מטוס תובלה צבאי

מטוס מטוס איליושין Il-76 משנות ה-70 שנועד לפעולות צבאיות אסטרטגיות וטקטיות כאחד

מטוס תובלה צבאי, או מטוס מטען צבאי, הוא מטוס תובלה הנמצא בבעלות צבאית. הוא המשמש לתמיכה בפעולות צבאיות על ידי תובלה אווירית של חיילים וציוד צבאי. מטוסי תובלה צבאיים חיוניים לתחזוקת קווי אספקה לבסיסים קדמיים שקשה להגיע אליהם בגישה קרקעית או באמצעות ספינות בדרך הים או נהרות. הם יכולים לשמש למשימות אסטרטגיות וטקטיות כאחד. הם משמשים לעיתים קרובות גם למשימות סיוע חירום אזרחיות בהובלת סיוע הומניטרי.

סיווג מטוסי התובלה

בעלי כנף קבועה

השוואת גדלים בין מטוסי תובלה צבאיים (מלמעלה למטה): טרנסאל C-160, לוקהיד מרטין C-130J סופר הרקולס, C-130J-30, אמבראר C-390 מילניום, איירבוס A400M ובואינג C-17 גלובמאסטר III

מטוסי תובלה צבאיים מוגדרים במונחים של יכולת טווח הטיסה שלהם להעברה אווירית אסטרטגית או רכבת אווירית טקטית כדי לתמוך בצרכים של כוחות היבשה שבהם הם תומכים. בהתאמה להבחנות אורך הטיסה המסחרית: יורוקונטרול מגדירה מסלולי טיסה לטווח קצר כקצרים מ-1,500 קילומטרים, מסלולי טיסה ארוכי טווח הארוכים מ-4,000 קילומטרים ולטווח בינוני בין הטווחים הקצרים לארוכים.

הדאון הוא כלי טיס שאינו ממונע (ללא מנוע), המשמש להעברת חיילים או ציוד לשדה הקרב. דאונים צבאיים שימשו במספר קרבות היסטוריים, בעיקר במלחמת העולם השנייה, כגון: במבצעי פלישה כמו הפלישה לנורמנדי (מבצע אוברלורד), הפלישה לארנהם (הקרב על הולנד), בשל יכולתם לשאת מטענים כבדים באזורים שבהם טיסות ממונעות עלולות להתגלות.

בעלי כנף סובבת

הסיקורסקי CH-53K

בואינג CH-47 צ'ינוק

מסוקי תובלה צבאיים משמשים במקומות שבהם השימוש במטוסים קונבנציונליים בלתי אפשרי. לדוגמה, מסוק התובלה הצבאי הוא נכס התובלה העיקרי של חיילי הנחתים האמריקאים. אפשרויות הנחיתה של מסוקים הן כמעט בלתי מוגבלות, ובמקומות שבהם הנחיתה של מטוסים רגילים בלתי אפשרית, כגון, ג'ונגל דחוס בצפיפות, היכולת של המסוק לרחף מאפשרת לכוחות לפרוס באמצעות סנפלינג וחבלים.

מסוקי תובלה מתחלקים לקטגוריות: תקיפה, בינוניים וכבדים. מסוקי תקיפה אווירית (Air Assault) הם לרוב הקטנים ביותר מבין מסוקי התובלה, הם מסייעים בדרך כלל לתקיפת באיגוף אנכי ותוכננו לשנע כיתת חיל רגלים או מחלקה קטנה על הציוד שלהם. מסוקים בתפקיד תקיפה אווירית מצוידים בדרך כלל בחימוש לצורך הגנה עצמית במהלך התנועה ליעד ולדיכוי האויב באזור הנחיתה. חימוש זה יכול לכלול מקלעים בגחון המסוק או התאמת המסוק עם כנפיים קצרות ומסילות חיצוניות לנשיאת טילים או רקטות. לדוגמה, מסוק Sikorsky S-70 המצויד במערכת ESSM (מערכת תמיכה למטענים חיצוניים) וגרסת Hip E של מסוק המיל מי-8 הסובייטי המסוגל לשאת חימוש חד-פעמי בכמות המשתווה לעיתים לזו של מסוקי תקיפה ייעודיים.

מסוקי תובלה בינוניים מסוגלים להטיס מחלקת חיל רגלים, או להעביר ארטילריה נגררת או כלי רכב קלים בין אם בתוך תא המטען או תלויים על גבי מתלים או מנוף הגחון התחתון. בניגוד למסוקי התקיפה הם בדרך כלל לא צפויים לנחות ישירות באזורי נחיתה עוינים, אלא שהם משמשים לחיזוק והספקה מחדש של הכוחות באזורי הנחיתה שנכבשו על ידי גלי התקיפה הראשונים. דוגמאות למסוקי תובלה בנוניים בלתי חמושים כוללות את Mil Mi-8, יורוקופטר AS-332 סופר פומה, בואינג ורטול CH-46 אביר הים ו־NH90.

