ירחי כלה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תיקנתי שגיאה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
[[File:Banner in Bnei Brak.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שלט על "ירחי כלה" בבני ברק]]
[[File:Banner in Bnei Brak.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שלט על "ירחי כלה" בבני ברק]]
'''ירחי כלה''' הוא מושג מתקופת ה[[אמוראים]] וה[[גאונים]], אשר פירושו הוא כינוס גדול של תלמידים פעמיים בשנה, בחודשי [[אדר]] ו[[אלול]], כדי לעסוק בלימוד [[מסכת|מסכתות]] אשר נקבעו מראש. מוסד זה נקבע על ידי [[רב (אמורא)|רב]] ב[[סורא]], ואילו ב[[נהרדעא]] פעל מוסד חלופי ושמו "שבתא דריגלא".
'''ירחי כלה''' הוא מושג מתקופת ה[[אמוראים]] וה[[גאונים]], אשר פירושו הוא כינוס גדול של תלמידים פעמיים בשנה, בחודשי תשרי וניסן, כדי לעסוק בלימוד [[מסכת|מסכתות]] אשר נקבעו מראש. מוסד זה נקבע על ידי [[רב (אמורא)|רב]] ב[[סורא]], ואילו ב[[נהרדעא]] פעל מוסד חלופי ושמו "שבתא דריגלא".


מטרת ירחי כלה הייתה לאפשר גם לאנשים אשר עובדים בכל ימות השנה ואינם מספיקים ללמוד ב[[ישיבה]] בצורה מסודרת, להגיע בחודשי אדר ואלול, בהם לא הייתה עבודה [[חקלאות|חקלאית]], אל הישיבה ולהעמיק את ידיעותיהם ב[[הלכה]] ובאגדה. מעין [[אוניברסיטה]] עממית של ימינו. שמו של המפעל הלימודי מתבסס על המשלת ה[[תורה]] לכלה, והחודשים של הלימוד הם חודשי התלמיד (החתן) עם התורה (הכלה). בראש כל התכנסות עמד "[[ראש כלה]]", ושניים המוזכרים ככאלה הם: [[רב נחמן בר יצחק]] ו[[רב הונא בריה דרב יהושע]].
מטרת ירחי כלה הייתה לאפשר גם לאנשים אשר עובדים בכל ימות השנה ואינם מספיקים ללמוד ב[[ישיבה]] בצורה מסודרת, להגיע בחודשי אדר ואלול, בהם לא הייתה עבודה [[חקלאות|חקלאית]], אל הישיבה ולהעמיק את ידיעותיהם ב[[הלכה]] ובאגדה. מעין [[אוניברסיטה]] עממית של ימינו. שמו של המפעל הלימודי מתבסס על המשלת ה[[תורה]] לכלה, והחודשים של הלימוד הם חודשי התלמיד (החתן) עם התורה (הכלה). בראש כל התכנסות עמד "[[ראש כלה]]", ושניים המוזכרים ככאלה הם: [[רב נחמן בר יצחק]] ו[[רב הונא בריה דרב יהושע]].

גרסה מ־18:01, 27 באפריל 2015

שלט על "ירחי כלה" בבני ברק

ירחי כלה הוא מושג מתקופת האמוראים והגאונים, אשר פירושו הוא כינוס גדול של תלמידים פעמיים בשנה, בחודשי תשרי וניסן, כדי לעסוק בלימוד מסכתות אשר נקבעו מראש. מוסד זה נקבע על ידי רב בסורא, ואילו בנהרדעא פעל מוסד חלופי ושמו "שבתא דריגלא".

מטרת ירחי כלה הייתה לאפשר גם לאנשים אשר עובדים בכל ימות השנה ואינם מספיקים ללמוד בישיבה בצורה מסודרת, להגיע בחודשי אדר ואלול, בהם לא הייתה עבודה חקלאית, אל הישיבה ולהעמיק את ידיעותיהם בהלכה ובאגדה. מעין אוניברסיטה עממית של ימינו. שמו של המפעל הלימודי מתבסס על המשלת התורה לכלה, והחודשים של הלימוד הם חודשי התלמיד (החתן) עם התורה (הכלה). בראש כל התכנסות עמד "ראש כלה", ושניים המוזכרים ככאלה הם: רב נחמן בר יצחק ורב הונא בריה דרב יהושע.

ירחי כלה בימינו

בימינו חידש הרב יוסף שלמה כהנמן[דרוש מקור] את מסורת ירחי כלה המתקיימים למעלה מ-50 שנה בישיבת פוניבז' בבני ברק. גם במקומות אחרים נוהגים לשחזר את המנהג, בארץ ובקהילות יהודיות ברחבי העולם, בהם מתכנסים אנשים הטרודים לפרנסתם בכל ימות השנה - ובאים לתקופת לימוד מרוכזת הנערכת בדרך כלל בתקופת "בין הזמנים" שלאחר ט' באב. בשנת תשע"ד לאחר חמישים שנה, הפסיק הרב אליעזר כהנמן נכדו של המייסד את קיום הירחי כלה.

ראו גם

קישורים חיצוניים