מיגלין
מיגלין (באנגלית: Maeglin) היה דמות בדיונית מהלגנדריום של הסופר ג'.ר.ר. טולקין. מיגלין היה עלף, בנם של אאול "העלף האפל" וארד'ל, בתו של פינגולפין. הוא חי בתקופת העידן הראשון בארץ התיכונה והיה אדון בממלכת העלפים הנסתרת, גונדולין. שמו נודע לשמצה בשל בגידתו בעלפים והסגרת מיקומה של העיר הנסתרת, גונדולין לידי שר האופל מורגות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארד'ל עזבה את גונדולין כדי לשוטט בשאר מחוזות בלריאנד, ובהגיעה ליער נן אלמות שבדרום הארץ, היא פגשה את אאול ונשארה איתו, ובסופו של דבר ילדה את מגלין. אאול העניק לילדו את השם מגלין כשהיה בן שתים עשרה. אמו סיפרה לו על גונדולין ועל אנשיה במהלך כל ילדותו והוא כמה לראות את קרובי משפחתו בעיר הנסתרת. עד מהרה הוא ואימו התעייפו ונמלאו אי שביעות רצון מחייהם הבודדים והמסוגרים בנן אלמות וקרירותו של אאול כלפי העולם החיצון. כשארד'ל החליטה לבסוף לעזוב את אאול, היא לקחה את בנה (שגנב את חרבו של אביו, אנגוויר, אשר חושלה מברזל מטאורי) וחזרה לגונדולין. עם זאת, אאול עקב אחריהם, והחליט בפני טורגון, להרוג את מיגלין באמצעות חץ מורעל, אך במקום זאת פגע בארד'ל, ארד'ל מתה מפצעיה, ואאול הושלך אל מותו מחומות העיר.
מיגלין היה כעת יתום, אך טורגון טיפל בו בכבוד, ומגלין למד והחכים רבות. הוא הפך לנסיך עלפים שזכה להערכה רבה, ואף הוביל את ביתו האצילי. הוא מצא מרבצי מתכות עשירים ברכס הרי אכוריאת המקיפים את העיר וחישל כלי נשק מפלדה החזקים יותר ממה שנראו אי פעם בעבר. המכרה שלו באכוריאת נקרא אנגבר, "מכרה הברזל". בנירנית ארנודיאד סירב מגלין להישאר מאחור כעוצר, ויצא לקרב עם טורגון. השער השביעי והאחרון של גונדולין, השער הגדול של הפלדה, היה יצירתו של מגלין.
אף על פי שמגלין היה אחד הגבירים של גונדולין, רצונו הגדול היה לקחת את בתו של טורגון יידריל להיות לאשתו. אך רצונו היה לשווא, מכיוון שיידריל הייתה בת דודו מדרגה ראשונה, וככזה נחשבה על ידי סיעת העלפים כשארת בשר קרובה מדי של מיגלין מכדי לאפשר כל קשר רומנטי. בנוסף, יידריל הייתה מודעת היטב למחשבותיו של מיגלין לגביה ובזה לו על כך.
כשבא טואור, כשהוא נושא את אזהרתו של הולא אולמו מפני הסכנה לגונדולין, עמד מגלין על ימינו של טורגון וטען כנגד טואור. טיעוני הנגד שהעלה מיגלין שיכנעו את טורגון שלא לעזוב את גונדולין למרות אזהרותיו של אולמו, שבסופו של דבר הביאו לשחיטה כמעט מוחלטת של אנשי העיר. שבע שנים אחר כך נישאו טואור ויידריל, ולהם נולד בן, אארנדיל, מה שהגביר עוד יותר את שנאתו של מגלין. זמן מה לאחר מכן, מיגלין נלכד על ידי אורקים כשחיפש אחר מתכות מחוץ להרים המקיפים. הוא הובא לאנגבנד ונלקח לפני מורגות בעצמו, שידע שמגלין שוכן בגונדולין ורצה מאוד לדעת היכן מיקומה. הוא איים על מיגלין בעינויים בלתי נסבלים, ואף על פי שמגלין לא היה חלש רוח, הוא נכנע למורגות והסגיר את מיקומה וחולשותיה של העיר גונדולין בתמורה לחירותו. מורגות שמח מאוד להשיג מידע זה וכדי לעודד את מגלין ולהבטיח גם את שתיקתו וגם את עזרתו, הבטיח לו מורגות גם את שלטון העיר וגם את ידה של יידריל לאחר שטורגון יופל. מגלין הסכים בשקיקה לעסקה זו. לאחר מכן שחרר אותו מורגות והוא שב לגונדולין ללא חשד. כשצבא מורגות הסתער על העיר והכריע אותה, מגלין ניסה לקחת את יידריל, אך נתקל בטואור ונלחם עמו על החומות. אך טואור גבר, והשליך אותו מהקיר אל מותו.
מיגלין היה בן רק 190 במותו, צעיר יחסית לעומת מנייני השנים של העלפים.[1]
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איון (Îon) היה השם הפרטי שניתן למייגלין, על ידי אביו אאול, שפירושו פשוט 'בן'. שמו המאוחר והנפוץ "מיגלין" פירושו "מבט חד" בסינדרין, כאשר מיג (בקווניה מאיקה - Maika) פירושו "חד, נוקב" ולין שמשמעותו "ברק". בלידתו העניק ארד'ל בחשאי למיגלין את שמו: "לומיון" (Lómion), שמשמעותו "ילד הדמדומים" בלשון קווניה.
עץ משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חישוב מניין השנים בסילמריליון