גת גבעת חיים – הבדלי גרסאות
מ ←היסטוריה: קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנת [[1940]] התקבלה בקיבוץ גבעת חיים החלטה על הקמת מפעל תעשייה לשימורי [[ירק]]ות ו[[פרי הדר]]. הנסיבות שהובילו להחלטה זו היו, בין השאר, ההכנסות הדלות של הקיבוץ והמחסור במקורות אספקה של מוצרי מזון ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] בשל המלחמה ב[[גרמניה הנאצית]]. בשנת 1941 הוחלט באחת האסיפות כי בית החרושת לשימורים ייקרא "גת". בקיץ הועמד המבנה הראשון, ולעת [[סוכות]] באותה שנה, [[ה'תש"ב]], שיווק המפעל [[ריבה|ריבות]], [[רסק עגבניות]] ו[[רסק תפוחי עץ]]. |
בשנת [[1940]] התקבלה בקיבוץ גבעת חיים החלטה על הקמת מפעל תעשייה לשימורי [[ירק]]ות ו[[פרי הדר]]. הנסיבות שהובילו להחלטה זו היו, בין השאר, ההכנסות הדלות של הקיבוץ והמחסור במקורות אספקה של מוצרי מזון ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] בשל המלחמה ב[[גרמניה הנאצית]]. בשנת 1941 הוחלט באחת האסיפות כי בית החרושת לשימורים ייקרא "גת". בקיץ הועמד המבנה הראשון, ולעת [[סוכות]] באותה שנה, [[ה'תש"ב]], שיווק המפעל [[ריבה|ריבות]], [[רסק עגבניות]] ו[[רסק תפוחי עץ]]. |
||
ה[[נאפי]] (ה[[שק"ם]] הבריטי) פרסם מכרז גדול לייצור עשרה מיליון בקבוקי [[סירופ]] ממותק. גת ניגשה למכרז ובינואר [[1943]] התבשרה על זכייה בנתח של 775,000 בקבוקים בסכום של 55,000 [[לירה ארץ ישראלית]]. במקביל התקבלה הזמנה גדולה לייצור תרכיזי |
ה[[נאפי]] (ה[[שק"ם]] הבריטי) פרסם מכרז גדול לייצור עשרה מיליון בקבוקי [[סירופ]] ממותק. גת ניגשה למכרז ובינואר [[1943]] התבשרה על זכייה בנתח של 775,000 בקבוקים בסכום של 55,000 [[לירה ארץ ישראלית]]. במקביל התקבלה הזמנה גדולה לייצור תרכיזי [[הדרי]]ם עבור רשות ההזנה ב[[אנגליה]]. חודשים ספורים לאחר מכן הגיעה ההזמנה הראשונה מהצבא הבריטי - 600 טון ריבה. |
||
עם סיומה של [[מלחמת העולם השנייה]] עזב הצבא הבריטי את [[ארץ ישראל]] וכך נעלם מקור ההכנסה העיקרי של החברה. בשנתיים הבאות חידש המפעל את פניו ופנה לעיבוד מוצרים חקלאיים נוספים בהיקף רחב. בשנת [[1947]] פיתחה החברה מערכת [[סחיטה (מיצוי)|סחיטה]] מכנית שהחליפה את הסחיטה הידנית. בשנת [[1952]], בעקבות [[הפילוג בתנועה הקיבוצית]] התפלג הקיבוץ לשני קיבוצים, [[גבעת חיים מאוחד]] ו[[גבעת חיים איחוד]], אך מפעל "גת גבעת חיים" המשיך להיות בבעלות משותפת של שני הקיבוצים. |
עם סיומה של [[מלחמת העולם השנייה]] עזב הצבא הבריטי את [[ארץ ישראל]] וכך נעלם מקור ההכנסה העיקרי של החברה. בשנתיים הבאות חידש המפעל את פניו ופנה לעיבוד מוצרים חקלאיים נוספים בהיקף רחב. בשנת [[1947]] פיתחה החברה מערכת [[סחיטה (מיצוי)|סחיטה]] מכנית שהחליפה את הסחיטה הידנית. בשנת [[1952]], בעקבות [[הפילוג בתנועה הקיבוצית]] התפלג הקיבוץ לשני קיבוצים, [[גבעת חיים מאוחד]] ו[[גבעת חיים איחוד]], אך מפעל "גת גבעת חיים" המשיך להיות בבעלות משותפת של שני הקיבוצים. |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[1959]] נחנך מפעל ה[[פיצוחים]] וב-[[1962]] הוקמה המחלקה לייצור ירקות ותרכיזי מיץ קפואים. עשור לאחר מכן, ב-[[1972]], זכתה החברה בפרס היצואן המצטיין לשנת 1971. |
