מוזיקה מזרחית - מונחים

המונחים המוזיקליים המשמשים במוזיקה המזרח-תיכונית. המונחים משמשים כיום בשפה הערבית בשל היותה השפה השלטת באזור המזרח התיכון (לינגואה פרנקה) במאות השנים האחרונות וכן בשפותיהן של האימפריות הגדולות ששלטו באזור, כלומר הפרסית והטורקית.

א

• אהאת أهات

אחד מפרקי סוגת הדור. אלתור של הזמר על ההברה "אה" ותגובות של המקהלה.

• אע'ניה أغنية

ערבית, המונח הנפוץ לשיר, בעיקר בעשורים לאחר מלחמת העולם השנייה.

• אחסאס إحساس

ערבית, היכולת להביע רגש באופן מוזיקלי.

• אסתאד' أستاذ'

שם תואר למלומד בכלל ולמלומד מוזיקלי בפרט.

• אנסג'אם إنسجام

להיות בתוך התעלות מוזיקלית (מילולית- מלא הרמוניה).

• איקעא إيقاع

מודוס או תבנית ריתמית. נקרא גם וזן או צ'רב.

• אראצ'י أراضي

הרגיסטר או התויים הנמוכים (מילולית- ארצי, נמוך).

• ארצ'ייה أراضيّة

חזרה רפטטיבית על תווים נמוכים. מקובלת במוזיקת הד'כר הסופית.

ב

• בשרף بشرف

סוגה מוזיקלית כלית, שקולה, מולחנת מראש ובעלת מבנה דמוי רונדו. התפתחה מהפשרו העות'מאני.

ג'

• ג'ו جوّ

אוירה מוזיקלית.

• ג'ואב جواب

תו באוקטבה גבוהה יותר או תשובה מוזיקלית (מילולית- תשובה).

• ג'ואבאת جوابات

התוים הגבוהים בכלי או יצירה מוזיקלית.

ד

• דוזאן دوزان

מפרסית, הדרך שבה כלי מוזיקלי מכוון או תהליך כיוונו.

• דולאב دولاب

מפרסית, הקדמה מוזיקלית קצרה המולחנת מראש. מטרתה לבסס את המקאם של היצירה הבאה אחריה (מילולית- גלגל).

• דור دور

סוגה מוזיקלית וקאלית שהתפתחה במצרים בסוף המאה ה-19. יחודה הוא דו-שיח בין הזמר הסולן למקהלה (מילולית- תור).

ד'

• ד'כר ذكر

אחד מטקסי הסופיים. כולל בתוכו בחלק מהמסדרים חזרה רפטטיבית על הברות דתיות עם ליווי מוזיקלי (מילולית - זכירה).

ה

• הנכ هنك

אחד מפרקי סוגת הדור. דיאלוג טקסטואלי בין הזמר הסולן למקהלה.

• האוי هاوٍ

מוזיקאי חובב.

ו

• וחדג'י وحدخي

מוזיקאי בעל חוש קצב מצוין.

• וצלה وصلة

אוסף יצירות המנוגנות ברצף וחולקות אותה תבנית מלודית. הייתה נפוצה בקאהיר של תחילת המאה ה-20.

ח

• חפלה حفلة

קונצרט, אירוע מוזיקלי גדול.

ח'

• ח'אנה خانة

בית מוזיקלי. מופיע בסוגות בשרף, סמאעי ומושח (מילולית-בית).

ט

• טאבלה طبلة

תוף בצורת גביע, דרבוקה.

• טבקה طبقة

גובה הצליל.

• טקטוקה طقطوقة

סוגה קולית קלילה בערבית מדוברת.

• טרב طرب

רגש ההתעלות שיוצרת המוזיקה. מתייחס גם למוזיקה העירונית המסורתית.

כ

• כיף كيف

הרגשה מהנה כתוצאה ממוזיקה.

• כמאן كمان

הכינור המערבי.

• כמאנג'ה كمانجة

הכינור המזרחי המוקדם.

ל

• לאזימה لازيمة

קטע מעבר כלי קצר בין שורות וקאליות.

• לון لون

סגנון מוזיקלי (מילולית-צבע).

• לחן لحن

לחן, מנגינה.

• ליאלי ليالي

צורה ווקאלית אשר הזמר חוזר בה על המילים "יא ליל" או "יא עין". ככלל מובילה למואל.

מ

• מואל موال

צורה ווקאלית מאולתרת אשר הטקסט בה הוא בשפה המדוברת. בדרך כלל יבוא לפניה ליאלי.

• מונולוג' مونولوج

סוגה ווקאלית בעלת מבנה לא קבוע ומילים רגשניות. הייתה פופולרית בשנות ה-30 של המאה ה-20 במצרים.

• מושח موشح

סוגה ווקאלית, מולחנת מראש ושקולה.

