גן הכוזרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:30, 5 באוגוסט 2015

גן הכוזרי הוא גן המצוי בשדרת רבי יהודה הלוי בשכונת רחביה שבירושלים. הגן מקשר בין רחוב הקרן הקיימת לרחוב רמב"ן בשכונה.

תכנון הגן

כאשר הוקמה שכונת רחביה, חברת הכשרת היישוב העסיקה את האדריכל היהודי יליד גרמניה, ריכרד קאופמן, על מנת שיתכנן את השכונה כשכונת גנים בהשראת עיר הגנים האירופאית, תוך יישום עקרונות הסגנון הבינלאומי שרווח באותה עת בארץ ישראל. בשלב הראשון תוכננה "רחביה א'", שגבולותיה היו רחוב המלך ג'ורג' במזרח, רחוב רמב"ן בדרום, רחוב אוסישקין במערב ורחוב הקרן הקיימת בצפון. במרכז השכונה תוכננה שדרה ירוקה החוצה את השכונה מצפון לדרום. שדרה זו נועדה להולכי רגל ולמטיילים והייתה אמור להיות, על פי התכנון, רחבה יחסית. בקצה הצפוני של השכונה תכנן קאופמן להקים בית כנסת. לימים הוקמה במקום בו אמור היה לעמוד בית הכנסת - הגימנסיה העברית רחביה.

השדרה שימשה בתור הגן הציבורי המרכזי של רחביה, תושבי השכונה נהגו לנפוש בה וילדי השכונה שיחקו בה. השדרה הוקפה בגדר ובה שערים. בסמוך לגן הכוזרי, בחלק הדרומי של השדרה נמצא גן אליעזר ילין.

צמצום שטח הגן

עם השנים הופקעו שטחים שונים מהשדרה מסיבות שונות. בחלקה הצפוני של השדרה נבנה מקלט ציבורי, במרכז השדרה ולאור העובדה שנשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי עבר ,עם היבחרו לתפקיד הנשיא, להתגורר בבניין צמוד לשדרה, הוחלט מטעמי ביטחון, לבנות גן מגודר לבית הנשיא, חלק מהשדרה הופקע למטרה זאת והושאר רק מעבר צר להולכי רגל.

בדרום השדרה היא הוצרה על מנת לאפשר בניית בתי דירות.

הסופר יהודה האזרחי בספרו "עיר אבן ושמיים" מתאר את הקטנת שטח השדרה בחלק הצמוד לבית הנשיא:

"יצחק בן צבי ז"ל השתכן, עם היבחרו לנשיא המדינה, ב...בית ולירו... נשיא המדינה זקוק, כידוע, לביקתת שומרי ראש, וכן לגן פרטי. משמע, שהכרח לבתר את הגן הציבורי, לספחו אל הבית הסמוך, להקים בו גדר גבוהה, כמגן מפני עוברי אורח טרדניים, בלתי מוזמנים."

— עמ' 79

לאחר שבית הנשיא הועבר למיקום אחר, הסיבה להצרת השדרה הסמוכה כבר לא התקיימה. על כן, מנהלים תושבי השכונה מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 מאבק במוסד יד בן צבי (אשר שוכן עתה בבניין) במטרה להשיב את שטחי השדרה שהוצמדו לבית הנשיא לרשות הציבור.

לקריאה נוספת

אמנון רמון, "דוקטור מול דוקטור גר" שכונת רחביה בירושלים, הוצאת יד בן צבי, ירושלים 2006
דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996.

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==תכנון הגן==
-כאשר הוקמה שכונת [[רחביה]], חברת [[הכשרת היישוב]] העסיקה את ה[[אדריכל]] היהודי יליד [[גרמניה]], [[ריכרד קאופמן]], על מנת שיתכנן את השכונה כשכונת גנים בהשראת [[עיר גנים|עיר הגנים]] האירופאית, תוך יישום עקרונות [[הסגנון הבינלאומי]] שרווח באותה עת ב[[ארץ ישראל]]. בשלב הראשון תוכננה "רחביה א'", שגבולותיה היו [[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|רחוב המלך ג'ורג']] במזרח, רחוב [[רמב"ן]] בדרום, רחוב אוסישקין במערב ורחוב [[הקרן הקיימת]] בצפון. במרכז השכונה תוכננה שדרה ירוקה החוצה את השכונה מצפון לדרום. שכונה זו נועדה להולכי רגל ולמטיילים והייתה אמור להיות, על פי התכנון, רחבה יחסית. בקצה הצפוני של השכונה תכנן קאופמן להקים [[בית כנסת]]. לימים הוקמה במקום בו אמור היה לעמוד בית הכנסת - [[הגימנסיה העברית רחביה]].
+כאשר הוקמה שכונת [[רחביה]], חברת [[הכשרת היישוב]] העסיקה את ה[[אדריכל]] היהודי יליד [[גרמניה]], [[ריכרד קאופמן]], על מנת שיתכנן את השכונה כשכונת גנים בהשראת [[עיר גנים|עיר הגנים]] האירופאית, תוך יישום עקרונות [[הסגנון הבינלאומי]] שרווח באותה עת ב[[ארץ ישראל]]. בשלב הראשון תוכננה "רחביה א'", שגבולותיה היו [[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|רחוב המלך ג'ורג']] במזרח, רחוב [[רמב"ן]] בדרום, רחוב אוסישקין במערב ורחוב [[הקרן הקיימת]] בצפון. במרכז השכונה תוכננה שדרה ירוקה החוצה את השכונה מצפון לדרום. שדרה זו נועדה להולכי רגל ולמטיילים והייתה אמור להיות, על פי התכנון, רחבה יחסית. בקצה הצפוני של השכונה תכנן קאופמן להקים [[בית כנסת]]. לימים הוקמה במקום בו אמור היה לעמוד בית הכנסת - [[הגימנסיה העברית רחביה]].
 השדרה שימשה בתור הגן הציבורי המרכזי של רחביה, תושבי השכונה נהגו לנפוש בה וילדי השכונה שיחקו בה. השדרה הוקפה בגדר ובה שערים. בסמוך לגן הכוזרי, בחלק הדרומי של השדרה נמצא [[גן אליעזר ילין]].