מיהאי טומפה

מיהאי טומפה
Tompa Mihály

לידה	28 בספטמבר 1817 רימאסומבט (כיום רימבסקה סובוטה), אז מחוז גמר בפלווידק (דרום סלובקיה) בממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית
פטירה	30 ביולי 1868 (בגיל 50) האנווה, אז בפלווידק, בממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית כיום חאנאווה, בדרום סלובקיה
מדינה	הונגריה
שפות היצירה	הונגרית

מיהאי טומפה (בהונגרית: Tompa Mihály, ‏ 28 בספטמבר – 30 ביולי 1868) היה משורר לירי הונגרי. לצדם של שנדור פטפי ויאנוש אראן נמנה טומפה עם שלישיית המשוררים הגדולים הצעירים של הספרות הלאומית ההונגרית של המאה ה-19. חבר בהתכתבות באקדמיה ההונגרית למדעים, הוא היה כומר רפורמי בהכשרתו.

קורות חייו

ילדות וצעירות

מיהאי טומפה נולד בשנת 1819 בבית קטן ברימאסומבאט (כיום רימבסקה סובוטה בדרומה של סלובקיה) אז במחוז גמר ובחבל פלווידק שבצפון ממלכת הונגריה, באימפריה האוסטרית, במשפחתם של מיהאי טומפה האב, סנדלר מייצר מגפיים, ושל ז'וז'אנה לבית בארדוש, משרתת. המשפחה מצד האב השתייכה לבני האצולה הנמוכה שירדו בנכסים . אבות המשפחה זכו לתוארי אצולה באמצע המאה ה-17 בימי הקיסר האוסטרי לאופולד הראשון. האם מתה בשנת 1822 עקב דלקת ראות זמן קצר אחרי שילדה את בנה השני. מיהאי הבן נשלח אז לגדול בבית סבו מצד האב, גיירג' טומפה, ביישוב איגריצי, במחוז בורשוד, לא רחוק מן העיר מישקולץ. האב התיישב במישקולץ, התחתן שנית וניתק קשר. באיגריצי בילה טומפה את ילדותו והתוודע לנופים ולבני עמו השורשיים הפשוטים ולמסורותיהם. בבית הספר הבחין המורה בשם גיירג' ביהרי בכישרונות הילד, לימד אותו את יסודות השפה הלטינית ומקצועות אחרים והמליץ עליו בפני בעלי האחוזות המקומי, משפחת סנטימריי. בעזרתם נרשם טומפה למכללה הרפורמית בשארושפטק. סבל שם חיי מחסור אך הצטיין בלימודים. בשלב מסוים הלחצים הכלכליים ועוולות מצד אחד המורים גרמו לו לעזוב את המכללה ולנסוע ליישוב שארבוגארד, בו עבד לפרנסתו בשנים 1837–1838 כעוזר מורה כפרי.כעבור זמן חזר למכללה בשארושפטק להשלים את לימודיו. עד שנת 1844 למד שם תאולוגיה ומשפטים בשני קורסים בני שנתיים כל אחד. עוד בבית הספר כתב שירים ורומסנות, בהתחלה בהשראת המשוררים מחוג כתב העת "אתנאום" בפשט, מאוחר יותר כתב גם אגדות, תוך הבעת קולו הייחודי. בשנת 1841 פרסם ב"אתנאום" את שירו הידוע הראשון על שרידי טירת מוהוש. הקדים בכך בשנה את שנדור פטפי שגם הוא פרסם בדפי כתב עת זה.. בשארושפטק התקבל טומפה בחוג ספרותי שבו פעלו יוצרים כמו יאנוש ארדיי, גאבור קזינצי, מיקלוש סמרה. בתום לימודיו ב-1845 עבד זמן מה כמורה בעיר פרשוב) (בהונגרית:אפרייש), בה התיידד עם המשוררים פריגייש קרני ועם פטפי עצמו, שאיתו התכתב כבר קודם לכן. השלושה קראו וכתבו ביחד והתחרו ביניהם. נשארו עד היום שלושה שירים שכתבו שלושתם על אותו נושא: המגורים ביער. ב-1846 הדים רבים עורר ספרו של טומפה Népregék, népmondák (" אגדות עם, מעשיות עם"). המשורר מיהאי ורשמארטי האיץ בו להמשיך בקריירה ספרותית. בגיל 25 נסע טומפה לפשט בכוונה להשלים את לימודי המשפטים, להשגיח על הדפסת יצירותיו ולהכיר את סופרי המקום. הוא השתתף בקורסים באוניברסיטה אבל נאלץ להפסיקם בגלל בעיות בריאות. סבל מהקאות דמיות והתאשפז בין 25 בפברואר - 11 במרץ 1846 בבית החולים "רוקוש הקדוש" בפשט. בעת האשפוז כתב כמה שירים ידועים, ביניהם את השיר העממי "בחורף ובקיץ ביתי הוא בפוסטה..." Télen nyáron pusztán az én lakásom. נבחר ב"אגודה הספרותית של העשרה" (Tízek társaság ) מיסודו של פטפי, לצד פטפי, מור יוקאי, קרני, קארוי בארצי ואחרים. בהשפעת פטפי התחיל להתעניין יותר בפולקלור ההונגרי. אחרי שהחלים, בגיל 30 קיבל משרה של כומר קלוויניסטי בכפר בייה (Beje), באזור הולדתו. כעבור שנתיים עבר ליישוב קלמר (Kelemér) ואחרי ארבע שנים נוספות עבר לגור ולעבוד בהאנווה, במחוז בורשוד ונשאר שם עד יום מותו.

