רינלדו ארנס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:43, 20 בספטמבר 2014

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו.

רינלדו ארנס (Reinaldo Arenas) היה משורר קובני הנולד בהולגין, קובה ב-16 ביולי 1943; גדל במשפחה כפרית ענייה ובנעוריו הצטרף לשורות המהפכה של פידל קסטרו. בשל חופש הביטוי שנטל לעצמו, ובשל נטיותיו ההומוסקסואליות, היה לצנינים בעיני משטרו של קסטרו. הוא הצליח להבריח חלק מכתבי היד של ספריו לצרפת, שם הם התפרסמו. הוא נעצר בחשד של אינוס קטינים, מעצר שממנו הצליח להימלט. במכתב שהצליח להבריח לידידיו צרפת, הוא כתב איגרת על רדיפתו בידי השלטונות, וביקש עזרה מהאו"ם ומכל גוף שיכול לעזור לו. האיגרת התפרסמה כמודעה בעיתון לה פיגארו, דבר שגרם ללחץ של השלטונות כלפיו. בזמן בריחתו הוא ניסה להימלט לבסיס הצי האמריקאי במפרץ גואנטנמו, ניסיון שנכשל. הוא גם ניסה להימלט דרך הים עם אבוב, ניסיון שכמובן לא צלח. לבסוף נלכד בידי השלטונות והושם בכלא אל מורו הידוע לשמצה. במהלך משפטו הומרה האשמתו באישום פחות חמור, והוא נידון לשנתיים מאסר. במהלך מאסרו, הוא נחקר רבות בידי אנשי שירותי הביטחון, והסכים במידה מסוימת לשתף עימם פעולה. הוא מסר להם רשימה מחבריו שעסקו לכאורה בחתרנות, מתוך ידיעה שכל חבריו אלה הם משתפי פעולה בעצמם. לבסוף שוחרר מהכלא, אך היה נתון למעקב שירותי הביטחון כל הזמן.

עם התחלת המאורעות בקובה, בשנת 1980 בהם אלפי איש פרצו לשגרירויות זרות, לבקש מקלט מדיני, נתנה קובה אפשרות לעשרות אלפי איש לעזוב את קובה בספינות לפלורידה. ארנס ביקש לכך אישור, וקיבל אישור, מתוך כך שהמשטרה לא הייתה מודעת לכך שמדובר בסופר ידוע, המואשם בחתרנות. ארנס שינה בכתב יד את שמו על האישור שהיה בידו, וכך הוא לא נתגלה ב"רשימת המסורבים" טרם עלותו לאוניה.

בארצות הברית, זכה ארנס לכבוד רב, והוא הוזמן להרצות במקומות רבים במדינה ובמערב אירופה. הוא היה מתוסכל מכך, שאנשי אקדמיה רבים, בעיקר מחוגי השמאל, לא הסכימו עם גישתו כלפי קובה, בה הם עדיין ראו "מדינה לדוגמה". ארנס גם האשים את הסופר הידוע גבריאל גרסיה מרקס בשיתוף פעולה ובחברות אישית עם קסטרו.

כעבור שבע שנים מעזיבתו את קובה, חלה ארנס באיידס. הוא התאבד בניו יורק ב-7 בדצמבר 1990. טרם התאבדותו הוא שלח מכתב לחבריו ובו האשים אדם אחד ויחיד במותו - את פידל קסטרו.

בין ספריו "עולם ההזיה", "שוב הים", "השוער", "סלסטינו לפני השחר", "ארטורו, הכוכב הזוהר ביותר", "צבע הקיץ", "פנטגוניה", "חדר המצורעים" ו"לפני שירד הלילה". בספרו האחרון, "שלום לאמא", כלולים סיפורים שכתב בעשרים שנות חייו האחרונות. אחדים מסיפוריו תורגמו לעברית וראו אור במוספים הספרותיים של הארץ ושל מעריב ובכתב-העת מאזניים.

ספרו האוטוביוגרפי "לפני שירד הלילה", נבחר כאחד מרשימת עשרת הספרים הטובים ביותר של העיתון ניו יורק טיימס לשנת 1993. הספר עובד גם לסרט בכיכובו של השחקן הספרדי חווייר ברדם. הספר ראה אור בתרגום רמי סערי בהוצאת כרמל בשנת 2008.