מסוקי תובלה כבדה הם הגדולים והחזקים ביותר מבין סוגי מסוקי התובלה. המשרתים נכון לשנת 2024, הם כוללים את הדגמים סיקורסקי CH-53 סי סטליון ו־CH-53E Super Stallion, בואינג CH-47 צ'ינוק, Mil Mi-26 ואיירוספסיאל SA 321 סופר פרלון. מסוקים אלה מסוגלים לשאת עד 80 חיילים או כלי רכב קרביים משוריינים קטנים (לרוב כמטען תלוי, אך לעיתים גם בתוך תא המטען). הם ממלאים תפקיד דומה למטוסי תובלה טקטיים קטנים בעלי מנוע טורבו-פרופ. אמנם הם איטיים יותר, בעלי טווח קצר יותר וצריכת דלק גבוהה יותר בהשוואה למטוסי תובלה, אך יתרונם המשמעותי הוא בכך שאינם דורשים מסלול המראה או נחיתה.

מטוסי תובלה בחיל האוויר הישראלי בעבר ובהווה

מטוסי התובלה של חיל האוויר הישראלי כוללים מגוון רחב של כלי טיס ששירתו לאורך השנים, משימותיהם כוללות הובלת לוחמים וציוד, ביצוע חילוצים מיוחדים, ושירות במשימות לוגיסטיות ואסטרטגיות.

• לוקהיד קונסטליישן: בתחילת מלחמת העצמאות רכשה ההגנה שלושה מטוסים מעודפי צבא ארצות הברית, והם הוברחו לארץ דרך פנמה ואירופה. במלחמה נטלו המטוסים חלק במבצע בלק. לאחר המלחמה נמכרו המטוסים לאל על.

• נורד 2501 נוראטלס:

  

  נורד 2501 נוראטלס (עגור)

  מאפיינים: מטוס תובלה קל מתוצרת צרפתית, בעל כנפיים גבוהות ושני מנועי מדחף.

שימוש בצה"ל: שירת בין השנים 1956 ל-1978. המטוס שימש להובלת ציוד, כוחות צנחנים, ופינוי נפגעים. הוא זכה לכינוי "עגור" בחיל האוויר הישראלי.

פעולות חשובות: השתתף במבצעי שיגור כוחות צנחנים במהלך מבצע קדש (1956) ובשנים שלאחר מכן שימש להובלת לוגיסטיקה וטיסות מיוחדות.

• בואינג 377 סטרטוקרוזר: מטוס תובלה כבד, שתוכנן במקור כמטוס נוסעים אזרחי. גרסתו הצבאית נקראה C-97. בחיל האוויר שירת בעיקר משנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-70. חיל האוויר קלט מטוסים אלו מהשוק האזרחי, והם הוסבו לתובלה כבדה ומשימות מיוחדות. מטוסים אלה שימשו להובלת ציוד כבד, מבצעי תדלוק אווירי, ומשימות מודיעין. הסטרטוקרוזר נודע במיוחד ביכולתו לשאת מטענים גדולים לטווחים ארוכים.

• דאגלס C-47 דקוטה:

  

  C-47, שמקורו במטוס דאגלס DC-3

  שימש את חיל האוויר הישראלי בשנותיו הראשונות (1948–2001). המטוס שימש להובלת ציוד ולוחמים ולמשימות הצנחה, חילוץ ופינוי.

• לוקהיד C-130 הרקולס:

  

  C-130H הרקולס (קרנף)

  מטוס תובלה רב-משימתי למשימות צבאיות. הוא מטוס התובלה העיקרי של חיל האוויר במשך עשורים. דגמי ה"קרנף" (H) וה"שמשון" (J) שימשו למשימות מגוונות, כולל הובלת כוחות, לוגיסטיקה וחילוצים מיוחדים. ה"שמשון" הוא גרסה מתקדמת של ה-C-130 בעלת מערכות מתקדמות יותר.

• בואינג-707 (ראם):

  

  בואינג KC-46 פגסוס (ראם), מבצע תדלוק אווירי

  שימש בעיקר למשימות תדלוק אווירי, אך גם למשימות תובלה מיוחדות. מטוסים אלו הוסבו מחברות תעופה אזרחיות. מטוס-התובלה הגדול ביותר של חיל-האוויר. המטוס פותח בשנות ה-50 המוקדמות כמטוס תדלוק ותובלה. שירותו בחיל-האוויר החל במלחמת יום-הכיפורים.

