חוק לעידוד השקעות הון – הבדלי גרסאות
| שורה 32: | שורה 32: | ||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
* {{ויקיטקסט בשורה|חוק לעידוד השקעות-הון|חוק לעידוד השקעות-הון, תשי"ט-1959}} |
|||
* {{חוק|2000780}} |
* {{חוק|2000780}} |
||
*[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/A7EB7907-C9E8-4D62-A988-D58B5C3BC675.htm חוק עידוד השקעות הון - התשי"ט 1959], אתר משרד המסחר והתעשייה |
* [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/A7EB7907-C9E8-4D62-A988-D58B5C3BC675.htm חוק עידוד השקעות הון - התשי"ט 1959], אתר משרד המסחר והתעשייה |
||
* {{TheMarker1|שוקי שדה|החוק לעידוד בעלי הון|1.1860518|{{כ}}9 בנובמבר 2012}} |
* {{TheMarker1|שוקי שדה|החוק לעידוד בעלי הון|1.1860518|{{כ}}9 בנובמבר 2012}} |
||
גרסה מ־00:56, 25 ביולי 2015
חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 הוא חוק שנועד לעודד השקעה בתעשייה בישראל. אחת ממטרותיו היא לקדם את ישראל בתחרות המס ביחס למדינות אחרות. מטרה אחרת היא לעודד קיום עסקים בפריפריה.
האחראית על מימוש החוק היא "מנהלת מרכז ההשקעות" במשרד הכלכלה. המבקשים לקבל סיוע ממרכז ההשקעות נדרשים להציג תוכנית עסקית הכוללת תחזית לגבי תרומת הפרויקט לתעסוקה ולייצוא. בהתאם לתוכניות המוגשות נבחרים מפעלים הזוכים במעמד "מפעל מאושר".
תוכן החוק
עיקר ההטבות של החוק:
- אפשרות למפעל תעשייתי לקבל מענקים במסגרת תוכנית מאושרת.
- זכאות לניכוי פחת מואץ בשיעור של 200-250% מהרגיל על ציוד ו-400% על מבנים.
- שיעורים נמוכים יותר של מס הכנסה. בשנת 2013 נקבע שהחל משנת המס 2015 שיעור מס החברות למפעלים באז"פ א' יהא 6% ובשאר הארץ 12%. נקבע מסלול הטבות מס למפעל תעשייתי מיוחד (העומד בתנאים המוגדרים החוק) שיהיה זכאי לשיעור מס מופחת של 5% באז"פ א' ו 8% בשאר הארץ.
היסטוריה
בראשיתו, החוק עודד מפעלים בכל רחבי הארץ, עם דגש על משיכת השקעות של תושבי חוץ. בשנת 1967 שונה החוק והמענקים שעד אז היו בלתי תלויים בגובה ההשקעה ניתנו כאחוזים מגובה ההשקעה ונותבו לפריפריה - 38% לאזור בעדיפות א' ו-17% לאזור עדיפות ב'. בשנת 1968 נחקק סעיף מיוחד בחוק, ביוזמתו של פנחס ספיר, שנועד להביא את שאול אייזנברג להעביר את מרכז עסקיו לישראל. על פי התיקון לחוק, שזכה לכינוי "חוק אייזנברג", זכתה החברה לישראל של אייזנברג לפטור מתשלומי מסים במשך 30 שנה, לאשראי ממשלתי נוח והנחות ביבוא חומרי גלם, כמקובל במפעל מאושר. בשנת ה-70 וה-80 נתנו למפעלים מאושרים מענקים והלוואות לא צמודות. בשנת 1986 בוטלו ההלוואות וניתן למשקיע בחירה בין מסלול המענקים ל"מסלול חלופי" בו ניתנו הטבות מס. בשנת 1990 תוקן החוק באופן שנתן מענקים גם למפעלים במרכז הארץ ונוספה אפשרות לקבלת הלוואות בערבות המדינה[1]. בספטמבר 1990, נתקבל בכנסת תיקון לחוק שהרחיב את העידוד שנתנה המדינה להשקעות בהקמת מפעלים עד לשני שלישים מעלות הקמת המפעל[2]. בשנת 1997 הופחתו שיעור המענקים ל 24% באזור עדיפות א' ול-10% באזור עדיפות ב'. בשנת 2001 הועלה שיעור המענקים בנגב ל 32% במסגרת חוק הנגב. בשנת 2004 הוספו לחוק מסלול של הנחות ואף פטור ממס חברות וממס דיווידנדים. כמו כן, הותנו המענקים בעמידה בלפחות 70% מיעד התעסוקה שהוצג למרכז ההשקעות בעת בקשת המענק. בשנת 2005 הוסף התנאי שלפחות 25% מהיקף הייצור של הפרויקט המאושר יהיה לייצוא[1].
