פרח לב הזהב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eladyorav4 (שיחה | תרומות)
שורה 11: שורה 11:
הילד ממשיך במסע ומגיע לנהר גדול אותו הוא לא יכול לעבור, והוא מתיישב ובוכה. מגיעה [[אווז]]ה (בחלק מהגרסאות: [[ברבור]]) והוא מספר לה את סיפורו, היא מציעה להעבירו לצדו השני של הנהר ובתמורה היא מבקשת שייתן לה את הנעליים שלו. הילד נותן לה את נעליו וגרביו ויחד הם עוברים לצידו השני של הנהר.
הילד ממשיך במסע ומגיע לנהר גדול אותו הוא לא יכול לעבור, והוא מתיישב ובוכה. מגיעה [[אווז]]ה (בחלק מהגרסאות: [[ברבור]]) והוא מספר לה את סיפורו, היא מציעה להעבירו לצדו השני של הנהר ובתמורה היא מבקשת שייתן לה את הנעליים שלו. הילד נותן לה את נעליו וגרביו ויחד הם עוברים לצידו השני של הנהר.


על שפת הנהר הוא רואה את הפרח וממהר לקטוף אותו ולשוב הביתה. הילד מגיע פצוע, יחף ורעב ומעניק לאמו את הפרח, לאחר שהאם מריחה אותו היא מיד מבריאה. בסוף הסיפור האם מחבקת ומנשקת את הילד וכל פצעיה מתרפאים.
על שפת הנהר הוא רואה את הפרח וממהר לקטוף אותו ולשוב הביתה. הילד מגיע פצוע, יחף ורעב ומעניק לאמו את הפרח, לאחר שהאם מריחה אותו היא מיד מבריאה. בסוף הסיפור האם מחבקת ומנשקת את הילד וכל פצעיו מתרפאים.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־22:39, 27 באפריל 2015

עטיפת הספר, לפי עיבוד של רפאל ספורטה משנת 1988

פֶּרַח לֵב הַזָּהָב הוא סיפור עם שזכה למספר גרסאות, המפורסמת שבהן היא גרסתו של הנס כריסטיאן אנדרסן. בעברית זכה הסיפור לגרסאות שונות, בהן משל אוריאל אופק, רפאל ספורטה, תלמה אליגון-רוז, בינה אופק, שלמה זלמן אריאל ויעקב מיטלמן.

עלילה

במרכז הסיפור ילד שאמו נופלת למשכב ואיש אינו יודע כיצד לרפאה. אולם רק רופא זקן מסביר לילד כי הדרך היחידה להצילה היא על ידי מציאת פרח אדום ולו לב זהב הנמצא בהרים הרחוקים. לאחר שהאם תריח אותו, היא תבריא.

בגרסאות שונות של הסיפור, הילד הוא הקטן משלושה בנים, כאשר הם נדרשים לצאת למסע אחר הפרח, הגדול אומר כי הוא אינו יכול כיוון שעליו להשאר ולהאכיל את אמו, האמצעי גם כן אינו יכול כיוון שהוא נדרש להשאר ולנקות, וכך נותר הילד הצעיר שיוצא למסע.

במסעו אחר פרח לב הזהב הילד מגיע ליער ותועה בדרך ומתחיל לבכות. תחילה שומע אותו עורב, ופונה אליו, הנער מספר לו את סיפורו והעורב מציע לסייע לו תמורת מעט מהאוכל שלקח לדרך. הילד נותן לו את האוכל והעורב מראה לו את הדרך עד שהם מגיעים לקיר גבוה אותו הוא אינו מסוגל לעבור, והוא מתיישב ובוכה. כבשה ששומעת את בכיו פונה אליו, והוא מספר לה את סיפורו, היא מציעה להראות לו היכן ישנו פתח בקיר בתמורה לכובע שלו, והוא נותן לה את הכובע וגם את המעיל והיא מראה לו את הדרך.

הילד ממשיך במסע ומגיע לנהר גדול אותו הוא לא יכול לעבור, והוא מתיישב ובוכה. מגיעה אווזה (בחלק מהגרסאות: ברבור) והוא מספר לה את סיפורו, היא מציעה להעבירו לצדו השני של הנהר ובתמורה היא מבקשת שייתן לה את הנעליים שלו. הילד נותן לה את נעליו וגרביו ויחד הם עוברים לצידו השני של הנהר.

על שפת הנהר הוא רואה את הפרח וממהר לקטוף אותו ולשוב הביתה. הילד מגיע פצוע, יחף ורעב ומעניק לאמו את הפרח, לאחר שהאם מריחה אותו היא מיד מבריאה. בסוף הסיפור האם מחבקת ומנשקת את הילד וכל פצעיו מתרפאים.

קישורים חיצוניים