מיגל דה לה מדריד
לידה |
12 בדצמבר 1934 קולימה, המדינות המקסיקניות המאוחדות | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1 באפריל 2012 (בגיל 77) מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות | ||||
שם לידה | Miguel de la Madrid Hurtado | ||||
מדינה | מקסיקו | ||||
השכלה |
| ||||
מפלגה | המפלגה המוסדית המהפכנית (PRI) | ||||
בת זוג | פאלומה קורדרו | ||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
| |||||
מיגל דה לה מדריד אורטאדו (בספרדית: Miguel de la Madrid Hurtado; 12 בדצמבר 1934 – 1 באפריל 2012) היה כלכלן, עורך דין ופוליטיקאי מקסיקני שכיהן כנשיא מקסיקו בין השנים 1982–1988. מיגל דה לה מדריד למד משפטים באוניברטיטת הרווארד. לאחר שסיים את לימודיו הוא החל לעבוד בבנק המרכזי של מקסיקו. בין השנים 1970–1972 הועסק בחברת הנפט פמקס. לאחר מכן מילא תפקידים בממשלו של לואיס אצ'ווריה אלברס. בשנת 1976 מונה לשר התקציב והתכנון בממשלתו של חוסה לופס פורטייו. הוא נבחר לנשיא מקסיקו בשנת 1982. עם כניסתו לתפקיד סבלה מקסיקו מבעיות כלכליות קשות ומאינפלציה גבוהה, והוא נאלץ לבצע צעדי צנע. הוא וממשלתו הואשמו בשחיתויות, באוזלת יד ובסירוב לסיוע בינלאומי בעת רעידת האדמה הקשה שהתחוללה במדינה בשנת 1985.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיגל דה לה מדריד נולד בקולימה, מדינת קולימה, מקסיקו, בשנת 1934. אביו היה עורך דין מפורסם שנרצח כאשר היה בן שנתיים בלבד וסבו היה מושל מדינת קולימה. מיגל דה לה מדריד קיבל תואר במשפטים מהאוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו (UNAM) במקסיקו סיטי בשנת 1957 ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד בקיימברידג' (מסצ'וסטס), ארצות הברית, בשנת 1965. הוא עבד בבנק הלאומי לסחר חוץ ובבנק הלאומי של מקסיקו, ועד 1968 לימד משפטים באוניברסיטה הלאומית האוטונומית.
מיגל דה לה מדריד היה חבר במפלגת השלטון המקסיקנית, המפלגה המוסדית המהפכנית (Partido Revolucionario Institucional; PRI), משנת 1963, דה לה מדריד נכנס לראשונה לשירות הממשלתי במשרד האוצר בשנת 1965. בין השנים 1970–1972 עבד בחברת זיקוק הנפט וייצואו הממלכתית (Petróleos Mexicanos ;Pemex) אשר הייתה מקושרת לממשל, אך הוא חזר לשירות ממשלתי לאחר מכן, ונכנס למספר תפקידים בירוקרטיים כלכליים עד שהפך לשר התכנון והתקציב תחת נשיא מקסיקו המכהן; חוסה לופס פורטייו (1976–1982). מיגל דה לה מדריד היה המתכנן העיקרי של תוכנית פיתוח כלכלית בהשראת ההכנסות מגילויים חדשים עצומים של נפט מקסיקני.
כאשר סיים את כהונתו, קבע הנשיא פורטייו את מיגל דה לה מדריד ליורשו בנשיאות בתוך המועמד של מפלגת ה-PRI למשרה. שמרן פוליטי וידיד הקהילה העסקית, דה לה מדריד קידם, בתחילת כהונתו כנשיא, דרישה למאבק נגד השחיתות השלטונית, בתעשיות הממשלתיות ובאיגודי עובדים. הוא המשיך לנהל מדיניות חוץ שמשקפת את הרוח הרווחת של מקסיקו עצמאית אשר הייתה מקושרת יותר בבחינה גלובלית. הממשל שלו התאפיין במשבר כלכלי, אולם את בסיסיו הניחו קודמיו. אינפלציה גבוהה וחוב זר גובר גרמו לסדרה של צעדי צנע הכוללים ביטול של יותר מ-50,000 משרות פדרליות והקפאת שכרם של עובדים רבים במשרות שונות ברחבי המדינה.
מיגל דה לה מדריד קבע, לקראת סיום כהונתו כנשיא, את קרלוס סלינס להיות ליורשו כאשר מינה אותו למועמד המפלגה לנשיאות בבחירות 1988. דה לה מדריד המשיך להיות מעורב במהלך הממשל המקסיקני עד לנפילת שלטון ה-PRI בשנת 2000 ולאחר מכן הפך לאזרח פרטי ופרסם סדרת ספרים על פעילותו הפוליטית ועל המערכות הפוליטיות במקסיקו. ב-1 באפריל 2012, מיגל דה לה מדריד נפטר מדלקת ריאות בבית החולים הספרדי במקסיקו סיטי. למחרת הוקדשה לו מחווה ממלכתית בארמון הלאומי הנשיאותי בבירה. בין הנוכחים היה הנשיא לשעבר קרלוס סלינס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיגל דה לה מדריד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הזיכרון הפוליטי של מקסיקו - ביוגרפיות - מיגל דה לה מדריד (בספרדית)
- מיגל דה לה מדריד (בספרדית)
- מיגל דה לה מדריד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)