השקת תוכנית קידמ"ה
  14. ^ פתיחת תוכנית "מגשימים לאומית"
  15. ^ ד"ר אביתר מתניה: "הגנה קיברנטית משולה לנטילת ידיים כדי לשמור על הבריאות - זה חשוב, אבל לא מספיק", הדס גייפמן, 6 ביוני 2012
  16. ^ נדרשת תפיסת הגנה לאומית בסייבר