מיגל דה אלבה
 | |
| לידה |
7 בפברואר 1772 ויטוריה, ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
14 ביולי 1843 (בגיל 71) צרפת |
| מקום קבורה |
Cemetery of Santa Isabel, Vitoria-Gasteiz |
| מדינה |
ספרד |
| השתייכות |
צבא יבשה |
| תקופת הפעילות |
? – 14 ביולי 1843 |
| דרגה |
גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
מיגל ריקרדו דה אלבה (בספרדית: Miguel Ricardo de Álava 7 בפברואר 1772 ויטוריה, ספרד - 14 ביולי 1843 בארז', צרפת) הידוע גם בכינוי גנרל אלבה (General Álava) היה גנרל ספרדי, מגיבורי מלחמת חצי האי והמלחמות הנפוליאוניות בצד הספרדי. אלבה היה גם ידיד קרוב של וולינגטון. הוא היה האדם היחיד שהשתתף בשני קרבות מכריעים, בים וביבשה, משני צדדי המתרס: בקרב טרפלגר, כקצין ימי, מן הצד הצרפתי-ספרדי כנגד הבריטים, ובקרב ווטרלו, כקצין צבא היבשה, מן הצד של בעלות הברית כנגד הצרפתים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת דרכו שרת בחיל הרגלים אולם כעבור זמן מה עבר לחיל הים, הוא התיידד עם האדמירל פדריקו גראווינה והיה שותף לתוכניתו של נפוליאון לכבוש את בריטניה, אולם מפקד הצי הצרפתי פייר וילנב חשש להפליג מהנמל בקדיס עד שהודיעו לו שנפוליאון שלח להחליף אותו אז יצא הצי מהנמל היישר אל זרועותיהם של הבריטים תחת פיקודו של לורד נלסון המתינו שם והתחולל קרב טרפלגר במהלך הקרב הוצבו אלבה וגראווינה על סיפונה של פרינסיפה דה אסטוריאס שהותקפה בידי שלוש ספינות בריטיות. גראווינה נפגע בזרועו, ואלבה דאג שיפנו אותו לחוף ואז התפנה גם הוא.
לאחר שצרפת בגדה בבעלת בריתה ספרד ופלשה לתחומיה לחם אלבה בכוחות הצרפתיים וסירב להכיר בז'וזף בונפרטה, אחיו של נפוליאון, כמלך ספרד. מששמעו על כך שלטונות הכיבוש גררו אותו אל כיכר העיר, ושם, באיומי כידונים, אולץ לשנות את דעתו. לאחר מאורע זה נמלט אלבה למדריד שם עודד מרידות נגד הכובשים הצרפתיים אחר כך עבר לפורטוגל שם הכיר את ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון והשניים נעשו ידידים בלב ובנפש. אלבה המשיך להילחם בצרפתים כשהוא מפקד לחלופין על יחידות ספרדיות בריטיות ופורטוגליות.
לאחר קרב לייפציג והגלייתו של נפוליאון לאי אלבה מונה אלבה לשגריר ספרד בהולנד אולם הואשם באשמות שאו בידי המלך פרננדו השביעי אולם שוחרר משנתבררה חפותו מששמע שנפוליאון חזר מגלותו מיהר והשתתף בקרב ווטרלו יחד עם וולינגטון ובליכר לאחר הקרב כיהן לזמן קצר כשגריר ספרד בצרפת ולאחר מכן התנגד למלך וגורש לפריז עד שקיבל חנינה שאפשרה לו לחזור את שארית חייו הקדיש לפוליטיקה והחזיק במשרות ממשלתיות שונות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיגל דה אלבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)