מטויקים

מטויקים (ביוונית עתיקה: μέτοικος: הלחם של המילים - μετά, מילולית: שינוי, ו-οἶκος מילולית: מגורים) היו שכבה חברתית באתונה העתיקה, תושבי קבע זרים שמקורם במהגרים מערי מדינה אחרות ביוון שהתיישבו באתונה אך לא זכו להיות אזרחים של העיר. המטויקים מילאו תפקיד חשוב במערכת הכלכלית של אתונה ומנהיגי העיר-מדינה עודדו הגירה של אנשי מקצוע לאור תרומתם המשמעותית. מבחינה של ריבוד חברתי הם הצטרפו לקבוצות השונות שהרכיבו את אוכלוסיית אתונה ונהנו מחופש אישי וחופש פולחן אך היו חסרי זכויות פוליטיות והיו חייבים לשלם לאוצר אתונה מס שנתי ולהיות תחת חסותו של אזרח העיר. בני מעמד המטויקים תרמו רבות לכל תחומי החיים באתונה, חלקם שירתו בצבא היו בהם בעלי רכוש ובנקאים וכמה מהחשובים מבין האמנים, הרופאים הפילוסופים והנואמים של אתונה היו ממעמד המטויקים.

רקע

הרפורמות של סולון וקלייסתנס

ההיסטוריה של הגירה זרה לאתונה מתוארכת לתקופה הארכאית. ההשערה במחקרים מודרניים היא שסולון האתונאי, (638 לפנה"ס - 558 לפנה"ס) שהיה מדינאי וארכונט הזכור בעיקר בזכות כינון החוקה האתונאית, הציע אזרחות אתונאית לזרים שיעברו לאתונה כדי לעסוק במלאכה, בתקופה הנדונה מעמד המטיק לא היה קיים. חוקרים מודרניים חלוקים בשאלת הכרונולוגיה של התפתחות המעמד. במקביל הוא ערך תיקונים רפורמות שחוללו מהפכה של ממש במערכת השלטון של אתונה. שינויים מרחיקי לכת, שהיו הבסיס ואבן היסוד למשטר הדמוקרטי. סולון חילק את אזרחי אתונה לארבעה מעמדות על פי רמת הכנסה ובכך קבע כי המפתח לריבוד החברתי הוא הבסיס כלכלי ולא המוצא או המקצוע. חלוקה זו קבעה מאידך כי לכל האזרחים יש חלק בשלטון הדמוקרטי אך בעלי הרכוש הרב ביותר קיבלו תפקידים בעלי משקל וחשיבות שהעניקו להם זכויות מיוחדות. רפורמה משלימה של סולון העניקה לכל האזרחים מכל המעמדות, מעמד וזכות שווים באספת העם.

יש המתארכים את הופעת המעמד החוקי של המטויקים לרפורמות של קלייסתנס בשנת 508 לפני הספירה סדרה של רפורמות מורכבות חידש את המבנה הפוליטי וחברתי של אתונה ויצק תוכן חדש לתוך המשטר הדמוקרטי. כבסיס לשינוי בנה קליסתנס מערך חברתי חדש לחלוטין באתונה, הוא פירק את המסגרות שהיו קיימות מקדמת דנה וששימשו בסיס לחברה האתונאית בימי סולון וקבע כי היחידה החברתית הבסיסית היא דֶּמוֹס (ברבים: דֶּמוֹי), המונח שלפני כן ציין מקום יישוב או יחידה אורבנית הפך בחלוקה מחודשת ליחידת בסיס במערך החברתי של אתונה. כל תושבי הדמוס, אצילים, דלת העם, זרים ועבדים משוחררים נרשמו במפקד מיוחד וקיבלו אזרחות אתונאית מלאה ומעתה זוהה כל אזרח בשמו הפרטי בצירוף שם הדמוס אליו השתייך. לאחר ביצוע הרישום נסגרו הפנקסים והחברות בדמוס עברה מבן לאב, כך שגם אם אדם היגר ממקום מושבו ועזב את תחומי הדמוס הוא נותר חלק ממנו. במפקד זה נרשמו כל האזרחים החופשיים, האצילים, העניים, המטויקים והעבדים המשוחררים.

