טוביה החולב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סיווג תבניות עדכון/שכתוב/השלמה*
שורה 22: שורה 22:
בתו הרביעית, שפרינצע, מתאהבת בבן עשירים בזבזן בשם אהרונצ'יק, ומטביעה את עצמה במים כאשר היא מגלה שהשידוך לא יכול להתממש.
בתו הרביעית, שפרינצע, מתאהבת בבן עשירים בזבזן בשם אהרונצ'יק, ומטביעה את עצמה במים כאשר היא מגלה שהשידוך לא יכול להתממש.


בתו החמישית, ביילקע, מתחתנת עם סוחר עשיר אותו היא לא אוהבת, שלבסוף יורד מנכסיו.
בתו הקטנה, ביילקע, מתחתנת עם סוחר עשיר אותו היא לא אוהבת, שלבסוף יורד מנכסיו.


חיי משפחתו של טוביה בעיירה אנטבקה נגדעים כשמתקבל צו גירוש, המחייב את כל יהודי העיירה למכור תוך שלושה ימים את רכושם ובתיהם ולעזוב את העיירה. כשרואה חוה את מה שהגויים מבקשים לעשות ל[[יהודים]], היא מחליטה לחזור אל עמה ומשפחתה והיא מקבלת על עצמה חובת גלות יחד עם אביה.
חיי משפחתו של טוביה בעיירה אנטבקה נגדעים כשמתקבל צו גירוש, המחייב את כל יהודי העיירה למכור תוך שלושה ימים את רכושם ובתיהם ולעזוב את העיירה. כשרואה חוה את מה שהגויים מבקשים לעשות ל[[יהודים]], היא מחליטה לחזור אל עמה ומשפחתה והיא מקבלת על עצמה חובת גלות יחד עם אביה.
שורה 101: שורה 101:
==מהדורות==
==מהדורות==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ספרות}}
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ספרות}}
* '''טביה דער מילכיקער: אויסגאבע פאר שול און היים''', הוצאת אלטער ראזענטאל-פאנד, 1961. ([http://www.archive.org/details/nybc201509 מהדורת אינטרנט])
* '''טביה דער מילכיקער: אויסגאבע פאר שול און היים''', הוצאת אלטער ראזענטאל-פאנד, 1961. ()
* '''טביה דער מילכיקער''', הוצאת יוסף ליפשיץ-פאנד, 1966
* '''טביה דער מילכיקער''', הוצאת יוסף ליפשיץ-פאנד, 1966
* '''טוביה החולב''', בתרגום [[יצחק דב ברקוביץ|י. ד. ברקוביץ]], ספרית דביר לעם
* '''טוביה החולב''', בתרגום [[יצחק דב ברקוביץ|י. ד. ברקוביץ]], ספרית דביר לעם

גרסה מ־13:15, 29 באוקטובר 2015

תמונת המחבר ושער הספר ביידיש משנת 1912
כריכת הספר טוביה החולב ביידיש
כרזת ההצגה טוביה החולב (התיאטרון היהודי קרקוב)

טֶביֶה החולב (או טוֹביה החולב[1] מיידיש: טֶבֿיֶה/טעוויע דער מילכיקער; תרגום מילולי: "טֶביֶה העוסק במכירת מוצרי חלב"[2]) הוא גיבורו של רומן מאת הסופר שלום עליכם שנכתב ופורסם בהמשכים, הפרק הראשון שלו נכתב בשנת 1894. עלילות דמותו של טוביה החולב אף שימשו כבסיס למחזות ולמחזמר.

הרומן פרוס על גבי כמה שנים בסוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים והמרחב בו הוא מתקיים הוא תחום המושב ברוסיה, האזור בו חיו אז יהודי האימפריה. הרומן מתאר מציאות היסטורית עמוסת תהפוכות, שבה נאלצו יהודים רבים לנטוש את בתיהם וכפריהם בעקבות הפוגרומים והגירוש, ולהגר למרחקים. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה.

חרף הרקע העגום של המציאות היהודית בזמנים קשים ודמותו הטראגית של טוביה, היצירה שופעת הומור יהודי עשיר במיטב המסורת של שלום עליכם.

