מיואון-נייטרינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיאון-נייטרינו (muon-neutrino) הוא חלקיק יסוד, חלק מאבני הבסיס המרכיבים את החומר. הוא חלק מהדור השני במודל הסטנדרטי (מודל המתאר מהם אבני הבניין הקטנים ביותר לחומר הידועים לנו היום). הוא פרמיון ממשפחת הלפטונים (leptons). כמו לשאר חלקיקי הניטרינו גם למיואון-ניטרינו אין מטען חשמלי, אין מטען צבע, בעל ספין ½ ובעל מסה קטנה מאוד. כמו כן הוא אינו מגיב עם הכוח האלקטרו-מגנטי וגם לא עם הכוח החזק אך כן מושפע מן הכוח החלש באינטראקציה חלשה מאוד.

מיואון-ניטרינו בדומה לכלל הניטרינו, הסיכוי שהוא יבצע אינטראקציה עם גוף כלשהו נמוך מאוד.[1]

תגליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת התגליות הגדולות הייתה מציאת המיואון-נייטרונו על ידי לאון לדרמן (Leon Lederman), מל שוורץ (Mel Schwartz), וג'ק שטיינברגר (Jack Steinberge), פיזיקאים שעבדו במרכז לחקר חלקיקים CERN. הם עשו זאת ב-1962 באמצעות ירי אלומת פרוטונים  GeV  - אשר עברה 70 מטרים, אל מטרה קבועה אל קיר פלדה במשקל 5000 טון שעשוי מלוחות ישנים של ספינת קרב ובכך ייצרו פיונים (חלקיקים ממשפחת הבוזונים הנושאים את הכוח הגרעיני), מיואונים (חלקיק יסוד ממשפחת הלפטונים, מהדור השני) ומיואון-ניטרינו. הם קיבלו על כך פרס נובל בשנת 1988.[2]

לאחר שגילו את חלקיקי מיואון-נייטרינו החלו לחקור את תגובותיהם עם חומר. למרות שחלקיקי המיואון-ניטרינו לא מגיבים כמו שאר הנייטרינים התגלה שחלקיקי המיואון-נייטרינו במקרים נדירים מגיבים עם פרוטונים או נייטרונים ומייצרים במקרים אלה חלקיקי מיואון בלבד.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע מהיר על נייטרינו | מה זה, מי זה ומה הפירוש של - israel-info, www.israel-info.com (בhe-IL)
  2. ^ BNL | 1988 Nobel Prize, www.bnl.gov
  3. ^ "neutrino | physics". Encyclopedia Britannica (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-1 ביוני 2017.