כופין על מידת סדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מידת סדום)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כופין על מדת סדום הוא כלל הלכתי ולפיו כאשר אדם אינו מסכים לעשות לחברו חסד שאינו כרוך בשום טרחה, הפסד או צער, בית הדין כופה את האדם לעשות לזולת את החסד.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי סדום היו מתנהגים ברשעות, לא היו מעניקים צדקה כלל ולא היו עושים טובה לאף איש, לא היו מעוניינים באורחים גם באופן שהדבר לא עלה להם ממון[1]. כבר בפרקי אבות מוזכרת "מידת סדום" לפי דעה אחת, על מי שאומר "שלי שלי ושלך שלך"[2], "יש אומרים זו היא מדת סדום". הם היו רעים ואכזריים[3].

הכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלל תקף הן ב"שב ואל תעשה", כאשר אדם דר בחצר חברו, חצר שאינה עשויה להשכיר, והאדם דר שם במקום לשכור דירה אחרת, קיימת דעה כי כופים את בעל הבית לוותר על כסף השכירות, מכיוון שמדובר במידת סדום ואכזריות, שהרי ממילא לא היה משכיר את הדירה לאף איש ולא נגרם בדירת האדם השני כל נזק[4], דין זה הוא מדין תורה. אך מדין תורה אין לכפות אדם להעניק את חפציו מדין "כופין על מדת סדום", שכן בכך אנו פוגעין במידת הבעלות של האדם[5], ומתקנת חכמים ניתן לכפות אדם להעניק מנכסיו כאשר אין לו בכך שום הפסד, לדוגמה שני שותפים שבאו לחלוק ניתן לכפות אותם לחלוק בצורה שחלקו של השותף יגיע במקום שיש לו כבר חלקת שדה אחרת[6].

אם יגרם לאדם הפסד מועט, אין כופין אותו[7], אפילו אם מדובר בטרחה גופנית לא גדולה[8].

אקטואלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הפוסקים כי בערים שבהן יש התנגדות לעירוב חצירות על ידי אנשים המתנגדים לעירוב מטעמים שלהם, יכול כח בית דין לזכות לאוסרים את פת העירוב, מדין כופין על מדת סדום. שהרי המתירים בוודאי מותרים לעשות עירוב לעצמם לפי פסק רבניהם, ואין ביד כוח האוסרים לאסור עליהם, וממילא כופין על מדת סדום ומזכין להם את העירוב על ידי בית דין[9].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי עובדיה מברטנורא על פרקי אבות: וזו הייתה מדת סדום שהיו מתכוונים לכלות את הרגל ביניהן אף על פי שהייתה הארץ רחבת ידיים ולא הייתה חסרה כלום
  2. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה י'.
  3. ^ במדבר רבה וילנא פרשת לך לך פרשת מ"א על הפסוק "ואנשי סדום רעים וחטאים", רעים אלו לאלו, חטאים בגילוי עריות כו'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ', עמוד ב', על פי הסבר תוספות בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב'.
  5. ^ תוספות בבא בתרא שם - הריצב"א
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב' על פי הסבר הריצב"א
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"א, עמוד א', וראה אנציקלופדיה התלמודית כרך כ"ז
  8. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קניין, הלכות שכנים, פרק ז"ח, הלכה ח' על פי גמרא מפורשת במסכת בבא בתרא
  9. ^ מכתבו של הרב יחזקאל ראטה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.