פעילותו הספרותית והמהפכנית

בגיל 24 פרסם טומפה את שיריו הראשונים בהוצאת אתנאום, והם הקנו לו שם בזירה הספרותית. הקובץ הראשון למעשיות עם ולאגדות עם Népregék, népmondák משנת 1846 זכה בהצלחה רבה. באותה שנה אגודת קישפלודי העניקה לו פרס על הסיפור הקומי השירי Szuhay Mátyás ("מתיאש סוהאי ") וקיבלה אותו לשורותיה. ב-1847 קטף טומפה הצלחה גם בזכות הקובץ השירים הראשון שלו. טומפה השתתף באופן פעיל במהפכה ההונגרית של 1848. הוא ליווה ככומר צבאי את הלוחמים המתנדבים בני האזור ונכח במספר קרבות. רשמי הקרבות השביתו לתקופה ארוכה את מוזתו הספרותית. רק בשנים 1852 ו-1853 התחיל לתת ביטוי לתחושות העצב הפטריוטיות שלו בכמה יצירות אלגוריות שביכו את מולדתו הנתונה לדיכוי. השלטונות האוסטריים עצרו אותו פעמיים. ב-1852 הוא נשפט על ידי בית דין צבאי בעיר קושיצה (אז קאשה). אחרי ששחורר ממעצר פרסם את Virágregék ("אגדות הפרחים" ), קובץ שירים שהפגין דמיון רב ואהבה לטבע. כעבור זמן לא רב שקע טומפה במלנכוליה ועזב סוג זה של שירה. הוא פרסם שלושה כרכי דרשות, שלפי הביוגרף שלו, הבישוף קארוי סאס מבודפשט, נמנו עם מיטב הדרשות בשפה ההונגרית והיו ראויות להשוואה לאלו של הסקוטי ויליאם ברוס רוברטסון, של הצרפתי אדולף מונו או האנגלי מתיו פארקר. ב-1858 התקבל טומפה כחבר בהתכתבות באקדמיה ההונגרית למדעים. טומפה מת בשנת 1868 בכפר האנווה, במחוז בורשוד, בחבל פלווידק שבממלכת הונגריה, כיום חאנאווה, בדרום סלובקיה אוספי שיריו בחמישה כרכים - פורסמו אחרי מותו בבודפשט בשנת 1870 ואחר כך שוב ב-1885.

חייו הפרטיים

החל משנת 1849 היה טומפה נשוי לאמיליה לבית ז'ולדוש. (1867 - 1831), ילידת רוניה (כיום רומינצה בסלובקיה). לזוג נולדו שני בנים:קלמן (יליד 1850) וגזה (יליד 1853).

פרסים ואותות הוקרה

פסלו של מיהאי טומפה בעיר הולדתו, רימבסקה סובוטה, בסלובקיה

• 1858 - חבר בהתכתבות באקדמיה ההונגרית למדעים
• 1868 - קיבל פרס של 200 דוקטים מהאקדמיה ההונגרית על יצירותיו בתחום השירה.

יצירות

• Népregék és népmondák. Pest, 1846 (אגדות עם ומעשיות עם)
• 1847 - Szuhay Mátyás (בקובץ יצירות שזכו בפרס אגודת קיפלודי)
• 1854, 1847 - Tompa Mihály versei - שירי מיהאי טומפה - שני כרכים
• Virágregék 1854 (אגדות הפרחים)
• 1855 - Két halotti beszéd: 1. A halál mint az élet birálata. 2. A nő helye s hivatásának szépsége és fontossága (שני הספדים:המוות כחשבון של החיים; מעמד האישה ויופי היעוד שלה וחשיבותו)

(הספדים למותם של פאל סטמרי קיראי ושל גברת דראשקוצי שאמואל) מישקולץ

• 1855 - Hűség. Halotti beszéd b. e. özvegy Molnár Károlyné született Dobfeneki Syposs Lidia asszony gyászünnepélyén. (נאמנות - הספד בהלוויית האלמנה גברת מונאר קארוי, בלידה - לידיה שיפוש דובפנקי - 9 ביולי 1855, שאיו-קאזאן)
• 1855 - Mit örököl a haza nagy fiai után? Halotti beszéd boldog emlékezetű Széki gróf Teleki József felett. (מה יורשת המולדת מגדולי בניה?. הספד לרוזן יוז'ף טלקי סקי זכרונו לברכה)
• 1860 - Tompa Mihály versei - שירי מיהאי טומפה - ב-5 כרכים ( כולל כרכים א ו-ב - Dalok és románczok - שירי זמר ורומנסים),פשט
• 1870 1859,1864 - Egyházi beszédek. (דרשות)] 2 מחברות, קצ'קמט
• 1866 - Regék és népregék - אגדות ואגדות עם, פשט
• 1866 Ujabb költemények - השירים החדשים - 2 כרכים
• 1867 - Tompa Mihály legujabb költeményei Online (השירים החדשים ביותר של מיהאי טומפה)
• 1867 Olajág. Elmélkedések, fohászok és imák. Hölgyek számára olvasó- és imakönyvvül