בשנת [[1959]] נחנך מפעל ה[[פיצוחים]] וב-[[1962]] הוקמה המחלקה לייצור ירקות ותרכיזי מיץ קפואים. עשור לאחר מכן, ב-[[1972]], זכתה החברה בפרס היצואן המצטיין לשנת 1971. |
||
ב-[[1976]] הוקם מפעל [[פלסטיק]] לקופסאות לתרכיזים קפואים במשקל 6 [[אונקיה|אונקיות]]. ב-[[1977]] הומצא ה[[מותג]] "פריגת". בשנת [[1982]] הוקם קו למילוי אספטי של |
ב-[[1976]] הוקם מפעל [[פלסטיק]] לקופסאות לתרכיזים קפואים במשקל 6 [[אונקיה|אונקיות]]. ב-[[1977]] הומצא ה[[מותג]] "פריגת". בשנת [[1982]] הוקם קו למילוי אספטי של [[תרכיז]]ים בשקים ובשנת [[1987]] קו למילוי אספטי של מיצים בקרטוניות. הסכם זיכיון במותג "פריגת" נחתם עם [[החברה המרכזית לייצור משקאות קלים]] בשנת [[1992]], בין סוגיי המשקאות הייחודיים של פריגת הם מיץ ענביי [[מרלו]], מיץ ענבים מוסקט ומיץ מנדרינות. |
||
שנה לאחר מכן החל פעילות במותג "פריגת" ב[[רומניה]]. ב-[[1995]] הוקם ב[[אשקלון]] [[פס ייצור]] של מחלקת הסחוטים במפעל "[[מבשלות בירה ישראל]]", שבשליטת [[החברה המרכזית לייצור משקאות קלים]]. בשנים שלאחר מכן נכנסה חברת "מבשלות בירה ישראל" לשותפות במפעל "גת גבעת חיים", ובשנת [[2003]] אוחדו החברות לחברה אחת המייצרת באשקלון משקאות קלים ו[[בירה]]. באותה שנה חתמה החברה על הסכם זיכיון למיתוג משותף (Co-Branding) עם חברת [[אושן ספריי]], ובמסגרתו מיוצר נקטר חמוציות במפעל "מבשלות |
שנה לאחר מכן החל פעילות במותג "פריגת" ב[[רומניה]]. ב-[[1995]] הוקם ב[[אשקלון]] [[פס ייצור]] של מחלקת הסחוטים במפעל "[[מבשלות בירה ישראל]]", שבשליטת [[החברה המרכזית לייצור משקאות קלים]]. בשנים שלאחר מכן נכנסה חברת "מבשלות בירה ישראל" לשותפות במפעל "גת גבעת חיים", ובשנת [[2003]] אוחדו החברות לחברה אחת המייצרת באשקלון משקאות קלים ו[[בירה]]. באותה שנה חתמה החברה על הסכם זיכיון למיתוג משותף (Co-Branding) עם חברת [[אושן ספריי]], ובמסגרתו מיוצר נקטר חמוציות במפעל "מבשלות |
||
בירה ישראל", ומופץ בבקבוקים שעליהם המיתוג של אושן ספריי ופריגת גם יחד. |
בירה ישראל", ומופץ בבקבוקים שעליהם המיתוג של אושן ספריי ופריגת גם יחד. |
||
[[קובץ:PikiWiki Israel 5518 Landscapes of Israel Mini Israel.JPG|שמאל|ממוזער|200px|דגם של מפעל פריגת בקיבוץ [[גבעת חיים]] בפארק [[מיני ישראל]]]] |
|||
מוצרי החברה משווקים בישראל ומיוצאים גם למדינות העולם. |
|||
מוצרי החברה משווקים בישראל ומיוצאים גם למדינות העולם, בטיסות של חברת התעופה [[אל על]] מוגשים מיצים וסוגיי שתייה קלה אחרים של פריגת, משנות התשעים ש[[ערוץ 2]] הוקם החלו פרסומות פריגת להיות נפוצות בערוץ. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־15:38, 18 באוקטובר 2015
גת גבעת חיים היא חברה לעיבוד ירקות ופירות שהוקמה בקיבוץ גבעת חיים. בשנות התשעים עברה בהדרגה השליטה בחברה לידי החברה המרכזית לייצור משקאות קלים. החברה ידועה בעיקר במותג פריגת שהיא מייצרת, וכולל מיצים ונקטרים, המיוצרים בקיבוץ גבעת חיים, ומשקאות קלים, המיוצרים באשקלון.
