לדלג לתוכן

מיאזיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיאזיס
תמונה שעלולה להיות קשה לצפייה
הגדלה
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם רימה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 1491170 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D009198
סיווגים
ICD-11 1G01 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיאזיס הידועה גם בשם fly strike, היא התפשטות טפילית על גוף של בעל חיים על ידי זחלי זבובים, הקרוים רימות הניזונות מרקמות של הפונדקאי. מקור השם: מהמילה היוונית העתיקה μυῖα (myia), שמשמעותו "זבוב". המחלה נפוצה בעיקר בצאן, ארנבות ועופות. מניעתה מחיבת שמירה קפדנית על תנאי ההיגינה ועל יובש הפרווה או הנוצות.

אף על פי שזבובים נמשכים לפצעים פתוחים ולפרווה ספוגה בשתן או בצואה, מינים מסוימים, כולל זבובי המיאזיס הנפוצים ביותר: זבוב הבוט, זבוב הבלו (Calliphoridae) וזבובי הסקרו (Cochliomyia hominivorax) עללולים ליצור התפשטות אפילו על עור שלם. זבובים שאינם גורמי מיאזיס, כגון זבוב הבית המצוי, עלולים לגרום למיאזיס מקרי.

חלק מבעלי החיים, בפרט חיות בית שאינן מקומיות, אינם יכולים להגיב ביעילות בדומה לבני אדם, לגורמים ולהשפעות של מיאזיס, ולכן המיאזיס מהווה בעיה חמורה ומתמשכת בתעשיות בעלי החיים, כגון בקר ומקנה, ברחבי העולם, וגורמות להפסדים כלכליים חמורים במקרים בהם הם אינם מטופלים על ידי פעולה אנושית.[1] אף על פי שבדרך כלל מדובר בבעיה גדולה בהרבה עבור בעלי חיים, מיאזיס היא גם מחלה שכיחה יחסית עבור בני אדם באזורים טרופיים כפריים, בהם זבובים הגורמים למיאזיס משגשגים, ולעיתים קרובות עשויה לחייב טיפול רפואי כדי להסיר את הטפילים בניתוח.[2]

מיאזיס משתנה מאוד בצורותיה ובהשפעותיה על הנפגעים. שינויים אלה תלויים במידה רבה במין הזבוב ובמקום הטלת הזחלים בפונדקאי. חלק מהזבובים מטילים ביצים בפצעים פתוחים. זחלים אחרים עשויים לפלוש לעור שלם או לחדור לגוף דרך האף או האוזניים, ואחרים עלולים להיבלע, אם הביצים הוטלו על השפתיים או המזון.[2] מיאזיס מקרית מתרחשת כאשר החרק רקבן הבוץ (Eristalis tenax) מטיל את הביצים במים או במזון.

תסמונות ותסמינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האופן שבו מיאזיס משפיעה על גוף האדם תלוי במיקום הטלת הזחלים. זחלים עלולים להדביק רקמות מתות, נמקיות, או רקמות חיות במקומות שונים על פני העור, העיניים, האוזניים, מערכת העיכול, השתן והמין.[3] הם עלולים לפלוש לפצעים פתוחים ונגעים או לעור שלם. חלקם חודרים לגוף דרך האף או האוזניים. זחלים וביצים יכולים להגיע לקיבה או למעיים אם הם נבלעים יחד עם המזון.[2] במקרים נדירים ביותר, רימות עלולות מדי פעם לפגוע באזור הפות (Vulvar myiasis).[4]

תסמונת תסמינים
מיאזיס עורית כיבים כואבים המתפתחים לאט, או פצעים דמויי מורסה לתקופה ממושכת
מיאזיס באף חסימה של מעברי האף וגרימת גירוי חמור. במקרים מסוימים, עלולים להתפתח בצקת בפנים, חום ומוות..
מיאזיס שמיעה תחושות זחילה ורעשי זמזום. לעיתים קיימת הפרשה בעלת ריח רע. אם היא ממוקמת באוזן התיכונה, הזחלים עלולים להגיע למוח.
אופתלמומיאזיס גירוי חמור של העיניים, בצקת וכאב. תסמין שכיח למדי.

