מטפחת ראש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נערה חבושה במטפחת ראש
המטפחת היא בד משולש או מרובע, שאותו ניתן לקשור מעל לראש או מסביב לצוואר. ציור משנת 1849.
ילדה עם מטפחת ראש

מטפחת ראש היא פריט לבוש, הנחבש בדרך כלל ככיסוי ראש. המטפחת היא פיסת בד בצורת משולש, מרובע או מלבן מאורך שאפשר לקשור או לכרוך על הראש או מסביב לצוואר. ככיסוי ראש משמשת המטפחת לצורכי הגנה מן השמש, או הרוח ואפשר גם ללבוש אותה מסביב לצוואר על מנת להגן מאבק, או לספוג את הזיעה. מטפחת הראש נקראת בתרבויות מסוימות בנדנה.

היבטים דתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטפחת הראש מוכרת גם כפריט דתי או תרבותי בקרב נשים דתיות או מסורתיות, מדתות ותרבויות שונות, המשתמשות בה לצורכי צניעות, בתרבויות המחייבות כיסוי ראש לנשים.

ביהדות ישנה דרישה הלכתית מנשים לכסות את ראשן. בחלק מהציבור האורתודוקסי מקובל שהנשים תחבושנה מטפחות ראש. מנהג זה נפוץ בקרב נשות הציונות הדתית (לצד כובעים שונים ואצל מיעוטן - פאה נכרית), ואצל חסידויות ירושלמיות כדוגמת חסידות תולדות אהרון. בבולה האפיפיורית "Cum nimis absurdum" (מכתב פומבי ששלח האפיפיור ב-1555 ובו הוטלו גזרות דתיות וכלכליות על היהודים), נדרשו הנשים היהודיות במדינת האפיפיור לחבוש מטפחת ראש צהובה.

נשים מוסלמיות לובשות כמה מטפחות ראש שונות, המטפחת הקשורה מעל לראשה ומסתירה את כל שערה וצווארה היא החיג'אב[1] ויש עוד צורות כריכה של המטפחות. בארצות שונות באירופה חוקקו חוקים האוסרים על כיסויי הראש הללו בציבור[2]

בטקס הדלקת המשואות של יום העצמאות ה'תשע"ט, עוררה עניין מטפחת הראש שלבשה המנחה לינור אברג'יל[3]. המטפחת הייתה כרוכה מעל למילוי פנימי שנקרא 'בובו', כך שהמטפחת נראית כעין מצנפת גדולה ובולטת מעל לראשה של הלובשת אותה.

נשים חולות סרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים המטופלות בכימו-תרפיה ומאבדות את שערן, כורכות לראשן מטפחות ראש. יש גם המוסיפות רצועת בד שמחזקת את המטפחת למקומה. ישנן נשים שתופרות[4]מטפחות יפות במיוחד לחברותיהן או קרובותיהן כדי לעודד אותן. כמו הנשים שסורגות כובעים לחולות הסרטן.

מטפחת הראש כמצע לאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת המטפחת, נחיצותה והיותה נפוצה, הפכה אותה למצע לציורים של אמנים מפורסמים. חלקן עוצבו על ידי האמנים בהיותם בחיים, והן אף נושאות את חתימתו, וחלקן שמשו מצע להדפסת יצירה או פרט מיצירה של אמן. מוזיאונים שונים (בעיקר מוזיאוני עיצוב) הציגו תערוכות של מטפחות ראש מצוירות[5].

שימושים נוספים למטפחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטפחת יכולה גם להפוך לתיק או צרור[6]. השחקן המנוח צרלי צאפלין הנציח בסרטיו את המטפחת קשורת הקצוות שתלויה על קצה מקל, שבה נושא הנווד את רכושו המועט. משתמשים במטפחת גם כמתלה[7]ליד פצועה.

יש התופרים חולצות [8], חצאיות ואף שמלות ממספר מטפחות ראש[9].

תצוגת מטפחות ראש בחנות בירושלים

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישנה סדרה בערוץ הילדים שנקראת "בנדנה ג'ונס" בגלגולה הראשון (כפינה ששודרה בסוכות 1996) היא הייתה מורכבת מחבורת ילדים לבושי בנדנות שהנהיגה אותם דנה דבורין.
  • השיר "בנדני דה בדה" שיר פרי עטה של דנה דבורין שאותו הלחינה עם יוסי עזר ועמו התמודדה בפסטיגל 1996 סופר על חבורת לבושי בנדנות, שבו דוברת השיר מספרת שקוד הלבוש לחבורה הוא לבישה או ענידה של הבנדנה.
  • ב"ביגבגים" לואי הזחל ענד על צווארו בנדנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכל כ"ץ, מִטְפָּחוֹת מְטִפְחוֹת: מדריך לקשירת מטפחות, ירושלים: הוצאת המחברת, תשס"ט 2009, ISBN 9789659142200

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ What's the difference between a hijab, niqab and burka ?, BBC, ‏7/8/2018 (באנגלית)
  2. ^ אתר למנויים בלבד Radhika Sanghani, ‏Burka bans: The countries where Muslim women can't wear veils, The Telegraph, 17 August 2017
  3. ^ מערכת וואלה! טכנולוגיה‏, "תרבוש רב קומות": הרשת סוערת בעקבות השביס של לינור אברג'יל, באתר וואלה!‏, 10 במאי 2019
  4. ^ ליאת זוהר, מטפחות מעוצבות לחולות סרטן - יש כזה דבר, באתר ynet, 27 בדצמבר 2017
  5. ^ [Burka bans: The countries where Muslim women can't wear veils Vera Paints a Scarf], MAD Museum of aets and design, ‏8/8/2019 (באנגלית)
  6. ^ Jo Packham, Malissa Moody Boatwright (ע), The Complete Book Of Scarves, 1998, New YORK: Sterling, 1998, עמ' 114,115, ISBN 0-8069-0428-3. (באנגלית)
  7. ^ מתלה ( sling ), באתר INFOMED
  8. ^ שולמית הרטל, גם אני באופנה, בוטיק בבית, 1970, תל אביב: קרני, 1970, עמ' 34. (בעברית)
  9. ^ Ann Sayre Wiseman, handkerchief tops, the twelve-bandanna skirt, Cuts Of Cloth, 1978, Boston: Little Brown & Company, 1978, עמ' 33,42, ISBN 0-316-94852-7. (באנגלית)