מאוריציו פוליני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:38, 13 במרץ 2014

מאוריציו פוליני (Maurizio Pollini;‏ נולד ב-5 בינואר 1942) הוא פסנתרן איטלקי מהחשובים החיים כיום.

מאוריציו נולד במילנו לאדריכל ג'ינו פוליני, והחל לנגן בפסנתר בגיל 5. בהיותו בן 15 זכה בפרס השני בתחרות הבינלאומית לפסנתרנים בז'נבה (הפרס הראשון לא הוענק). שלוש שנים לאחר מכן זכה בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית היוקרתית על-שם פרדריק שופן בוורשה. פוליני היה הצעיר מ-89 המתחרים, והיה אף הזוכה הראשון בהיסטוריה של התחרות שלא מהגוש המזרחי.

הפסנתרן ארתור רובינשטיין היה אורח הכבוד של התחרות, והוא התנגד בשעתו לזכייתו של פוליני. רובינשטיין הודיע כי הוא מעניק פרס מטעמו למועמד אחר שהיה חביב עליו במיוחד, הפסנתרן היהודי-מקסיקני מישל בלוך. במרוצת השנים רובינשטיין הבין כי טעה בשיפוטו. בלוך נשכח כלא היה, ובין רובינשטיין לבין פוליני נרקמה ידידות עמוקה.

לאחר הזכייה בתחרות חברת ההקלטות EMI החתימה אותו על חוזה והפיקה עמו שני תקליטים של יצירות שופן. ואולם לאחר מכן הוחלט בחברה להפסיק את העבודה עם פוליני משום שסברו שהוא עלול לגרום להפסדים. דויטשה גרמופון הייתה המרוויחה הגדולה, שכן מאז פוליני הקליט תחת המותג תקליטים ותקליטורים רבים שנמכרו כמעט כולם בהיקף גדול וגרפו רווחים נאים - הן לאמן הן לחברת ההקלטות.

בצעירותו התפרסם פוליני בעיקר בזכות ביצועיו ליצירות שופן בעקבות זכייתו בתחרות הידועה. לאחר ההקלטות הראשונות ב-EMI הוא החל ללמוד אצל הפסנתרן הנודע ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי, ובמשך כשש שנים לא הופיע כלל בקונצרטים, והתמקד בלימוד ובתרגול. התקליט הראשון שהקליט לאחר מכן, בשנת 1971, היה של יצירות שנכתבו במאה ה-20: שלושה פרקים לפסנתר מתוך "פטרושקה" של איגור סטרווינסקי, הסונטה מס' 7 מאת פרוקופייב ויצירות מאת אנטון וברן ופייר בולז. הקלטות אלה ידועות עד היום כציון דרך היסטורי משמעותי בנגינת מוזיקה של המאה ה-20.

הרפרטואר של פוליני בקונצרטים ובהקלטות אולפן יחד הוא רחב ביותר ומשתרע על פני מאות שנים, החל במוזיקה מתקופת הבארוק וכלה במוזיקה בת זמננו - מבאך, דרך מלחיני התקופה הקלאסית מוצרט ובטהובן ומלחיני התקופה הרומנטית שומאן, שופן, ליסט וברהמס, ועד למלחיני הזרמים המודרניים במוזיקה דביסי, ברטוק, סטרווינסקי, שנברג, ברג, וברן, בולז, נונו ועוד. שליטתו הטכנית בפסנתר ידועה כפורצת דרך וכמעט חסרת גבולות. סגנון נגינתו מאופק, מתוכנן, טעון עוצמות פנימיות גדולות ובעל מהימנות מרבית לפרטיטורה על כל רבדיה. עם זאת, יש המבקרים את פוליני על קור ועל היעדר מימד אנושי בנגינתו.

פוליני הופיע בארץ ארבע פעמים: ב-1968, ב-1983, ב-1985 וב-1987. הסיבה למיעוט הופעותיו בארץ קשורה, בין השאר, לדעותיו הפוליטיות השמאלניות ולהתנגדותו להתיישבות היהודית ביהודה, שומרון ועזה.

