ביל מילר (מוזיקאי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:42, 20 באוגוסט 2014

ביל מילר (אנגלית: Bill Miller; נולד ב-23 בינואר 1955) הוא מוזיקאי ומחבר שירים אינדיאני ממוצא שבט המוהיקנים, זוכה פרס גראמי.

ביוגרפיה

מילר נולד בשמורת האינדיאנים סטוקברידג'-מנסי, ליד העיר שוואנו שבצפון מדינת וויסקונסין. שמו המוהיקני הוא פוש-יה היאיי שקא ( "שיר הציפור"). הוא החל לנגן בגיטרה בגיל 12 וכיום הוא שולט גם בחליל האינדיאני. בשנת 1973 עבר למילווקי וזכה במלגה לבית ספר לאמנויות; כיום הוא אמן מקצועי שציוריו ורישומיו זכו לשבחים רבים.

בשנת 1984 עבר לנשוויל. הפריצה הגדולה בקריירה שלו אירעה כאשר המוזיקאית הידועה טורי איימוס, לאחר שהאזינה לאלבום שלו 'כבישים אדומים' בעת מסע ההופעות שלה, ביקשה ממנו שייתן את הקטע הפותח במסע ההופעות שלה – 'מתחת לוורוד'. מילר הלך וצבר קהל מעריצים בקרב מוזיקאים אחרים מתחומים מוזיקליים מגוונים. הוא ערך מסעי הופעות עם מוזיקאים שונים דוגמת אדי ודר מלהקת פרל ג'אם, להקת בודינס, ריצ'י הייבנס וארלו גאת'רי ובנוסף חיבר שירים ביחד עם אמנים כמו ננסי גריפית', פיטר רוואן וקים קרנס.

בשנת 2005 זכה מילר בפרס גראמי בקטגוריית האלבום הילידי אמריקני (אינדיאני) הטוב ביותר, עבור אלבומו האינסטרומנטלי 'שירי חלומות הארזים'.

באחד הראיונות אמר:, "אני מעריך אנשים שנאבקים עבור מטרה כלשהי. אני נאבק למען האמת. אם אתה נאבק עבור דבר שאתה מאמין בו, אין לך מושג על כמה אנשים תוכל להשפיע". שיריו תמיד היו רוחניים מאוד ובלטו בעיסוקם באמונה הנוצרית ובלשונו האינדיאנית המקורית; היצירה 'גשם הנשמה' היא דוגמה לדיאלוג אלגנטי זה. הוא חצה גבולות של ז'אנרים בתקליט 'שמע תפילותינו' שיצא בשנת 2000 בהוצאת 'אינטגריטי מיוזיק' כפרויקט מוזיקת תפילה נוצרית. בעוד שכמה מן השירים נכתבו במשותף עם יוצרים מוכרים בז'אנר הזה, מילר הקליט מחדש מספר שירים מוכרים דוגמת 'שבחים' מתוך האלבום 'הדרך האדומה' 'הקשיבו לי' מתוך 'עורב בשלג' אשר, בהקשר חדש, הבהיר את הנקודה שניתן להיות אינדיאני לחלוטין ובו בזמן גם נוצרי בכל מאת האחוזים. השירים הבולטים ביותר באלבום היו מן הסתם גרסת הכיסוי שלו לשיר 'אני מאמין בך' של בוב דילן ופרשנות חדשה שנתן לספיריטואל "Ain't Gonna Let Nobody Turn Me Around".

מילר שיתף פעולה עם מספר מוזיקאים אינדיאנים מוכרים כמו רוברט מיראבאל, קרלוס נקאי וג'ואן שננדואה. הפרויקט שלו עם מיראבאל, "סוויטה אינדיאנית" (Native Suite), היה פרויקט ניסיוני ומסורתי, בהשתתפות חליל וכלי הקשה, בנוסף לשירת pow-wow מוהיקנית. הוא תרם את קולו גם לאלבום 'מוזיקת אור' של תומאס קינקייד משנת 2000 שהשתתפו בו רוב מאת'ס והדיווה הנוצרית האוסטרלית מישל טיומז.

בתחילת 2008 עבד מילר על פרויקט בעיר לה קרוס שבויסקונסין עבור 'בית השואבה' (The Pump House ), מרכז אומנויות אזורי. מילר צייר אחת מן האנפות הרבות בגובה שני מטרים שיוצעו במכירה פומבית ויוצבו ברחבי העיר במחווה לאמנות. בעיר לה קרוס גם התקיימה ב-25 באפריל 2008 הבכורה העולמית לסימפוניה של ביל מילר 'המעוז האחרון', בביצוע התזמורת הסימפונית של לה קרוס בהשתתפות מוזיקאים ורקדנים אינדיאנים, ובניצוחה של איימי מילס. הסימפוניה שחוברה במשותף עם ג'ושוע יודקין וקריסטין וילקינסון, נוצרה בהשראת ביקור שערך מילר בגיל תשע באתר הקרב המפורסם 'ליטל ביגהורן'. היצירה שנקראת 'סימפוניה של תקווה' עוסקת באותו קרב, ובפיוס שעבור ביל מילר, אדם המקדיש עצמו לשורשיו האינדיאנים והנוצרים - חייב להתגשם.