בית מטבחיים חמש – הבדלי גרסאות
כי ככה זה. , הרחבה תגיות: חזרות עריכה חזותית |
שם המתרגם |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בית מטבחיים חמש''' (ב[[אנגלית]]: '''Slaughterhouse-Five''') או "מסע הצלב של הילדים, מחול חובה עם המוות" הוא [[רומן]] [[סאטירה|סאטירי]] [[פוסטמודרניזם|פוסטמודרני]] מאת ה[[סופר]] ה[[אמריקה|אמריקני]] [[קורט וונגוט]]. הרומן מספר על [[הפצצת דרזדן]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], על חייו של [[שבי|שבוי]] שניצל מהטבח ועוסק גם ב[[בחירה חופשית]] ו[[פטליזם|גורל]]. הספר מבוסס על חוויתו האישית של וונגוט שהיה בעצמו שבוי אמריקני ב[[דרזדן]] בזמן [[הפצצת דרזדן|הפצצתה]]. הספר זכה ל[[עיבוד קולנועי]]. הספר |
'''בית מטבחיים חמש''' (ב[[אנגלית]]: '''Slaughterhouse-Five''') או "מסע הצלב של הילדים, מחול חובה עם המוות" הוא [[רומן]] [[סאטירה|סאטירי]] [[פוסטמודרניזם|פוסטמודרני]] מאת ה[[סופר]] ה[[אמריקה|אמריקני]] [[קורט וונגוט]]. הרומן מספר על [[הפצצת דרזדן]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], על חייו של [[שבי|שבוי]] שניצל מהטבח ועוסק גם ב[[בחירה חופשית]] ו[[פטליזם|גורל]]. הספר מבוסס על חוויתו האישית של וונגוט שהיה בעצמו שבוי אמריקני ב[[דרזדן]] בזמן [[הפצצת דרזדן|הפצצתה]]. הספר זכה ל[[עיבוד קולנועי]]. הספר תורגם לעברית על ידי יורם קניוק ומופיע ברשימת "100 הספרים הטובים ביותר" של המגזין טיימס. |
||
==תקציר העלילה== |
==תקציר העלילה== |
||
גרסה מ־02:02, 21 במרץ 2015
בית מטבחיים חמש (באנגלית: Slaughterhouse-Five) או "מסע הצלב של הילדים, מחול חובה עם המוות" הוא רומן סאטירי פוסטמודרני מאת הסופר האמריקני קורט וונגוט. הרומן מספר על הפצצת דרזדן במלחמת העולם השנייה, על חייו של שבוי שניצל מהטבח ועוסק גם בבחירה חופשית וגורל. הספר מבוסס על חוויתו האישית של וונגוט שהיה בעצמו שבוי אמריקני בדרזדן בזמן הפצצתה. הספר זכה לעיבוד קולנועי. הספר תורגם לעברית על ידי יורם קניוק ומופיע ברשימת "100 הספרים הטובים ביותר" של המגזין טיימס.
תקציר העלילה
בילי פילגרים (נשמע כמו המילה האנגלית שמשמעותה צליין או עולה רגל) הוא כומר צבאי שנשלח להשתתף בקרב על הבליטה במלחמת העולם השנייה. הוא נשבה בידי הגרמנים, מועבר לעיר דרזדן שבגרמניה ומועסק שם בעבודות שבי. בזמן ההפצצה על דרזדן הוא נמצא בבית מטבחיים מתחת לאדמה, וכך ניצל. לאחר המלחמה הוא חוזר לאמריקה, מתחתן וחי את חייו. במהלך חייו חווה בילי שיוטים בזמן, אל העבר, העתיד ובחזרה. כתוצאה מכך בילי יודע את כל עתידו, ולכן הוא חסר מוטיבציה ליזום כל פעולה.
בילי נחטף בידי חייזרים מכוכב הלכת טרלפאמדור, אשר כמוהו מכירים גם הם את העבר והעתיד על כל צורותיהם. כך, למשל, הם יודעים כיצד העולם בא אל סופו: הוא יתפוצץ במהלך ניסוי ראשון בדלק חדש להנעה בין-כוכבית. בילי לומד שאין רע או טוב, אין בחירה חופשית, והעתיד ידוע מראש. הוא יודע כיצד ימות, וכיצד יראה המוות: אור סגול, וזמזום.
מוטיב מרכזי החוזר לאורך כל הסיפור, הוא ההתייחסות האדישה למוות. בכל פעם שמוזכר מותו של יצור חי כלשהו, מובאות המילים "ככה זה" (so it goes). האדישות כלפי המוות נובעת מההכרה כי מדובר אחרי הכל ברגע מסוים שבו היצור אינו במצב טוב כל כך, בעוד שברגעים אחרים אותו יצור מרגיש מצוין. הביטוי, כמו ביטויים רבים בספריו של וונגוט, הפך למטבע לשון בקרב מעריציו.
בספר מעורבבים הערות וסיפורים אישיים של וונגוט, וגם גיבורו הקבוע, הסופר קילגור טראוט. הספר אף מוקדש לידידו של וונגוט מתקופת המלחמה, ברנרד ב. אוהייר, ששמו מופיע בכמה מיצירותיו האחרות של וונגוט. כותרת המשנה של הספר היא "מסע הצלב של הילדים". וונגוט מסביר את הבחירה הזאת בפרק הראשון של הספר, כהבטחה לאשתו של אותו אוהייר שהספר לא יאדיר את המלחמה ויזכיר שהחיילים הם, ברובם הגדול, רק ילדים.
