רפאל קצנלנבוגן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27: שורה 27:
אחיו של הרב רפאל קצנלבוגן: הרב [[אהרן קצנלבוגן]], ראש ישיבת תורה ויראה ומראשי [[נטורי קרתא]], והרב [[יעקב ירוחם קצנלבוגן]], איש חינוך מחוגי אגודת ישראל.
אחיו של הרב רפאל קצנלבוגן: הרב [[אהרן קצנלבוגן]], ראש ישיבת תורה ויראה ומראשי [[נטורי קרתא]], והרב [[יעקב ירוחם קצנלבוגן]], איש חינוך מחוגי אגודת ישראל.


לרב רפאל קצנלבוגן שבע בנות ובן יחיד, הרב משה חיים קצנלבוגן, ששימש מנהל [[מוסד הרב קוק]]. אחד מחתניו הוא הרב [[פסח קוקיס]], שהיה רבה של [[בת ים]]. נכדו הרב פנחס קצבורג הוא חתנו של הרב [[יהודה קולודצקי]] ומשמש ר"מ ב[[ישיבת היישוב החדש]].
לרב רפאל קצנלנבוגן שבע בנות ושני בנים, יעקב גרשון, והרב משה חיים קצנלנבוגן, ששימש מנהל [[מוסד הרב קוק]], שאחד מחתניו הוא הרב [[פסח קוקיס]], שהיה רבה של [[בת ים]], ונכדו הרב פנחס קצבורג הוא חתנו של הרב [[יהודה קולודצקי]] ומשמש ר"מ ב[[ישיבת היישוב החדש]].


==מקורות==
==מקורות==

גרסה מ־01:45, 25 באוגוסט 2015

הרב רפאל קצנלנבוגן

הרב רפאל אליהו יצחק קצנלנבוגן, (ה'תרנ"ד; 1894 - כ"ג בניסן ה'תשל"ב; 7 באפריל 1972). רב, עסקן, הוגה דעות, מרבני היישוב הישן ותנועת פועלי אגודת ישראל.

תקופת העדה החרדית

נולד בירושלים לאברהם משה קצנלנבוגן, ומילדותו נחשב כעילוי. מגיל 7 היה רגיל לשנן 40 דפי גמרא ביום, ובערב נבחן עליהם אצל ראש ישיבת תורת חיים. חמיו היה הרב מרדכי לייב רובין, שהיה ראב"ד העדה החרדית ועמד בראש משלחת אגודת ישראל בירושלים בכנסייה הראשונה בווינה בתרפ"ג. בטרם מלאו לו 30 ייצג קצנלבוגן בווינה את ירושלים החרדית כאיש תורה וחינוך.

היה מראשי העדה החרדית בירושלים, ועל כתב המינוי לרב יוסף חיים זוננפלד לרבנות העדה החרדית ירושלים הוא חתום כרבה של שכונת "כנסת ישראל". השתתף יחד עם הרב משה בלוי בפגישות עם הנציב העליון, והוועד הלאומי. היה בין מספידיו של ד"ר יעקב ישראל דה-האן בהלוויתו.

תקופת אגודת ישראל

בזמן השואה הוחלט על קיום עצרת תפילה בראשות הרב יוסף צבי דושינסקי והרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. ההחלטה התקבלה בין השניים, בישיבה בביתו של הרב הראשי. כששמעו הקנאים שהרב דושינסקי מתכונן להשתתף בעצרת יחד עם הרב "הציוני", הגיעו לביתו למחות. המחאות הועילו והוא חזר בו מהשתתפותו בעצרת. הרב רפאל קצנלבוגן, שהשתתף בעצרת התפילה, שהתקיימה בבית הכנסת החורבה, כאב את הפלגנות גם לנוכח השעה הקשה והשמועות המחרידות מאירופה, ופרסם מאמר כנגדם. מעשה זה גרר אחריו את הכותרת הראשית: "רפאל קצנלנבוגן הוציא עצמו מכלל העדה החרדית" בבטאון "קול ישראל" של העדה החרדית. בעקבות הפרשה פרש רפאל קצנלבוגן מ"העדה החרדית" וחבר לאגודת ישראל.

בשנים אלו היה פעיל מאוד בהקמת הסמינר לבנות "בית יעקב" החדש, ובשבתות היה מוסר שיחות חיזוק בפני בנות הסמינר. השיעורים בסמינר נאמרו בשפה העברית, ועובדה זו גררה נגדו הפגנות מצד קיצוני העדה החרדית.

אחר פטירת הרב מאיר קרליץ, אחיו של החזון איש, כיהן כסמכות הרבנית של תנועת פועלי אגודת ישראל.

כתלמידו של הרב יצחק ירוחם דיסקין, וכמנהל "בית היתומים דיסקין", נפלה לידיו ירושת המהרי"ל דיסקין, ובתוכה כתבי תורתו ותורת אביו הרב בנימין דיסקין.

קצנלנבוגן נפטר בכ"ג בניסן תשל"ב. אחר מותו הנציחה עיריית ירושלים את זכרו בקריאת רחוב על שמו בשכונת הר נוף.

ספריו

קצנלנבוגן לא הרבה בכתיבה, אולם נשתמרו פתקים רבים בהם רשם בראשי פרקים נאומים, וכן חידושים שעלו במוחו בעת שהשתתף כנסים. חלק מכתבים אלו, ועוד התכתבויות בינו לבין גדולי ישראל אשר אתם עמד בקשר, נאספו בספר "באר רֹ‏אי" שיצא לאור לאחר פטירתו (תשל"ב).

כמו כן יצא לאור בשנת תשנ"ז ספר "באר ראי-החינוך המקורי במשך הדורות" המכיל כתבים ומאמרים שנפרסמו ביומון "שערים", ועוד ספרים.

משפחתו

אחיו של הרב רפאל קצנלבוגן: הרב אהרן קצנלבוגן, ראש ישיבת תורה ויראה ומראשי נטורי קרתא, והרב יעקב ירוחם קצנלבוגן, איש חינוך מחוגי אגודת ישראל.

לרב רפאל קצנלנבוגן שבע בנות ושני בנים, יעקב גרשון, והרב משה חיים קצנלנבוגן, ששימש מנהל מוסד הרב קוק, שאחד מחתניו הוא הרב פסח קוקיס, שהיה רבה של בת ים, ונכדו הרב פנחס קצבורג הוא חתנו של הרב יהודה קולודצקי ומשמש ר"מ בישיבת היישוב החדש.

מקורות

  • "באר רֹ‏אי" ירושלים, תשמ"ב, שיחות עם בני המשפחה, ידידיו ותלמידיו