מידע מסווג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "סודי ביותר" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט קומי אמריקאי משנת 1984, ראו סודי ביותר!.

מידע מסווג הוא מידע שנקבע על ידי בעליו ככזה שאין לגלותו לציבור, משום שחשיפתו עלולה לפגוע בארגון שהמידע בבעלותו. הסיווג מהווה חלק מפעילות ביטחון מידע של הארגון. סיווג מידע נפוץ בארגונים ביטחוניים, כגון צבא, בהם המניע העיקרי לסיווג הוא הגנה מפני פגיעה בביטחון המדינה. הסיווג מקובל גם בארגונים עסקיים, בהם שמור מידע המהווה סוד מסחרי, או שיש להגן עליו מסיבות אחרות (למשל, לשם הגנת הפרטיות).

איסוף מידע סודי וניתוחו הם מטרותיהם העיקרית של ארגוני מודיעין, המשתמשים לצורכי השגתהּ בשלל אמצעים ושיטות. הצבא וגורמי ביטחון אחרים, בעיקר אלה העוסקים בסיכול ריגול, משקיעים מאמץ רב בהתגוננות מפני ביון.

חשיפתו של מידע צבאי מסווג, ובפרט מסירתו בזדון לאויב, נחשבים בישראל לעבירה פלילית שהעונש בגינה עשוי להיות חמור ביותר, עד כדי עונש מוות[1].

מידוּר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי לאבטחתו של מידע מסווג הוא המידוּר - הגבלת הגישה למידע זה רק למי שידיעת המידע חיונית לתפקודו של בעל המידע בארגון. המידור חל ישירות על המידע (המחזיק במידע נדרש שלא למסור אותו לאחר), ועל אזורים פיזיים בהם הוא ממוקם ("אתרים ביטחוניים מסווגים"; דוגמה: הכור הגרעיני בדימונה הוא אחד האתרים המסווגים ביותר במדינת ישראל, אך גם אחד מהידועים ביותר). הגישה לאזור כזה מוגבלת אך ורק לאדם בעל סיווג ביטחוני מתאים ומספק, אשר ניתנים לו ההיתרים המתאימים להיחשף למידע. בגופים העוסקים במידע מסווג, הגבלת גישה קיימת גם בתוך מתקן המשמש גוף זה - לא כל מי שרשאי להיכנס למתקן מסוים רשאי להיכנס לכל אחד מחדריו; כל אחד מעובדי המתקן רשאי להיכנס אך ורק לתחום אשר הוגדר לו מראש. הגבלת הגישה של אדם מסוים לאזורים הממודרים השונים במתחם, מתבצעת באמצעות אמצעי זיהוי שונים (כרטיס מגנטי, קוד סודי, זיהוי ביומטרי ועוד).

מידור מתקיים גם במערכות מידע המאחסנות מידע מסווג. לכל אחד מהזכאים להשתמש במערכת מידע כלשהי, נקבעים היתרים שונים: באיזה מידע רשאי גורם כלכלי כלשהו (עובד חברה, מנהל, רואה חשבון, גורמי צד שלישי הקשורים לחברה, ואשר מקבלים התרים מתאימים) לעיין, איזה מידע הוא רשאי לשנות, באילו מכלי המערכת הוא רשאי להשתמש וכדומה. לצורך מימוש זכויותיו והעלאת רמת ההגנה על נגישות המידע הרגיש (העשוי להיות מנוצל לרעה על ידי מי מהגורמים אשר צוינו לעיל), על המשתמש להזדהות בפני המערכת, לרוב באמצעות אותם אמצעי זיהוי אשר צוינו לעיל.

במשרד הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשרד הביטחון, ובצה"ל בפרט, מסווג המידע לארבע רמות מידור שונות - בהתאם למידת הנזק הצבאי, הגאוגרפי והמדיני, אשר עלול להיגרם כתוצאה מחשיפתו:

  • מוגבל – חשיפת מידע זה תגרום נזק קל לטווח הקצר, אך ניתן לתקנו. רמה זו כבר כמעט אינה בשימוש.
  • שמור – חשיפת מידע זה תגרום נזק בינוני, אשר ישפיע בטווח הקצר והארוך.
  • סודי – חשיפת מידע זה תגרום נזק כבד בטווח הקצר, ונזק בינוני בטווח הארוך.
  • סודי ביותר – חשיפת מידע זה תגרום לנזק קשה ביותר, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

מידע שמותר לחשוף לציבור הרחב מצוין כבלמ"סראשי תיבות של המונח: "בלתי מסווג". דוגמה למידע כזה מופיעה בחלקו הגלוי של תקציב מערכת הביטחון: תקציב שיקום וטיפול הנכים בצה"ל אינו מסווג וגלוי לציבור.

סיווגו של המידע משפיע על המאמץ המושקע בהגנתו, אך בהתאם לחוק, כל מידע סודי, גם זה שסיווגו הוא הנמוך ביותר, אין לחשוף למי שאינו מוסמך לכך ומי שידיעת הסוד לא נחוצה לו לשם מילוי תפקידו.

גופים אחדים עוסקים בהגנה על מידע מסווג:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מידע מסווג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי חוק העונשין, תשל״ז–1977, סעיף 97, ובמידה והמידע גרם למלחמה או סייע לאויב במלחמה