היסטוריה
בשנת 1940 התקבלה בקיבוץ גבעת חיים החלטה על הקמת מפעל תעשייה לשימורי ירקות ופרי הדר. הנסיבות שהובילו להחלטה זו היו, בין השאר, ההכנסות הדלות של הקיבוץ והמחסור במקורות אספקה של מוצרי מזון בצבא הבריטי בשל המלחמה בגרמניה הנאצית. בשנת 1941 הוחלט באחת האסיפות כי בית החרושת לשימורים ייקרא "גת". בקיץ הועמד המבנה הראשון, ולעת סוכות באותה שנה, ה'תש"ב, שיווק המפעל ריבות, רסק עגבניות ורסק תפוחי עץ.
הנאפי (השק"ם הבריטי) פרסם מכרז גדול לייצור עשרה מיליון בקבוקי סירופ ממותק. גת ניגשה למכרז ובינואר 1943 התבשרה על זכייה בנתח של 775,000 בקבוקים בסכום של 55,000 לירה ארץ ישראלית. במקביל התקבלה הזמנה גדולה לייצור תרכיזי הדרים עבור רשות ההזנה באנגליה. חודשים ספורים לאחר מכן הגיעה ההזמנה הראשונה מהצבא הבריטי - 600 טון ריבה.
עם סיומה של מלחמת העולם השנייה עזב הצבא הבריטי את ארץ ישראל וכך נעלם מקור ההכנסה העיקרי של החברה. בשנתיים הבאות חידש המפעל את פניו ופנה לעיבוד מוצרים חקלאיים נוספים בהיקף רחב. בשנת 1947 פיתחה החברה מערכת סחיטה מכנית שהחליפה את הסחיטה הידנית. בשנת 1952, בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית התפלג הקיבוץ לשני קיבוצים, גבעת חיים מאוחד וגבעת חיים איחוד, אך מפעל "גת גבעת חיים" המשיך להיות בבעלות משותפת של שני הקיבוצים.
ב-1957 החלה החברה בייצור גרעיני תירס מתוקים בקופסאות שימורים. שנה לאחר מכן נרשם סימן המסחר "Jaffa Champion". מגוון המוצרים של חברת גת כולל כעת את כל סוגי הירקות והפירות הניתנים לעיבוד תעשייתי, וקו מוצרים של משקאות קלים ("הדרן"), ממותקים ומוגזים כאחד.
בשנת 1959 נחנך מפעל הפיצוחים וב-1962 הוקמה המחלקה לייצור ירקות ותרכיזי מיץ קפואים. עשור לאחר מכן, ב-1972, זכתה החברה בפרס היצואן המצטיין לשנת 1971.
ב-1976 הוקם מפעל פלסטיק לקופסאות לתרכיזים קפואים במשקל 6 אונקיות. ב-1977 הומצא המותג "פריגת". בשנת 1982 הוקם קו למילוי אספטי של תרכיזים בשקים ובשנת 1987 קו למילוי אספטי של מיצים בקרטוניות. הסכם זיכיון במותג "פריגת" נחתם עם החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בשנת 1992, בין סוגיי המשקאות הייחודיים של פריגת הם מיץ ענביי מרלו, מיץ ענבים מוסקט ומיץ מנדרינות.
שנה לאחר מכן החל פעילות במותג "פריגת" ברומניה. ב-1995 הוקם באשקלון פס ייצור של מחלקת הסחוטים במפעל "מבשלות בירה ישראל", שבשליטת החברה המרכזית לייצור משקאות קלים. בשנים שלאחר מכן נכנסה חברת "מבשלות בירה ישראל" לשותפות במפעל "גת גבעת חיים", ובשנת 2003 אוחדו החברות לחברה אחת המייצרת באשקלון משקאות קלים ובירה. באותה שנה חתמה החברה על הסכם זיכיון למיתוג משותף (Co-Branding) עם חברת אושן ספריי, ובמסגרתו מיוצר נקטר חמוציות במפעל "מבשלות בירה ישראל", ומופץ בבקבוקים שעליהם המיתוג של אושן ספריי ופריגת גם יחד.
מוצרי החברה משווקים בישראל ומיוצאים גם למדינות העולם, בטיסות של חברת התעופה אל על מוגשים מיצים וסוגיי שתייה קלה אחרים של פריגת, משנות התשעים שערוץ 2 הוקם החלו פרסומות פריגת להיות נפוצות בערוץ.