• סיקורסקי CH-53 סי סטליון (יסעור):

  

  סיקורסקי CH-53 סי סטליון ( יסעור )

  מסוק התובלה העיקרי של חיל-האוויר, מאז כניסתו לשירות ב-1969. הוא השתתף במבצעים רבים בשטח אויב. משמש בעיקר לחילוצים ותובלה טקטית ותפקידי תובלה משלימה בצה"ל.

• אירוספסיאל SA-321K סופר-פרלון (צרעה): היה פעיל בחיל האוויר החל שנות ה-60 ועד 1985. מסוק תובלה בינוני, תלת-מנועי, רב-תכליתי מתוצרת צרפת, ששירת בחיל-האוויר קרוב ל-25 שנה.

• סיקורסקי S-58 מסוק לתובלה ולשימוש כללי מתוצרת ארצות הברית, ששירת בחיל-האוויר בסוף שנות ה-50 ובשנות ה-60, בשנת 1969 יצא משירות בחיל האוויר.

• בל-206 ג'ט ריינג'ר / בל-206 לונג ריינג'ר (סייפן / סייפנית): נכנס לשירות בחיל האוויר בשנת 1971, הוא מסוק למשימות תובלה, סיור והדרכה. הוא אחד המסוקים הקלים הנפוצים ביותר, לשימושים אזרחיים, צבאיים או משטרתיים.

• סיקורסקי UH-60 בלק-הוק (ינשוף):

  

  סיקורסקי UH-60 בלאק הוק, (ינשוף)

  מסוק תובלה, שנכנס לשירות בחיל-האוויר ב-1994, ומשמש לחילוץ ופינוי נפגעים ולמשימות תובלה קרבית. שרידותו הגבוהה ויכולת התימרון שלו, מנועיו החזקים הופכים אותו למסוק האידיאלי למשימות חילוץ ותובלה מורכבות ומסובכות.

רשימת מטוסי תובלה צבאיים ומסוקי תובלה צבאיים

מדינה	סוג מטוס	משקל מטען מרבי בטונות	משקל המראה מרבי בקילוגרם	אורך תא המטען במטרים	רוחב תא המטען במטרים	גובה תא המטען במטרים	טווח טיסה ללא מטען בק"מ	טווח טיסה עם מטען מרבי בק"מ
	אנטונוב An-225 מרייה	253.82	640,000	43.35	6.4	4.4	15,400
	אנטונוב An-124 רוסלן	150	402,000	36	6.4	4.4	14,000	3,700
	לוקהיד C-5 גלקסי	129.274	381,018	37	5.8	4.1	13,000	4,260
	אנטונוב An-22 אנטיי	80	250,000	32.7	4.44	4.44		5,000
	בואינג C-17 גלובמאסטר III	77.5	265,352	26.83	5.49	3.76	11,540	4,480
	יוז H-4 הרקולס	68	180,000				4,800
	שיאן Y-20	66	220,000	20	4	4		7,800
	איליושין Il-76	60	190,000	24.54	3.45	3.4	9,300
	איירבוס A330 MRTT	45	233,000	45	5.28	2.54	14,816
	איירבוס A400M	37	141,000	17.71	4	3.85-4	8,700	3,300
	קווסאקי C-2	37.6	141,000	16	4	4	9,800	4,500
	אמבראר C-390 מילניום	26	86,999	18.5	3.00	3.04	6,240	2,000
	Shaanxi Y-9	23	65,000	16.2	3.2	2.35	5,800
	Mil Mi-26	20	56,000	12	3.3	2.9	800
	לוקהיד מרטין C-130J סופר הרקולס	19.05	70,370	12.5	3.05	2.75	3,334
	אנטונוב An-178	16 (18 max)	51,000	13.21	2.73	2.73	5,500
	סיקורסקי CH-53K קינג סטליון	15.876	39,916	9.14	2.46	2	1,851
	Alenia C-27J Spartan	11.6 max	32,500	11.43	3.33	2.59	5,926	1,759
	בואינג CH-47 צ'ינוק	10.886	22,680	9.14	2.53	1.98	1,173
	איירבוס C-295	7 (9.25 max)	23,200	12.69	2.7	1.9	5,000	1,555

ראו גם

• תובלה אווירית
• מטוס מטען
• פקח העמסה

לקריאה נוספת

• Richard Aboulafia (7 יוני 2018). "Opinion: Why Military Transports Are Less Popular Than You'd Expect". Aviation Week & Space Technology. {{cite news}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מטוס תובלה צבאי בוויקישיתוף