חוקרים מודרניים מצביעים כי למקות הקיבוע של מעמדות קצב הגידול באוכלוסייה האתונאית בשנים שלאחר שנת 480 לפני הספירה מצביע על המשך ההגירה מערי יוון אל אתונה ועל כך שהמהגרים לאתונה עדיין יכולים להפוך לאזרחים אתונאים בשלב זה. שאלת התגבשות מעמד המטוייקים על חובותיו וזכויותיו נותר תחת סימן שאלה. רוב החוקרים המצביעים על התקופה שלאחר הפלישה הפרסית בשנים 480–479 לפנה"ס ועם חקיקת חוק האזרחות של פריקלס בחצי השני של המאה ה-5 לפנה"ס.

המונח המשפטי "מטוייקי" קשור באופן הדוק ביותר לאתונה הקלאסית. המעמד חל על שתי קבוצות עיקריות של אנשים - מהגרים ועבדים לשעבר. מכיוון שעבדים היו כמעט תמיד ממוצא זר, ניתן להתייחס אליהם כעל מהגרים בלתי רצוניים, שאובים כמעט אך ורק מאזורים שאינם דוברי יוונית, בעוד שמתיקים חופשיים היו בדרך כלל ממוצא יווני שתי קבוצות אלו הרכיבו כמחצית מהאוכלוסייה של הגברים החופשיים של אתונה. בניגוד למדיניות האתונאית שעודדה הגירה אל תחומיה ופעלה להסדיר את מעמדם, בערים יווניות אחרות התושבים הזרים היו מעטים. בניגוד המוחלט למדיניות האתונאית עמדו ספרטה וכרתים בהם זרים לא הורשו להישאר ולא זכו לכל מעמד תחת מדיניות שזכתה לשם קסנלסיה (Xenelasia).מעמדם של מהגרים וזרים בתסליה, סירקיוז ומקדוניה היוונית, נקבע על ידי השליט.

מטויקים באתונה העתיקה

הערכה של אוכלוסיית אטיקה בתחילת מלחמת הפלופונס בשנת 431 לפנה"ס מצאה שאוכלוסיית הגברים ממעמד המטויקים עמדה על כ-25,000 איש, שהם לפי הערכה כשליש מכלל התושבים הגברים של אתונה הקלאסית. רוב המטויקים הגיעו כנראה לאתונה מערים סמוכות, בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות או כפליטים שברחו ממקום הולדתם מסיבות שונות, מיעוטם של המטויקים הגיעו לאתונה מאזורים שלא בשליטה יוונית אך בתוך תחום ההשפעה כגון תרקיה ולידיה.

מטויקים החזיקו במעמד חברתי נמוך יותר מאזרחים, בעיקר בשל מגבלות תרבותיות וחוקיות ולא כלכליות. חלקם היו בעלי מלאכה עניים ועבדים לשעבר, בעוד שאחרים היו מהתושבים העשירים ביותר של העיר. כיוון שאזרחות הייתה עניין של ירושה ולא של מקום לידה, מטויקים נותרו במעמדם מהגר או צאצא של מהגר. ללא קשר לתקופת המגורים של משפחתו באתונה ולא הפכו לאזרחים אלא אם כן מוסדות העיר בחרו, לעיתים רחוקות, להעניק להם אזרחות במתנה. מנקודת מבט תרבותית מטויקים היו תושבי אתונה לכל דבר ועניין: לא היה להם מקום בחיים הפוליטיים של אתונה, אבל הם עשויים להשתלב לחלוטין בחיים החברתיים והכלכליים של העיר.כך בסצנה הפותחת את ספר הדיאלוג הפוליטי "המדינה" של אפלטון - הדיאלוג מתרחש בביתו של מטויקי אך מעמדם של הדוברים לא מוזכר כלל והם עשויים להיות אזרחים או מטויקים.

