אבינעם ילין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:57, 20 במאי 2015

אבינעם ילין (1900, תר"ס – 24 באוקטובר 1937, תרצ"ח), ילדם השישי של איטה ודוד ילין, היה מחנך ומזרחן, איש ירושלים, מומחה לערבית וחוקר בספרות ישראל.

יליד ירושלים, למד בגן הילדים העברי הראשון בירושלים (של לשכת בני ברית) ובבית הספר למל. בין השנים 1917–1918 שהה יחד עם משפחתו בגלות בדמשק. בתקופה זו למד ערבית. בן 20 נשלח לאנגליה, ללימודים באוניברסיטת קיימברידג', ושם למד שפות שמיות וחינוך והוסמך בשנת 1923 לאחר שכתב עבודה על השירה בערבית שנכתבה על ידי יהודים. בתקופה זו גם החל לתרגם לעברית את "ספר אחיקר החכם", שיצא לאור רק חודש אחרי מותו. ב-1925 חזר לארץ ישראל, ומונה על ידי המנדט הבריטי למפקח הכללי על החינוך העברי בארץ ישראל. בתוך כך עסק גם בהוראה באופן פעיל, בעיקר בהוראת עברית וערבית, והיה חבר בוועד הלשון העברית. בנוסף חקר כתבים מגניזת קהיר וכתבי יד של ספרים יהודים עתיקים.

אשתו עלזה הייתה בתו של אלעזר הלוי גרינהוט ממשפחת ריבלין, בוגרת אחד המחזורים הראשונים של בית הספר לאחיות של "הדסה".

בתקופת המרד הערבי הגדול הותקף על ידי ערבים סמוך למשרדו בהר ציון ב-21 באוקטובר 1937 ונפטר מפצעיו למחרת.

על שמו נקראו רחובות בירושלים ופתח תקוה, וכן מלגת לימודים של המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין.

כתביו

תרגום מסורית, לפי מספר כתבי יד, של ספר אחיקר החכם
אוסף כתבי הגניזה אשר בבית עקד הספרים הלאומי בירושלים, קריית ספר, תרפ"ה.
ספרי יסוד בלימוד לשון עברית בראשם הספר הבסיסי הפופולרי שער לשוננו שהיה מאוייר בידי נחום גוטמן ושימש דורות של תלמידים וספרי לשון רבים בהם "כיצד אנקד", "כיצד נוטים פעלים", "כיצד נוטים שמות" ועוד
ספרי יסוד בלימוד הלשון הערבית לדוברי עברית כגון "‫להוראת השפה הערבית בבית הספר התיכוני העברי" ו"ליקוטי קריאה בלשון הערבית לתלמידי בתי הספר וללומדים מעצמם"

לקריאה נוספת

מרדכי רוזן, פרקי לשוננו עמ' 97.

קישורים חיצוניים

דוד תדהר (עורך), "אבינעם ילין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 894
אבינעם ילין באתר לעד להנצחת חללי פעולות האיבה
התופקר ירושלים למרצחים? אבינועם ילין נפצע קשה בכניסה למשרדי מחלקת החינוך הממשלתית, דבר, 21 באוקטובר 1937
אבינועם ילין מת מכדור המרצח, דבר, 22 באוקטובר 1937
הלויתו של אבינועם ילין, דבר, 22 באוקטובר 1937,המשך
סטורס על רציחות התועבה, דבר, 31 באוקטובר 1937, תרגום מכתב למערכת הטיימס מאת רונלד סטורס

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''אבינעם ילין''' ([[1900]], [[תר"ס]] – [[24 באוקטובר]] [[1937]], [[תרצ"ח]]), ילדם השישי של איטה ו[[דוד ילין]], היה [[חינוך|מחנך]] ו[[מזרחנות|מזרחן]], איש [[ירושלים]], מומחה ל[[ערבית]] וחוקר בספרות ישראל.
-יליד ירושלים, למד ב[[גן ילדים|גן הילדים]] העברי הראשון בירושלים (של [[חסיה סוקניק]]) וב[[בית הספר למל]]. בין השנים [[1917]]–[[1918]] שהה יחד עם משפחתו בגלות ב[[דמשק]]. בתקופה זו למד [[ערבית]]. בן 20 נשלח ל[[אנגליה]], ללימודים ב[[אוניברסיטת קיימברידג']], ושם למד [[שפות שמיות]] וחינוך והוסמך בשנת [[1923]] לאחר שכתב עבודה על השירה בערבית שנכתבה על ידי יהודים. בתקופה זו גם החל [[תרגום|לתרגם]] לעברית את "[[ספר אחיקר החכם]]", שיצא לאור רק חודש אחרי מותו. ב-[[1925]] חזר ל[[ארץ ישראל]], ומונה על ידי [[המנדט הבריטי]] ל[[מפקח (חינוך)|מפקח]] הכללי על החינוך העברי ב[[ארץ ישראל]]. בתוך כך עסק גם בהוראה באופן פעיל, בעיקר בהוראת [[עברית]] ו[[ערבית]], והיה חבר ב[[ועד הלשון העברית|וועד הלשון העברית]]. בנוסף חקר כתבים מ[[גניזת קהיר]] ו[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] של ספרים יהודים עתיקים.
+יליד ירושלים, למד ב[[גן ילדים|גן הילדים]] העברי הראשון בירושלים (של לשכת [[בני ברית]]) וב[[בית הספר למל]]. בין השנים [[1917]]–[[1918]] שהה יחד עם משפחתו בגלות ב[[דמשק]]. בתקופה זו למד [[ערבית]]. בן 20 נשלח ל[[אנגליה]], ללימודים ב[[אוניברסיטת קיימברידג']], ושם למד [[שפות שמיות]] וחינוך והוסמך בשנת [[1923]] לאחר שכתב עבודה על השירה בערבית שנכתבה על ידי יהודים. בתקופה זו גם החל [[תרגום|לתרגם]] לעברית את "[[ספר אחיקר החכם]]", שיצא לאור רק חודש אחרי מותו. ב-[[1925]] חזר ל[[ארץ ישראל]], ומונה על ידי [[המנדט הבריטי]] ל[[מפקח (חינוך)|מפקח]] הכללי על החינוך העברי ב[[ארץ ישראל]]. בתוך כך עסק גם בהוראה באופן פעיל, בעיקר בהוראת [[עברית]] ו[[ערבית]], והיה חבר ב[[ועד הלשון העברית|וועד הלשון העברית]]. בנוסף חקר כתבים מ[[גניזת קהיר]] ו[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] של ספרים יהודים עתיקים.
 אשתו עלזה הייתה בתו של [[אלעזר הלוי גרינהוט]] מ[[משפחת ריבלין]], בוגרת אחד המחזורים הראשונים של בית הספר ל[[אח (מקצוע)|אחיות]] של "[[מרכז רפואי הדסה|הדסה]]".