• מזאג' مزاج

מצב רוחו של המוזיקאי או המאזין. בנוסף, האווירה הרגשית אשר מעניקה השראה למוזיקאי.

• מחאסבה محاسبة

האזנה קשובה ושיפוטית.

• מטרב مطرب

זמר.

• מטרבה مطربة

זמרת.

• מנדמג' مندمج

מצב של התעמקות במוזיקה.

• מנסג'ם منسجم

מצב של התעלות מוזיקלית.

• מקאם مقام

תבנית מלודית במוזיקה הערבית והטורקית.

נ

• נאי ناي

חליל הבנוי מקנה סוף או פלסטיק.

• נפס نفس

היכולית להעריך ולבצע את מוזיקת הטרב היטב (מילולית- נשימה).

• נע'מה نغمة

נעימה או תבנית מלודית.

• נשאז نشاز

כיוון לא נכון או זיוף.

ס

• סהרה سهره

כינוס מוזיקלי לילי.

• סלטנה سلطنة

התעלות יצירתית אצל המבצע כתוצאה מהתבנית המלודית.

• סמאע سماع

במסורת הסופית, ביצוע של מוזיקה דתית או האזנה לה.

• סמאעי سماعي

סוגה כלית במבנה של רונדו, מנוגנת במפעם של עשר שמיניות (סמאעי ת'קיל) למעט הבית האחרון.

• סמע سمع

האזנה למוזיקה.

ע

• עוד عود

לאוטה בעלת צואר קצר וללא סריגים.

• עזף عزف

נגינה בכלי מוזיקלי.

• עזיף عزيف

נגן בכלי מוזיקלי.

פ

• פאצל فاصل

קבוצת יצירות אשר בדרך כלל כתובות באותו מקאם ומבוצעות ברצף. נהוג בעיקר במוזיקה הסורית.

• פן فنّ

אומנות, טכניקה.

• פנאן فنان

אמן.

• פרקה فرقة

הרכב מוזיקלי גדול אשר התפתח בשנות ה-60 של המאה ה-20.

ק

• קאנון قَانُون

כלי פריטה השייך למשפחת הכלים הכורדופוניים. צורתו טרפז ישר-זווית והוא נפוץ כיום במזרח התיכון, בטורקיה, בצפון אפריקה, בבלקן ובחלקים מאסיה.

• קדוד قدود

סוגה וקאלית הכתובה בערבית מדוברת ונפוצה בסוריה.

• קפלה قفلة

תבנית מלודית שמטרתה לסיים קטע, מילולית - נעילה.

• קצידה قصيدة

סוגה וקאלית אשר מתבססת לרוב על טקסט מהתקופה הערבית הקלאסית.

• קראר قرار

טוניקה או צליל סופי.

• קראראת قرارات

הצלילים הנמוכים ביצירה או בכלי נגינה.

ר

• רִק رقّ

תוף קטן בעל מצילות.

• רבּאבּ או רבּאבָּה ربابة

כינור בעל מיתר אחד עד שלושה.

• רבע ربع

מרווח הקטן מחצי טון בתאוריה המוזיקלית הערבית (מילולית- רבע).

• רוח روح

היכולית להעריך ולבצע את מוזיקת הטרב היטב (מילולית- נשמה).

ת

• תג'אלי تجالي

השראה השורה על המבצע (מילולית- התגלות).

• תוריק توريق

ליווי כלי עדין וכמעט בלתי מורגש.

• תושיח توشيح

סוגה קולית סופית בעלת מפעם גמיש ודיאלוג בין הזמר הסולן לליווי הכלי.

• תחמילה تحميلة

סוגה כלית אשר כוללת בתוכה קטעי אלתור סולניים ופזמון חוזר.

• תח'ת تخت

הרכב מוזיקלי קטן הכולל בתוכו זמר, קאנון, כינור, עוד, נאי ותוף רק (מילולית, תח'ת הוא דרגש).

• תטריב تطريب

השגת תחושת התעלות באמצעות הארכת הברות ואלתור עליהן.

• תסלים تسليم

מעין פזמון חוזר בבשרף או בסמאעי.

• תצדיר تصدير

יציאה מחושבת היטב מן התבנית הריתמית.

• תצויר تصوير

טרנספוזיציה של היצירה מתו אחד לאחר.

• תצרוף تصروف

החופש המוזיקלי אשר ניתן למבצע בפרשו את היצירה.

• תקסים تقسيم

סוגה כלית אלתורית של כלי סולן.

• תראת' تراث

המסורת המוזיקלית הערבית (מילולית- מורשת)

• תרג'מה ترجمة

ליווי מוזיקלי אשר מחקה את שירתו של הזמר (מילולית- תרגום).

• תרנמאת ترنمات

מילים והברות אשר מתוספות למילות השיר המקוריות כדי להתאים את המשקל הפואטי למפעם המוזיקלי.