שימושא רבא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תפילין ד'שימושא רבא': קישורים פנימיים
←‏תוקפו ההלכתי: תיקון התרגום
שורה 10: שורה 10:


==תוקפו ההלכתי==
==תוקפו ההלכתי==
ר' [[יהודה בן ברזילי]] הברצלוני העתיק כנראה את החיבור כולו, או את רובו לספר 'העיתים' שלו, בחלק שלא הגיע לידינו, ושם השיג על כמה מהלכותיו וכתב שאולי לא רבוואתא קמאי (רבותינו הקדמונים) כתבוהו לעצמם אלא אחד מן התלמידים בשם רבותיו או שיש בו טעויות סופר. גם את השגה זו העתיק הרא"ש והביאה מיד לאחר החיבור. טענות המפקפקים נובעות בשל העובדה שהוא מכיל מספר הלכות שאינן כתובות בתלמוד.
ר' [[יהודה בן ברזילי]] הברצלוני העתיק כנראה את החיבור כולו, או את רובו לספר 'העיתים' שלו, בחלק שלא הגיע לידינו, ושם השיג על כמה מהלכותיו וכתב שאולי לא רבוואתא קמאי (רבנים קדמונים) כתבוהו לעצמם אלא אחד מן התלמידים בשם רבותיו או שיש בו טעויות סופר. גם את השגה זו העתיק הרא"ש והביאה מיד לאחר החיבור. טענות המפקפקים נובעות בשל העובדה שהוא מכיל מספר הלכות שאינן כתובות בתלמוד.


לעומתם [[רבנו תם]] ראה בו ספר מחייב להלכה, והוא מרבה לצטט אותו בכל הנוגע להלכות תפילין. ובעקבותיו רוב חכמי אשכנז וגם ספרד שאחריו ראו בו חיבור בר סמכא ומרבים לצטטו.
לעומתם [[רבנו תם]] ראה בו ספר מחייב להלכה, והוא מרבה לצטט אותו בכל הנוגע להלכות תפילין. ובעקבותיו רוב חכמי אשכנז וגם ספרד שאחריו ראו בו חיבור בר סמכא ומרבים לצטטו.

גרסה מ־12:35, 4 באוגוסט 2015

שימושא רבא הוא חיבור קצר על הלכות תפילין, אשר חובר בתקופת הגאונים החיבור הועתק בשלמותו על ידי הרא"ש בפסקיו על הלכות תפילין (המוכנות הלכות קטנות) ומובא בדפוסי הש"ס, בסוף מסכת מנחות.

הרא"ש מקדים לחיבור את המילים: ”ועתה אכתוב הלכות תפילין הנמצאים על שם גאון ז"ל ונקרא שימושא רבא”. החיבור מופיע גם באחדת מכתבי היד של הלכות גדולות כתוספת להלכות תפילין, בשם 'הלכות שימושי תפילין'.

מחברו

מחברו עדיין לא ידוע לנו, אם כי רוב הראשונים מייחסים אותו לראשית תקופת הגאונים, כנראה לתקופת ר' שמעון קיירא, בעל הלכות גדולות. יש אומרים שמחברו הוא ר' שר שלום גאון.

תוקפו ההלכתי

ר' יהודה בן ברזילי הברצלוני העתיק כנראה את החיבור כולו, או את רובו לספר 'העיתים' שלו, בחלק שלא הגיע לידינו, ושם השיג על כמה מהלכותיו וכתב שאולי לא רבוואתא קמאי (רבנים קדמונים) כתבוהו לעצמם אלא אחד מן התלמידים בשם רבותיו או שיש בו טעויות סופר. גם את השגה זו העתיק הרא"ש והביאה מיד לאחר החיבור. טענות המפקפקים נובעות בשל העובדה שהוא מכיל מספר הלכות שאינן כתובות בתלמוד.

לעומתם רבנו תם ראה בו ספר מחייב להלכה, והוא מרבה לצטט אותו בכל הנוגע להלכות תפילין. ובעקבותיו רוב חכמי אשכנז וגם ספרד שאחריו ראו בו חיבור בר סמכא ומרבים לצטטו.

תפילין ד'שימושא רבא'

תפילין של ראש של שימושא רבא על פי שיטת ה"משמרת שלום" (השערות שכורכים בהן את הפרשיות יוצאות לכיוון פתיחת הפרשיות)

כאמור לעיל ישנם כמה הלכות הנמצאות בשימושא רבא, שלא התקבלו להלכה על פי הנהוג כיום. למרות כך, יש שהקפידו להחמיר ולהניח גם את התפילין על פי הנפסק בשימושא רבא. תפילין אלו מכונות 'תפילין דשימושא רבא'. מסופר על גדולי המקובלים כר' חיים ויטאל שהיו מניחים זוג תפילין אלו, אחרי שהיו מניחים תפילין דרש"י ותפילין דר"ת. מכל מקום כיום כמעט ולא מניחים תפילין אלו.

לקריאה נוספת

  • משמרת שלום סימנים ד-ו (סדר הפרשיות לפי השימושא רבא,וכן שמאל /ימין)
  • שו"ת רמ"ע מפאנו סימן קז
  • ליקוטי לוי יצחק (אגרות קודש) דף תכב

קישורים חיצוניים