מיאזיס של הפצע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיאזיס של הפצע מתרחשת כאשר זחלי זבובים שורצים בפצעים פתוחים. זהו סיבוך חמור של פצעי מלחמה באזורים טרופיים ולעיתים מתרחשת בפצעים מוזנחים ברוב חלקי העולם, בגלל תנאים סוציו-אקונומיים ירודים, גיל גבוה, הזנחה, מוגבלות נפשית או גופנית, מחלות פסיכיאטריות, אלכוהוליזם, סוכרת ומחלת חסימה בכלי דם הקפיים.[5][6][7][8][9]

מיאזיס של העין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיאזיס של העין האנושית (אופטלמומיאזיס) נגרמת על ידי הזבוב הטפילי של האייל הצפוני היפודרמה טראנדי (Hypoderma tarandi). ידוע כי היא מובילה לדלקת הענבייה, גלאוקומה והיפרדות רשתית.[10] מחזור החיים בכבשים אופייני למחלה. נקבות הזבובים מטילות את ביציהן על הכבשים באזורים לחים ומוגנים בגוף הספוגים בשתן ובצואה, בעיקר בעכוז. הביצים בוקעות לאחר שמונה שעות עד יום, בהתאם לתנאים. לאחר בקיעתן, הזחלים חורצים את העור בעזרת חלקי הפה שלהם וגורמים לפצעים פתוחים. לאחר שהעור נפרץ, הזחלים חודרים דרך הפצעים לרקמה התת-עורית של הפונדקאי, וגורמים לנגעים עמוקים ומגרים הנוטים לזיהום. ביום השני חל זיהום חיידקי הגורם לזיהומים חיידקיים בזרם הדם או אלח דם, אנורקסיה וחולשה ההופך לקטלני אם לא מטופל כיאות.[11]

  • גורמי מיאזיס

ישנן שלוש משפחות עיקריות של זבובים הגורמות למיאזיס בעל חשיבות כלכלית בבעלי חיים ובבני אדם:

  • Sarcophaga barbata נמצאים בדרך כלל בבשר מת ומרקיב ובצואת בעלי חיים. הזחלים הם טפילים פקולטטיביים, מכיוון שהם ניזונים מרקמות אורגניות ומשתמשים במאגרי החמצן של הפונדקאים.

מיאזיס אובליגטורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגרם על ידי זבובים הזקוקים לפונדקאי להתפתחות הזחלים:

מיאזיס פקולטטיבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגרם על ידי זבובים שבדרך כלל מטילים את ביציהם בחומר מן החי או הצמחי הנרקב, אך עלולים להתפתח בפונדקאי בנוכחות פצעים פתוחים או סגורים.