קישורים חיצוניים

עמודו של פוליני באתר דויטשה גרמופון

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 בצעירותו התפרסם פוליני בעיקר בזכות ביצועיו ליצירות [[פרדריק שופן|שופן]] בעקבות זכייתו בתחרות הידועה. לאחר ההקלטות הראשונות ב-[[EMI]] הוא החל ללמוד אצל ה[[פסנתרן]] הנודע [[ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי]], ובמשך כשש שנים לא הופיע כלל ב[[קונצרט|קונצרטים]], והתמקד בלימוד ובתרגול. ה[[תקליט]] הראשון שהקליט לאחר מכן, בשנת [[1971]], היה של יצירות שנכתבו ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]]: שלושה פרקים לפסנתר מתוך "פטרושקה" של [[סטרווינסקי|איגור סטרווינסקי]], הסונטה מס' 7 מאת [[סרגיי פרוקופייב|פרוקופייב]] ויצירות מאת [[אנטון וברן]] ו[[פייר בולז]]. הקלטות אלה ידועות עד היום כציון דרך היסטורי משמעותי בנגינת [[מוזיקה של המאה ה-20]].
-הרפרטואר של פוליני ב[[קונצרט|קונצרטים]] וב[[אולפן הקלטות|הקלטות אולפן]] יחז הוא רחב ביותר ומשתרע על פני מאות שנים, החל ב[[מוזיקה קלאסית - תקופת הבארוק|מוזיקה מתקופת בארוק]] וכלה במוזיקה בת זמננו - מ[[יוהאן סבסטיאן באך|באך]], דרך מלחיני [[מוזיקה בתקופה הקלאסית|התקופה הקלאסית]] [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]] ו[[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]] ומלחיני [[התקופה הרומנטית במוזיקה|התקופה הרומנטית]] [[רוברט שומאן|שומאן]], [[פרדריק שופן|שופן]], [[פרנץ ליסט|ליסט]] ו[[יוהנס ברהמס|ברהמס]], ועד למלחיני הזרמים המודרניים במוזיקה [[קלוד דביסי|דביסי]], [[בלה ברטוק|ברטוק]], [[איגור סטרווינסקי|סטרווינסקי]], [[ארנולד שנברג|שנברג]], [[אלבן ברג|ברג]], [[אנטון וברן|וברן]], [[פייר בולז|בולז]], [[לואיג'י נונו|נונו]] ועוד. שליטתו הטכנית בפסנתר ידועה כפורצת דרך וכמעט חסרת גבולות. סגנון נגינתו מאופק, מתוכנן, טעון עוצמות פנימיות גדולות ובעל מהימנות מרבית ל[[פרטיטורה]] על כל רבדיה. עם זאת, יש המבקרים את פוליני על קור ועל היעדר מימד אנושי בנגינתו.
+הרפרטואר של פוליני ב[[קונצרט|קונצרטים]] וב[[אולפן הקלטות|הקלטות אולפן]] יחד הוא רחב ביותר ומשתרע על פני מאות שנים, החל ב[[מוזיקה קלאסית - תקופת הבארוק|מוזיקה מתקופת הבארוק]] וכלה במוזיקה בת זמננו - מ[[יוהאן סבסטיאן באך|באך]], דרך מלחיני [[מוזיקה בתקופה הקלאסית|התקופה הקלאסית]] [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]] ו[[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]] ומלחיני [[התקופה הרומנטית במוזיקה|התקופה הרומנטית]] [[רוברט שומאן|שומאן]], [[פרדריק שופן|שופן]], [[פרנץ ליסט|ליסט]] ו[[יוהנס ברהמס|ברהמס]], ועד למלחיני הזרמים המודרניים במוזיקה [[קלוד דביסי|דביסי]], [[בלה ברטוק|ברטוק]], [[איגור סטרווינסקי|סטרווינסקי]], [[ארנולד שנברג|שנברג]], [[אלבן ברג|ברג]], [[אנטון וברן|וברן]], [[פייר בולז|בולז]], [[לואיג'י נונו|נונו]] ועוד. שליטתו הטכנית בפסנתר ידועה כפורצת דרך וכמעט חסרת גבולות. סגנון נגינתו מאופק, מתוכנן, טעון עוצמות פנימיות גדולות ובעל מהימנות מרבית ל[[פרטיטורה]] על כל רבדיה. עם זאת, יש המבקרים את פוליני על קור ועל היעדר מימד אנושי בנגינתו.
 פוליני הופיע בארץ ארבע פעמים: ב-[[1968]], ב-[[1983]], ב-[[1985]] וב-[[1987]]. הסיבה למיעוט הופעותיו בארץ קשורה, בין השאר, לדעותיו הפוליטיות ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאלניות]] ולהתנגדותו להתיישבות היהודית ב[[יהודה, שומרון ועזה]].