קישורים חיצוניים

‫אבנר שפירא, זיכרונות אהבה מהוואנה, באתר הארץ, 14 ביולי 2008‬

‫רות אלמוג, היופי מסוכן בעיני כל רודנות, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2008‬

אריק גלסנר, על רינלדו ארֵנָס, 18 ביולי 2008

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{עריכה|נושא=אישים}}
-'''רינלדו ארנס''' (Reinaldo Arenas) נולד בהולגין, [[קובה]] ב-[[16 ביולי]] [[1943]]; גדל במשפחה כפרית ענייה ובנעוריו הצטרף לשורות המהפכה של [[פידל קסטרו]]. בשל [[חופש הביטוי]] שנטל לעצמו, ובשל נטיותיו ה[[הומוסקסואליות]], היה לצנינים בעיני משטרו של קסטרו. הוא הצליח להבריח חלק מכתבי היד של ספריו ל[[צרפת]], שם הם התפרסמו. הוא נעצר בחשד של אינוס קטינים, מעצר שממנו הצליח להימלט. במכתב שהצליח להבריח לידידיו צרפת, הוא כתב איגרת על רדיפתו בידי השלטונות, וביקש עזרה מ[[האו"ם]] ומכל גוף שיכול לעזור לו. האיגרת התפרסמה כמודעה בעיתון [[לה פיגארו]], דבר שגרם ללחץ של השלטונות כלפיו. בזמן בריחתו הוא ניסה להימלט לבסיס הצי האמריקאי ב[[מפרץ גואנטנמו]], ניסיון שנכשל. הוא גם ניסה להימלט דרך הים עם אבוב, ניסיון שכמובן לא צלח. לבסוף נלכד בידי השלטונות והושם בכלא אל מורו הידוע לשמצה. במהלך משפטו הומרה האשמתו באישום פחות חמור, והוא נידון לשנתיים מאסר. במהלך מאסרו, הוא נחקר רבות בידי אנשי שירותי הביטחון, והסכים במידה מסוימת לשתף עימם פעולה. הוא מסר להם רשימה מחבריו שעסקו לכאורה בחתרנות, מתוך ידיעה שכל חבריו אלה הם משתפי פעולה בעצמם. לבסוף שוחרר מהכלא, אך היה נתון למעקב שירותי הביטחון כל הזמן.
+'''רינלדו ארנס''' (Reinaldo Arenas) היה משורר קובני הנולד בהולגין, [[קובה]] ב-[[16 ביולי]] [[1943]]; גדל במשפחה כפרית ענייה ובנעוריו הצטרף לשורות המהפכה של [[פידל קסטרו]]. בשל [[חופש הביטוי]] שנטל לעצמו, ובשל נטיותיו ה[[הומוסקסואליות]], היה לצנינים בעיני משטרו של קסטרו. הוא הצליח להבריח חלק מכתבי היד של ספריו ל[[צרפת]], שם הם התפרסמו. הוא נעצר בחשד של אינוס קטינים, מעצר שממנו הצליח להימלט. במכתב שהצליח להבריח לידידיו צרפת, הוא כתב איגרת על רדיפתו בידי השלטונות, וביקש עזרה מ[[האו"ם]] ומכל גוף שיכול לעזור לו. האיגרת התפרסמה כמודעה בעיתון [[לה פיגארו]], דבר שגרם ללחץ של השלטונות כלפיו. בזמן בריחתו הוא ניסה להימלט לבסיס הצי האמריקאי ב[[מפרץ גואנטנמו]], ניסיון שנכשל. הוא גם ניסה להימלט דרך הים עם אבוב, ניסיון שכמובן לא צלח. לבסוף נלכד בידי השלטונות והושם בכלא אל מורו הידוע לשמצה. במהלך משפטו הומרה האשמתו באישום פחות חמור, והוא נידון לשנתיים מאסר. במהלך מאסרו, הוא נחקר רבות בידי אנשי שירותי הביטחון, והסכים במידה מסוימת לשתף עימם פעולה. הוא מסר להם רשימה מחבריו שעסקו לכאורה בחתרנות, מתוך ידיעה שכל חבריו אלה הם משתפי פעולה בעצמם. לבסוף שוחרר מהכלא, אך היה נתון למעקב שירותי הביטחון כל הזמן.
 עם התחלת המאורעות בקובה, בשנת [[1980]] בהם אלפי איש פרצו לשגרירויות זרות, לבקש [[מקלט מדיני]], נתנה קובה אפשרות לעשרות אלפי איש לעזוב את קובה בספינות ל[[פלורידה]]. ארנס ביקש לכך אישור, וקיבל אישור, מתוך כך שהמשטרה לא הייתה מודעת לכך שמדובר בסופר ידוע, המואשם בחתרנות. ארנס שינה בכתב יד את שמו על האישור שהיה בידו, וכך הוא לא נתגלה ב"רשימת המסורבים" טרם עלותו לאוניה.