עלילת הספר

טוביה הוא יהודי עני וקשה-יום, החי בכפר סמוך לעיירה אנטבקה – עיירה יהודית טיפוסית בתחום המושב של האימפריה הרוסית בשלהי המאה ה-19. אנטבקה היא בדיונית אך סמוכה ל"בויבריק", היא בויארקה, עיירה השוכנת עשרים ק"מ מדרום-מערב לקייב.[3] טוביה עוסק בחליבה ובמכירת חלב, חמאה וגבינה לתושבי האזור. הוא מפרנס בדוחק את אשתו גולדה ואת שבע בנותיו - רק שש מהן נזכרות בשמן - צייטל, הודל, חוה, שפרינצע, ביילקע וטייבל. טוביה מתקשה להתמודד עם פער הדורות ועם שאיפותיהן של בנותיו. הבנות הבוגרות מעמידות אותו בפני התלבטות קשה: האם להשיא אותן באמצעות שידוך לגברים מבוססים ולתלמידי חכמים, או להתיר להן להינשא לאהובי לבן. את סיפוריו מתבל טוביה בפסוקים מן התורה, התלמוד, המשנה, המדרש והאגדה תוך עיוות משמעות הפסוקים והתאמתם למסר אותו הוא רוצה להביע. חרף כל הצרות הפוקדות אותו – כלכליות, משפחתיות וקיומיות – טוביה מלא הומור ואופטימיות בזכות אמונתו באלוהים.

הבת הבכורה, צייטל, רוצה להינשא לאהוב לבה מוטל, חייט עני וצעיר. לעומת זאת, קצב אלמן ואמיד בשם לייזר וולף מנסה לשכנע את טוביה לתת לו להינשא לצייטל. טוביה נקרע בין שני הצדדים, מחד הוא רוצה שלבתו יהיה בעל עשיר שיוכל לפרנס אותה בכבוד, ומאידך הוא לא רוצה לאכזב את בתו שמאוהבת בחייט. לבסוף נכנע טוביה לדמעותיה של צייטל ומתיר לה להינשא למוטל החייט.

בתו השנייה של טוביה, הודל, מתאהבת בסטודנט צעיר בשם פרצ'יק (ברוסית: פלפלון) הדוגל במהפכנות ובסוציאליזם. הם חוששים שהשלטונות יאסרו את פרצ'יק ויגלו אותו ומתעקשים להינשא בהקדם, כדי שהודל תוכל להצטרף אל בעלה במאסרו. זמן קצר לאחר מכן, פרצ'יק אכן נאסר על ידי השלטונות ונשלח לסיביר, ולאחר זמן מצטרפת אליו הודל.

בתו השלישית של טוביה, חוה, מחליטה כאחיותיה להינשא לבחיר לבה - גוי רוסי נוצרי. הפעם טוביה לא מוותר על עקרונותיו ואוסר על בתו להינשא לאהוב לבה. חוה כתגובה בורחת מן הבית ונישאת לגוי בחשאי בכנסייה. מעתה מסרב טוביה להזכיר את שמה של בתו ו"קורע קריעה" עליה, כשם שנהוג לעשות על אדם שמת.

בתו הרביעית, שפרינצע, מתאהבת בבן עשירים בזבזן בשם אהרונצ'יק, ומטביעה את עצמה במים כאשר היא מגלה שהשידוך לא יכול להתממש.

בתו הקטנה, ביילקע, מתחתנת עם סוחר עשיר אותו היא לא אוהבת, שלבסוף יורד מנכסיו.

חיי משפחתו של טוביה בעיירה אנטבקה נגדעים כשמתקבל צו גירוש, המחייב את כל יהודי העיירה למכור תוך שלושה ימים את רכושם ובתיהם ולעזוב את העיירה. כשרואה חוה את מה שהגויים מבקשים לעשות ליהודים, היא מחליטה לחזור אל עמה ומשפחתה והיא מקבלת על עצמה חובת גלות יחד עם אביה.

