יונה בנדמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:
* סא"ל יונה בנדמן (אבי שי), ראיית מלחמת יום הכיפורים בעיני המצרים, מערכות 245, (1975), עמ' 39-29
* סא"ל יונה בנדמן (אבי שי), ראיית מלחמת יום הכיפורים בעיני המצרים, מערכות 245, (1975), עמ' 39-29
*{{מערכות|סא"ל יונה בנדמן (אבי שי)|חיל המשלוח העיראקי במלחמת יום-הכיפורים|1/108851|258-259, נובמבר 1977, עמ' 8-15}}
*{{מערכות|סא"ל יונה בנדמן (אבי שי)|חיל המשלוח העיראקי במלחמת יום-הכיפורים|1/108851|258-259, נובמבר 1977, עמ' 8-15}}
*[http://www.archives.mod.gov.il/Pages/Exhibitions/Agranat2/עדותו%20של%20סגן%20אלוף%20יונה%20בנדמן/index.html עדות בפני ועדת אגרנט ,באתר ארכיון צה"ל]


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־13:01, 20 בנובמבר 2014

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

יונה בנדמן (6 ביוני 1933 - 1 בספטמבר 2007) היה ראש ענף 6 (ענף מצרים) בחטיבת המחקר של אגף המודיעין של צה"ל בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים, גורם מרכזי בכישלון של אגף המודיעין לתת התרעה על המלחמה הקרבה.

יונה בנדמן נולד בברלין, ועלה ב-1934 עם הוריו לארץ ישראל. למד בבית הספר "תיכון חדש", היה חבר בנוער העובד ויצא במסגרת זו להכשרת הנח"ל במעגן מיכאל. התגייס לנח"ל, עבר קורס סיירים והצטרף ליחידה 101[1] בה שירת עד פירוקה. ב-1954 סיים קורס קצינים והוצב במודיעין פיקוד הדרום. במלחמת סיני היה קצין מודיעין באוגדה 38. למד מדע המדינה ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. בתום לימודיו, עבר קורס קציני מודיעין והוצב באגף המחקר, שם התמחה בתחום מצרים. לאחר מלחמת ששת הימים עסק בחקירת שבויים מצריים.

בשנת 1972 מונה לראש ענף מצרים בחטיבת המחקר ("ענף 6"), בדרגת סגן אלוף, ונמנה עם יוצריה של "הקונספציה", שלפיה מצרים לא תתקוף את ישראל. ערב מלחמת יום הכיפורים העריך בנדמן שמצרים לא תצא למלחמה, חרף סימנים רבים שהעידו על כוונתה לצאת למלחמה. בדעה זו החזיקו גם מפקדיו, רמ"ח מחקר, תא"ל אריה שלו, וראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא. ביום השני למלחמה הגיש בנדמן את התפטרותו לזעירא, אך זה דחה אותה.

בנדמן העיד בפני ועדת אגרנט, ובין השאר סיפר על לקט המודיעין שכתב ב-5 באוקטובר, ובו הסימנים המעידים על מלחמה. ללקט זה הוסיף בנדמן את סעיף 40, שבו קבע כי למלחמה סבירות נמוכה. בעניין זה ציין: "את הגרסה הראשונה של הלקט הזה אני כתבתי בלא סעיף 40, ואני הרגשתי לפני כתיבתו שאני צריך ללכת להוסיף את זה... הרגשתי שאם אני לא אומר את סעיף 40, אני לא ממלא את חובתי"‏‏[2]. הוועדה קבעה שאין להעסיק את בנדמן בתפקיד הקשור בהערכה מודיעינית. הוא עבר למחלקת היסטוריה, שם כתב מאמרים תחת שם העט "אבי שי" (שם זה פורסם רק בשנת 2000). משנות השמונים פרסם מאמרים תחת שמו.

השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל.

כתב ספר בשם "מתי מפנים את ירושלים? - העימות בין הדרג הצבאי לנציב העליון בסוגיית הפינוי מירושלים", שיצא לאור בשנת 2004 בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור. הספר מתאר את המחלוקת שהייתה בשנת 1948 בצמרת הבריטית בשאלה מתי לפנות את ירושלים.

קישורים חיצוניים

מאמרים שכתב:

הערות שוליים

  1. ^ אתר הצנחנים בעשור הראשון
  2. ^ ‏אורי בר-יוסף, הצופה שנרדם - הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה, הוצאת זמורה ביתן, 2001, עמ' 157‏