מטויקים חלקו בדרך כלל את נטל האזרחות ללא כל הפריבילגיות שלה. כמו אזרחים, הם נאלצו לבצע שירות צבאי ואם היו עשירים מספיק, היו כפופים לתשלום מיסים מיוחד שהיו מוטלים על האזרחים האתונאים העשירים. מאידך הם הודרו מהפריווילגיות של אזרחי אתונה ובראשם הזכאות לתשלומים מאוצר המדינה עבור שירותים שונים, כגון שירות בחבר מושבעים או עבור מתן שירותים לאספה עבודות שהיו מקור הכנסה משמעותי עבור אזרחי אתונה. הם לא הורשו להחזיק נדל"ן באטיקה, אלא אם כן הוענק להם רישיון מיוחד. מטויקים היו היו חייבים לשלם מס מיוחד שזכה לשם "מטואיקיון" של שנים עשר דרכמות בשנה למשק בית שבראשו עמד מטיק ושש דרכמות לנשים מטיקיות עצמאיות. בנוסף למטואיקיון, היו הזרים שעסקו במסחר באתונה חייבים במס "קסניקה". חובה נוספת הייתה כי כל אחד מהמטויקים יהי תחת חסות של אזרח אתונאי, יש דעה כי במהלך השנים קיבל ה#ארכון הפולמרכי שבתחום סמכותו המשפטית חסו המטויקים את התפקיד של נותן החסות לכל המטויקים. בתחום הדתי יכלו כל המתיקים להשתתף בפסטיבלים המרכזיים בחיי העיר, למעט כמה תפקידים שהוגבלו לאזרחים. ההבדל בין מטויקים לאזרחים לא היה גלוי לעין, סממנים חיצוניים לא הבדילו בין אזרחים מטויקים ועבדים ולמרות קיומם של רישומים רשמיים שאלת מעמדו של אדם, אם הוטל בה ספק, הוכרעה בבית משפט על פי עדויות אזרחים אחרים.

אף על פי שנאסר על מטויקים להשתתף באספה או לשמש כמושבעים בבתי המשפט, הם היו זכאים לפנות לבתי הדין לבתי המשפט כמו אזרחים. המטויקים יכלו לתבוע לדין ולעמוד בפני תביעות מצד אזרחים או מטויקים. הגישה למערכת המשפט נועדה בין היתר לאפשר למטויקים, שחלקם הפעלו באתונה כסוחרים והיו חיונים לכלכלת העיר לפתור סכסוכים מסחריים על פי חוק. עם זאת, לא היו להם בדיוק אותן זכויות כאן כמו לאזרחים. שלא כמו אזרחים, ניתן היה בצו בית המשפט לענות מטויקים והעונשים על הריגתם לא היו חמורים כמו העונש על הריגת אזרח. מתיקים היו עלולים להפוך לעבדים בשל מגוון עבירות, אלה עשויים להיות אי עמידה בהתחייבויות שנבעו ממעמדם כגון אי תשלום מס או אי מינוי נותן חסות מבין אזרחי אתונה - האתונאים לקחו את הדרישה האחרונה הזו ברצינות רבה. מטויקים ללא נותן חסות היו חשופים לתביעה מיוחדת ואם הורשעו רכושם הוחרם והם נמכרו כעבדים על ידי המדינה. עבור עבד משוחרר נותן החסות שלו היה אוטומטית הבעלים לשעבר שלו. עבירות אחרות עליהם נשפטו מטויקים בלבד היו קשורות לחריגה מתחומי המעמד כגון נישואים לאזרח או התחזות לאזרח אתונה. רק לעיתים רחוקות מאוד ניתנה אזרחות למטויקים.

מטויקים שמשפחתם חיה באתונה במשך דורות עשויים היו להתפתות להציג את עצמם כאזרחים. אך במספר הזדמנויות היו נערכו בדיקות ועריכה מחדש של רשימות האזרחים ובסופם הורדו אזרחים שלא עברו את הבדיקה ממעדם למעמד מטויקים. אדם שמעמדו השתנה יכול לפנות בעתירה ולהעמיד את ענינו בפני בית המשפט אך בכך חשף עצמו לסיכון כי בית המשפט יחליט שהאזרח לשעבר הוא למעשה מטיקי, החלטה שמשמעותה הייתה שהעותר מורשע בעבירה וכתוצאה מכך היה נמכר לעבדות.

המונח והמעמד החברתי של המטויקים החל לאבד את מעמדו המשפטי הייחודי במאה ה-4 לפני הספירה, כאשר מטויקים הורשו לפעול בבית המשפט ללא נותן חסות והגיע לסיומו באתונה ההלניסטית, כאשר רכישת אזרחות הפכה למעשה שבשגרה.

ראו גם

• הדמוקרטיה האתונאית
• החברה ביוון העתיקה
• עבדות ביוון העתיקה

קישורים חיצוניים

מטויקים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)