יום חמישי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול גרסה 17242435 של KotzBot (שיחה)
מ שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים
שורה 34: שורה 34:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Thursday}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Thursday}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}



{{ימות השבוע}}
{{ימות השבוע}}

גרסה מ־10:22, 18 ביולי 2015

בריאת כל יצורי המים והשמיים.

יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601 הוא היום הרביעי בשבוע.

יום חמישי ביהדות

שמו של היום מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך (ספר בראשית, פרק א', פסוקים כ'כ"ג) כיום שבו נבראו החרקים, חיות המים והעופות.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ. וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם חֲמִישִׁי.

בתפילת שחרית של יום חמישי נהוג לקרוא בתורה בפרשת השבוע.

המשנה מזכירה חובה הלכתית לקיים טקסי נישואין ביום חמישי כאשר האישה היא אלמנה[1], אך דין זה אינו נוהג בימינו (מסכת כתובות פרק א, משנה א).

שמו של יום חמישי ברחבי העולם

האל תור

מקובל לקשר את יום חמישי עם כוכב הלכת יופיטר והאל יופיטר. בלטינית נקרא היום "דיאס יוביס" (Dies Iovis; יוביס הוא שם אחר לאל יופיטר) ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה: בצרפתית Jeudi, בספרדית Jueves ובאיטלקית Giovedì. לעומת זאת, בפורטוגזית השם הוא Quinta-feira, שפירושו "יום-החג החמישי", משום שימי השבוע בפורטוגזית נקראים על שם שבעת ימי השבוע הקדוש של חג הפסחא.

בלשונות הגרמאניות, השם מקושר עם האל הנורדי תור, אל הרעם במיתולוגיה הנורדית שנתפש כמקביל ליופיטר. באנגלית שמו Thursday, בגרמנית Donnerstag (שמקורו בשמו הגרמני של תור), בהולנדית Donderdag, בשבדית ובדנית Torsdag. בכמה משפות אלו (למשל גרמנית והולנדית) פירוש שמו של היום הוא "יום הרעם".

בלשונות המזרח הקרוב משמעות השם היא "יום חמישי". כך בעברית, בערבית (يوم الخميس - יום אלח'מיס), וביוונית (Πέμπτη, "פֶּבְּטִי").

בלשונות סלאביות שונות קיבל יום חמישי את השם "רביעי", על מנת לציין שהוא היום הרביעי בשבוע המתחיל ביום שני. כך ברוסית השם הוא Четверг (צ'טברג), ובצ'כית השם הוא čtvrtek (צְ'טְבְרְטֶק).

בלשונות המזרח יש לשם משמעויות שונות: ביפנית הוא נקרא "מוקויובי" (木曜日), שפירושו "יום האילן", ובסינית "סינג צ'י סי" (星期四), שפירושו "יום רביעי".

מנוחה ביום חמישי

כיום מקובל במקומות עבודה רבים בישראל לראות ביום חמישי היום האחרון בשבוע-העבודה, למעט במקומות בהם נהוגה עבודה ביום שישי, כסניפי בנקים, מרכולים, חנויות ומסעדות. עד שנות התשעים היה נהוג בישראל שבוע עבודה בן שישה ימים, שהסתיים ביום שישי, אך מצב זה שונה עם המעבר לשבוע עבודה מקוצר.

בחלק מהמדינות המוסלמיות נהוג יום חמישי כיום מנוחה נוסף על יום שישי. בעבר כך היה נהוג ברוב המדינות המוסלמיות, אולם בשנים האחרונות הוחלט בכמה מהן לקבוע את יום השבת כיום מנוחה במקום יום חמישי. זאת כדי לשפר את התיאום בלוחות הזמנים עם אירופה ועם ארצות הברית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בין השאר בעקבות ברכת "פרו ורבו" שנאמרה לדגים ביום זה