מיאזיס מקרית (Accidental)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיאזיס מקרית, המכונה גם פסאודומיאזיס, מתרחשת כאשר זחלי זבובים נבלעים או מוטלים על הגוף, המוביל להתפשטות. היא נגרמת על ידי זבובים שאין להם העדפה או צורך להתפתח בפונדקאי, אך עלולים לעשות זאת במקרים נדירים. ההעברה מתרחשת באמצעות הטמנה מקרית של ביצים על פתחי פה או מערכת השתן והמין, או על ידי בליעת ביצים או זחלים הנמצאים על מזון. פסאודומיאזיס מעיים עלולה לגרום לבחילות, הקאות ובעיות במערכת העיכול.[16]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיאזיס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Otranto, Domenico (2001). "The immunology of myiasis: parasite survival and host defense strategies". Trends in Parasitology. 17 (4): 176–182. doi:10.1016/S1471-4922(00)01943-7. PMID 11282507.
  2. 1 2 3 John, David; Petri, William, eds. (2006). Markell and Voge's Medical Parasitology (9th ed.). Missouri: Saunders Elsevier. pp. 328–334. ISBN 978-0-7216-4793-7.
  3. Ockenhouse, Christian F.; Samlaska, Curt P.; Benson, Paul M.; Roberts, Lyman W.; Eliasson, Arn; Malane, Susan; Menich, Mark D. (1990). "Cutaneous myiasis caused by the African tumbu fly (Cordylobia anthropophaga)". Archives of Dermatology. 126 (2): 199–202. doi:10.1001/archderm.1990.01670260069013. PMID 2301958.
  4. Gupta, Sanjeev; Kataria, Usha; Siwach, Sunita (2013). "Myiasis in female external genitalia". Indian Journal of Sexually Transmitted Diseases and AIDS (באנגלית). 34 (2): 129–131. doi:10.4103/0253-7184.120555. ISSN 0253-7184. PMC 3841665. PMID 24339466.
  5. Namazi MR, Fallahzadeh MK (בנובמבר 2009). "Wound myiasis in a patient with squamous cell carcinoma". ScientificWorldJournal. 9: 1192–3. doi:10.1100/tsw.2009.138. PMC 5823144. PMID 19882087.
  6. "Screwworm flies as agents of wound myiasis". Fao.org.
  7. El-Azazy, O.M.E. (1989). "Wound myiasis caused by Cochliomyia hominivorax in Libya". Vet. Rec. 124 (4): 103. doi:10.1136/vr.124.4.103-a. PMID 2929078.
  8. Huntington, T. E.; Voigt, David W.; Higley, L. G. (בינואר 2008). "Not the Usual Suspects: Human Wound Myiasis by Phorids". Journal of Medical Entomology. 45 (1): 157–159. doi:10.1603/0022-2585(2008)45[157:NTUSHW]2.0.CO;2. PMID 18283957.
  9. Cleveland Clinic (13 באוגוסט 2010). Current Clinical Medicine: Expert Consult - Online. Elsevier Health Sciences. pp. 1396–. ISBN 978-1-4377-3571-0.
  10. Lagacé-Wiens, P. R.; et al. (בינואר 2008). "Human ophthalmomyiasis interna caused by Hypoderma tarandi, Northern Canada". Emerging Infectious Diseases. 14 (1): 64–66. doi:10.3201/eid1401.070163. PMC 2600172. PMID 18258079.
  11. Hall, M.J.R. (1997). "Traumatic myiasis of sheep in Europe: a review". Parassitologia. 39: 409–413.
  12. Tamir, Jeremy; Haik, Josef; Schwartz, Eli (8 במרץ 2006). "Myiasis with Lund's Fly (Cordylobia rodhaini) in Travelers". Journal of Travel Medicine. 10 (5): 293–295. doi:10.2310/7060.2003.2732. PMID 14531984.
  13. 1 2 Cruz Clavijo, Sara E.; Méndez Rodríguez, Iván A. (באפריל 2015). "Furuncular myiasis—Eco-epidemiological view of a case report". Infectio. 19 (2): 83–87. doi:10.1016/j.infect.2014.02.007.
  14. Abdel-Hafeez, Ekhlas H.; Mohamed, Rabie M.; Belal, Usama S.; Atiya, Ahmed M.; Takamoto, Masaya; Aosai, Fumie (באוקטובר 2015). "Human wound myiasis caused by Phormia regina and Sarcophaga haemorrhoidalis in Minia Governorate, Egypt". Parasitology Research. 114 (10): 3703–3709. doi:10.1007/s00436-015-4599-4. PMID 26122995.
  15. Salvetti, Massimo; Corbellini, Claudia; Aggiusti, Carlo; Rosei, Enrico Agabiti; Muiesan, Maria Lorenza (בספטמבר 2012). "Calliphora vicina human myiasis: a case report". Internal and Emergency Medicine. 7 (S2): 135–137. doi:10.1007/s11739-011-0720-6. PMID 22045266.
  16. Jan Šlapeta,, Pseudomyiasis in Animals, MSD Manual
  17. Peckenschneider, L. E. (17 במאי 1952). "Intestinal Infestation with Maggots of the "Cheese Fly" (Piophila Casei)". JAMA: The Journal of the American Medical Association. 149 (3): 262. doi:10.1001/jama.1952.72930200005011b. PMID 14927333.
  18. "Gastrointestinal Myiasis – Report of a case, Alonzo F. Brand, M.D., Arch Intern Med (Chic). 1931;47(1):149–154. doi:10.1001/archinte.1931.00140190160017". Archives of Internal Medicine. 47 (1): 149–154. בינואר 1931. doi:10.1001/archinte.1931.00140190160017. ארכיון מ-9 בינואר 2018.
  19. Sunder Singh Dogra, Vikram K. Mahajan (2010). "Oral myiasis caused by Musca domestica larvae in a child". International Journal of Pediatric Otorhinolaryngology Extra. 5 (3): 105–107. doi:10.1016/j.pedex.2009.05.002.
  20. Aydenizoz, M.; Gokpınar, S. (26 בדצמבר 2020). "Urogenital (by Psychoda albipennis (Diptera: Nematocera)) and Intestinal Myiasis (by Fannia canicularis (Diptera: Fanniidae)) in Kırıkkale/Turkey: Report Two Cases". International Journal of Veterinary and Animal Research. 3 (3): 2020–2023. eISSN 2651-3609.
  21. A Desperate Search for Casu Marzu, Sardinia's Illegal Maggot Cheese, Food & Wine (באנגלית)