מיגון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיגון הוא שם כולל לאמצעים שמטרתם להגן על דבר מסוים (אדם, כלי רכב או מבנה) ולמנוע מפגיעות חיצוניות לגרום לו נזק.

מיגון לבני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שריון
שיריוני לוחות בסגנון גותי - שיריונות אלה היו מעטה פלדה שסיפק הגנה טובה ללוחם מפני רוב כלי הנשק של התקופה.

מאז ותמיד ניסה האדם למגן את עצמו על ידי לבישת בגדים העשויים מחומרים הבולמים זעזועים ומסוגלים לעצור מכות של עצמים חדים. בגדים ומעילים הנלבשים על הגוף על מנת לספוג את פגיעות ולמנוע מהם לחדור נקראים שריון. רוב השריונות הומצאו על מנת להגן על הלוחמים בשדה הקרב, בשעת מלחמה. השריונות הראשונים הוכנו מעור עבה, ארד וברזל, אך השיפור הגדול חל עם המצאת הפלדה. מאז ועד סוף המאה ה-18 השריונות היו עשויים מפלדה. בימי הביניים המאוחרים בלטו שריוני הלוחות שאפיינו את התקופה והיו מזוהים עם מעמד האבירים.

כיום, ישנם אפודי מגן כנגד ירי גם עבור אזרחים וכן חליפות מיגון חסינות אש עבור כבאים ואנשי מקצוע בתחומים הקשורים לחילוץ, הנדסה, ביטחון פנים, ביטחון חוץ או עבודה עם אש. ישנן גם חליפות אטומות שנועדו להגן כנגד איומי אב"כ וכוללות גם מסכת אב"כ לסנן את האוויר שנושם הלובש.

מיגון לראש נקרא קסדה והיא לרוב עשויה ממתכת או מחומרים פלסטים-קרמיים. הקסדה נפוצה הן בשימושים צבאיים והן בשימושים אזרחיים.

אמצעי מיגון נוספים כוללים מגן המוחזק ביד, כפפות ברזל, מגפי ברזל, מגיני עיניים ועוד.

מיגון לכלי רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רכב קרבי משוריין
טנק מרכבה סימן 4 - רכב קרבי משוריין המדוגם במיגון כבד

מיגון כלי הרכב החל למעשה רק במאה ה-20. כלי הרכב הממוגן באמת הראשון היה הטנק שבוסס על טרקטור זחלי שכוסה בשריון לוחות מפלדה. במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה הלך והשתפר מיגון הטנקים - לרוב באמצעות הגדלת עובי השריון, אך גם באמצעות תכנון גאומטרי שלו (שריון משופע). אחרי מלחמת העולם השנייה החלו למגן גם כלי רכב צבאיים אחרים כגון נושאי גיסות, רכבי אספקה, תותחים מתנייעים, כלי הנדסה צבאיים ואפילו רכבי סיור. המיגון הצבאי נועד להגן על הרכב מפני ירי כבד, רסיסים, מטעני חבלה וכאשר המיגון כבד - גם כנגד נשק נ"ט ופצצות כבדות.

במקביל, כלי רכב אזרחיים כגון אוטובוסים, רכבי שרד של אנשי ציבור ופוליטיקאים, משאיות תובלה של הבנקים ורכבי משטרה מוגנו כנגד אש קלה (של אקדחים ורובים). המיגון האזרחי כולל לרוב חלונות מזכוכית משוריינת ושלדה מחוזקת, ונועד להגן רק מפני ירי והתקפות קלות יחסית.

רכבי שרד ממוגנים על מנת למנוע התנקשויות פוליטיות במנהיגים, משאיות בנק ממוגנות כנגד שודדים ואילו אוטובוסים ממוגנים נועדו להגן על הנוסעים מפני מתפרעים ומחבלי דרכים באזורים עוינים.

מיגון למבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ספר ביישוב כפר מימון בעת מיגונו בלוחות פלדה מפני ירי קסאמים, 4/07

מבנים ממוגנים לרוב כנגד פגעי טבע (כגון רעידות אדמה) ולא כנגד פעולות איבה. מיגון של בניינים כולל בעיקר שלדה חזקה (העשויה מבטון מזוין), איטום נאות, מערכות גיבוי וחירום וכן בנייה מחומרים קשיחים.

בישראל, בשל האיום הביטחוני התמידי, בנייני מגורים ובנייני ציבור כוללים אזור ממוגן בפני הפצצות כגון מקלט, מרחב מוגן. לרוב אין בונים בניין שכולו ממוגן, הן משיקולים כלכליים של עלות הבנייה והן בשל הפגיעה בחיי השגרה (מבנה שכולו ממוגן יצמצם אפשרויות לשיפוץ, שינויים אדריכליים ועיצוב פנים).

מיגון כנגד גנבים ושודדים כולל גדרות, מנעולים, סורגים, מערכות אזעקה, מצלמות אבטחה ועוד. מבנים כגון בנקים גם כוללים שמירה פעילה כגון מאבטחים, כלבי שמירה ועוד.

מבנים צבאיים שיועדו לעמוד בפני הפצצות כבדות בדרך כלל מסתמכים על התחפרות באדמה יותר מאשר על בנייה מלאכותית של שלדה חזקה. מבנים מחופרים כאלה נקראים בונקרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]