בינואר 2011 אושר תיקון מקיף ביותר (תיקון מס 68) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט- התיקון שינה את תנאי הזכאות להטבות המס וכן את הגדרת הישויות הזכאיות להטבות אלו וכולל בין היתר, ביטול הדרישה להשקעה מזערית מזכה, ביטול פטור ממס, ביטול הטבות בלעדיות לתושבי חוץ, ביטול יחס המחזורים כך שחברה שתעמוד בתנאי החוק, תזכה להטבות מס על כלל המחזור שלה ובשיעור מס קבוע בהתאם לאזור בו מוקם המפעל (שיעור מס נמוך יותר בפריפריה לעומת יתר חלקי הארץ.)
תיקון מס' 69 והוראת שעה, שאושר בכנסת ב-5 בנובמבר 2012, זכה לשם "חוק הרווחים הכלואים", ובא להסדיר את תשלום המסים של חברות שהותירו את רווחיהן בארץ מבלי להשקיעם בהרחבת עסקיהן, כדי ליהנות מפטור ממס על פי החוק לעידוד השקעות הון.
ביצוע
בשנת 2003 הועסקו כ-79 אלף עובדים במפעלים מאושרים. רוב העובדים לא התגוררו ביישוב בו הוקם המפעל ואף לא בנפה בו מוקם המפעל. בחינה של מפעלים במעלות ומגדל העמק הנחשבים לאזורי עדיפות גבוהה, מצאה בשנת 1988 שמרבית המפעלים העסיקו עובדים שאינם גרים באזורי פיתוח ושאחוז המנהלים מעיירות הפיתוח היה נמוך במיוחד[3].
מחקר שנעשה בבנק ישראל טוען שהחוק לא הביא לגידול במספר המועסקים במפעלים גדולים והגידול במספר המועסקים במפעלים קטנים היה בעלות גבוהה של עשרות אלפי דולרים לעובד. בנוסף המחקר קבע שהחוק לא מגדיל את ההשקעה בתעשייה ולא תורם לעידוד התעשייה בפריפריה[4].
הונאה
המדינה נאלצת להתמודד עם מקרים של רמאות מצד הפונים לקבלת סיוע ממרכז ההשקעות. שיטת הונאה אחת היא הגשת חשבוניות פיקטיביות המנפחות את עלות הקמת המפעל שבו המדינה משתתפת[5]. הגם שעוד קודם לספטמבר 1990, עת הוגדלו המענקים לשני שליש מעלות המפעל, נודעו מקרים של רמאות בניפוח הוצאות[6], תיקון זה הביא להרחבה של מקרי הרמאויות. על השימוש בתיקון זה אמרה השופטת דליה דורנר:
"הטבה נדיבה זו, שלא לוותה בפיקוח אפקטיבי, גרמה להוצאת מיליוני שקלים רבים מן המדינה, בדרכי מרמה, על ידי אנשים שלא השקיעו מכספם, כאשר לרוב מפעליהם כשלו, ובמקרים רבים הם גם הותירו בידיהם כספים רבים שקיבלו מן המדינה. הטבה זו אף הצמיחה מומחים לענייני מרכז ההשקעות. אחד מהם ... יעץ ללקוחותיו כיצד לקבל הטבות מן המדינה ללא השקעה עצמית"
— ע"פ 7798/02, סעיף 2
בעיה נוספת היא מתן אישורים של מפעל מאושר בעקבות קבלת שוחד. למשל, הממונה על אזורי פיתוח במשרד התעשייה והמסחר בשנים 1992-1996 הורשע בחמש עבירות של לקיחת שוחד[7].
קישורים חיצוניים
חוק לעידוד השקעות-הון, תשי"ט-1959, באתר ויקיטקסט
שגיאות פרמטריות בתבנית:חוק
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבניתחוק לעידוד השקעות הון פרטי החוק תאריך חקיקה 16 באוגוסט 1959 
- חוק עידוד השקעות הון - התשי"ט 1959, אתר משרד המסחר והתעשייה
- תבנית:TheMarker1
הערות שוליים
- ^ 1 2 גיא נבון ורוני פריש, השפעת החוק לעידוד השקעות הון בתעשייה על התוצר, התעסוקה וההשקעה: ניתוח אמפירי בנתוני מיקרו, נובמבר 2009, עמוד 5, אתר בנק ישראל
- ^ ע"פ 7798/02, פסק דין מיום 2 ביוני 2004, סעיף 1
- ^ גלית בן נאים, חוק עידוד השקעות הון – בחינת השפעת החוק על התעסוקה – ממצאים אמפיריים מהמפעלים המאושרים בשנת 2003, אתר משרד האוצר, עמוד 3
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נעמה סיקולר, בלעדי: חוק עידוד השקעות הון נכשל: הכסף נשפך אך הפריפריה לא התחזקה, באתר כלכליסט, 3 באוגוסט 2009
גיא נבון ורוני פריש, השפעת החוק לעידוד השקעות הון בתעשייה על התוצר, התעסוקה וההשקעה: ניתוח אמפירי בנתוני מיקרו, נובמבר 2009, אתר בנק ישראל - ^ ראו למשל ע"פ 816/10, ע"פ 446/01
- ^ ראו למשל ע"פ 5023/99, ע"פ 7068/98
- ^ רע"פ 3937/02
