ערבית לבנטינית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Levantine Arabic Map v4.png|300px|ממוזער|מפת ניבי הערבית הלבנטינית]] |
[[קובץ:Levantine Arabic Map v4.png|300px|ממוזער|מפת ניבי הערבית הלבנטינית]] |
||
'''ערבית לבנטינית''' או '''שאמית''' היא קבוצה של [[ניב (סיווג שפה)|ניב]]ים [[ערבית|ערביים]] המדוברים לרוחב 100 ק"מ באזור רצועת מישור החוף באגן המזרחי של [[הים התיכון]] שמכונה ה[[לבנט]], קרי ב[[סוריה]], [[לבנון]], [[הרשות הפלסטינית]], ומערב [[ירדן]]. אזור גאוגרפי זה תואם את החבל המערבי של [[הסהר הפורה]]. הערבית הלבנטינית נכללת בקבוצת השפות שנקראת ערבית מזרחית. |
'''ערבית לבנטינית''' או '''שאמית''' היא קבוצה של [[ניב (סיווג שפה)|ניב]]ים [[ערבית|ערביים]] המדוברים לרוחב 100 ק"מ באזור רצועת מישור החוף באגן המזרחי של [[הים התיכון]] שמכונה ה[[לבנט]], קרי ב[[סוריה]], [[לבנון]], [[ישראל]], [[הרשות הפלסטינית]], ומערב [[ירדן]]. אזור גאוגרפי זה תואם את החבל המערבי של [[הסהר הפורה]]. הערבית הלבנטינית נכללת בקבוצת השפות שנקראת ערבית מזרחית. |
||
מזרחית לאזור זה, ב[[מדבר]]יות, מדוברים הניבים הערביים הצפון-[[בדואיים]]. |
מזרחית לאזור זה, ב[[מדבר]]יות, מדוברים הניבים הערביים הצפון-[[בדואיים]]. |
גרסה מ־20:21, 3 באוגוסט 2015
ערבית לבנטינית או שאמית היא קבוצה של ניבים ערביים המדוברים לרוחב 100 ק"מ באזור רצועת מישור החוף באגן המזרחי של הים התיכון שמכונה הלבנט, קרי בסוריה, לבנון, ישראל, הרשות הפלסטינית, ומערב ירדן. אזור גאוגרפי זה תואם את החבל המערבי של הסהר הפורה. הערבית הלבנטינית נכללת בקבוצת השפות שנקראת ערבית מזרחית.
מזרחית לאזור זה, במדבריות, מדוברים הניבים הערביים הצפון-בדואיים.
ניתן לחלק את הערבית הלבנטינית לשישה תת-ניבים:
- ניבים לבנוניים (לבנון והרי אנסריה שבסוריה)
- ניבים מרכז סוריים (מדמשק ועד חמה)
- ניבים צפון סוריים (חאלב)
- ניבים פלסטינים כפריים (אזור ישראל\הרשות הפלסטינית עד אזור בית לחם).
- ניבים פלסטינים עירוניים (חברון, ירושלים, חיפה, שכם, יפו, נצרת,...)
- ניבים פלסטינים בדואיים בשוליים הדרומיים (ישראל\הרשות הפלסטינית וירדן).
הם ניתנים להבדלה מול ניבים ערביים אחרים:
- בשל הנטייה הברורה לבטא את הסיומת -ah בנוגע למין הנקבה כ -.eh
- ישנם עקבות של הגייה ואוצר מילים מהשפה הארמית, לדוגמה כשמתכוונים לסיומת גוף שני ברבים מבטאים אותה כ -"kon"