(ענף של זית. הרהורים, תחינות ותפילות. ספר קריאה ותפילה לנשים) (1869 - מהדורה שנייה ומהדורת כיס, 1883 שלישית, 1989 - חמישית) בודפשט

• 1867 - Halotti emlékbeszédek, néhány utófohászszal. (נאומי הספד, כמה תחינות לחיי עולם) מישקולץ
• 1870 - Tompa Mihály összegyűjtött költeményei, életrajzzal, arczképpel és jegyzetekkei. אוסף יצירותיו של מיהאי טומפה, עם קורות חייו, תמונה והערות - בעריכת יאנוש אראן, פאל גיולאי, יוז'ף לוואי וקארוי סאס - ב-6 כרכים. פשט (כולל:Lyrai költeményei - שירים ליריים - ב-3 כרכים, Elbeszélő költeményei - שירים אפיים ב-3 כרכים, 1872, 1886 )
• 1863 - Versek vegyes tartalommal (שירים עפ תוכן מעורב), מהדורה חדשה - (ב"ספריית המשפחה" של "מדיאר נמזט" )
• 1898 - Ünnepi egyházi beszédek. Alkalmi és közönséges egyházi beszédek (דרשות לחגים. דרשות רגילות ולאירועים) בעריכת ש. סאבו, מישקולץ - 1898, בודשפט 1901
• 1860-1844 - Népregéi - אגדות עם - ב"ספרייה הזולה" - הסדרה החדשה ) בודשפט
• 1860-1844 - Regéi - אגדות ב"ספרייה הזולה" - הסדרה החדשה) בודפשט
• 1905-1902 - Tompa Mihály munkái. (יצירותיו של מיהאי טומפה - בעריכת יוז'ף לוואי - ב-4 כרכים)
• 1904 - Tompa Mihály válogatott költeményei. Az ifjúság számára összeválogatta dr. Lengyel Miklós - שירים נבחרים של מיהאי טומפה - עריכה במהדורה לנוער מאת ד"ר מיקלוש לנייגל

("הספרייה הקטנה")

• 1942 - Tompa Mihály összes versei. Dalok, ódák, balladák, beszélyek, regék, népregék, virágregék; bev. Vajthó László; Aczél, ( מכלול שירי מיהאי טומפה. שירי זמר, אודות, בלדות, נאומים, אגדות, אגדות עם, אגדות הפרחים) בעריכת לסלו ואיטו, אצל
• 1955 - Válogatott versek és levelek - מבחר שיריו ומכתביו - בעריכת גיולה ביסטראי, (Magyar könyvtár - Magvető)
• 1964 - Tompa Mihály levelezése - התכתבותו של מיהאי טומפה - בעריכת גיולה ביסטראי - ב"מקורות ההיסטוריה של הספרות ההונגרית")
• 1967 -
• Szőlőhegyen; vál., bev. Bisztray Gyula; Szépirodalmi, Bp., 1967 (על גבעת הענבים ) בערכית ביסטראי
• Népregék, 1844-1860; vál. Csorba Csaba; Borsod-Abaúj-Zemplén Megyei Levéltár, Miskolc 1987 (אגדות עם)
• Dalfüzér, 1844 Tompa Mihály kéziratos, kottás népdalgyűjteménye; hasonmás kiad.; tan., Pogány Péter, Tari Lujza; Herman Ottó Múzeum, Miskolc 1988

(מחרוזת שירים - שירי עם עם תווים בכתבי יד של מיהאי טומפה) מישקולץ

• Pünköst reggelén; vál., szerk. Szénási Sándor; Kálvin, Bp., 1992 (בחג הפנטקוסט)
• 1994 - Tompa Mihály összes költeményei - כלל יצירותיו של מיהאי טומפה ב-Felfedezett klasszikusok, מבוא מאת קאורי אלקסה
• 2002 - A madár, fiaihoz. Válogatott versek és levelek - הציפור לבניה - מבחר שירים ומכתבים - בהוצאת קורבין, דווה Corvin, Déva 2002 (Corvin klasszikusok)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיהאי טומפה בוויקישיתוף

• בריטניקה 1911
• Constantin von Wurzbach Michael Tompa in Biographisches Lexicon Kaiserthums Österreich 46. Theil. Kaiserlich-königliche Hof - und Staatsdruckerei, Wien 1882, S. 113–116

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מיהאי טומפה".