עיבודים

תרגום הספר לעברית

ב-1950 תורגם הספר מיידיש לעברית בידי י"ד ברקוביץ, חתנו של שלום עליכם שתרגם את כל כתביו. בתרגום זה הספר נקרא "טוֹביה החולב".

ב-1983 תורגם הספר בידי בנימין הרשב בשם "טֶביֶה החלבן". הספר ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה.

באותה שנה יצא לאור תרגום נוסף בשם "טוביה החלבן ובנותיו" מאת גניה בן שלום.

ב-2009 תורגם הספר מחדש לעברית בידי דן מירון, בשם "טֶביֶה החולב", הספר יצא לאור בהוצאת כתר.

מחזות וסרטים

הסיפור עובד לסרטים והצגות מספר פעמים. והתפרסם בעיקר בעיבודו למחזמר "כנר על הגג" על ידי המחזאי היהודי-אמריקני יוסף שטיין. המחזה הועלה בברודוויי, ומאוחר יותר עובד לסרט בכיכובו של חיים טופול. העלילה המתוארת במחזה שונה בפרטים רבים מהעלילה המקורית שכתב שלום עליכם.

ב-1943 עלה בתיאטרון הבימה המחזה "טוביה החולב" שכתב ועיבד י"ד ברקוביץ (חתנו של שלום עליכם) וביים ברוך צ'מרינסקי. ב-1959 הועלה המחזה מחדש. סה"כ הופיעה הצגה זו, על שתי הפקותיה, 275 פעמים.

דמות משתתפי ההצגה בישראל, 1943 משתתפי ההצגה בישראל, 1959
טוביה החולב יהושע ברטונוב / שמעון פינקל יהושע ברטונוב / שמעון פינקל
גולדה אינה גובינסקה / תמימה יודלביץ תמר רובינס / תמימה יודלביץ
צייטל תמר רובינס , בת עמי אלישיב-פינקל פנינה פרח
חווה חנה רובינא / חנה הנדלר חנה הנדלר / מרים זוהר / דליה פרידלנד
שלמה אברהם ניניו אברהם ניניו
שיינדל שושנה דואר דליה פרידלנד / ש. קפלן
מיקיטה גאלאגן מנחם בנימיני / דוד ורדי מנחם בנימיני
טיקלה אלה ברגלס אלישבע מיכאלי
פידיה רפאל קלצ'קין א. כהן
אבא אלכסי אהרון מסקין / ארי קוטאי ארי קוטאי / שמואל רודנסקי
זקן מחוז הכפר חיים אמיתי פסח גוטמרק

ב-1953 כתב ארנולד פרל, מחזאי יהודי אמריקאי, מחזה באנגלית בשם "עולמו של שלום עליכם" ובו היו שלושה מערכונים, לאו דווקא של שלום-עליכם. כעבור חמש שנים, ב-16 בספטמבר 1957, הועלה בתיאטרון קארנגי בניו-יורק מחזה בשם "טביה ובנותיו", שגם אותו כתב פרל, והפעם בעקבות "טוביה החולב". הבמאי היה הווארד דה סילבה.

עיבוד נוסף לסיפור הוא הסרט "טוביה ושבע בנותיו" (1968) בבימויו של מנחם גולן.

טוביה (ידוע גם כטוביה החולב) הוא גם שמו של סרט ביידיש משנת 1939 המבוסס על סיפורו של שלום עליכם.

מהדורות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שם הדמות בשפת המקור, יידיש, היא "טֶביֶה" ולא "טוביה", אולם בתרגום הראשון של הספר לעברית (על ידי י"ד ברקוביץ) תורגם השם ל"טוֹביה", ובצורה זו הוא נשתרש בציבור. תרגומים מאוחרים יותר תרגמו את שם הספר בצורות שונות: "טוּביה החלבן" (ברנר ואהרוני); "טוביה החלבן ובנותיו" (בנשלום); "טֶביֶה החלבן" (הרשב); "טֶביֶה החולב" (דן מירון).
  2. ^ המונח "מילכיקער" אינו זהה למונח "חלבן" שמשמעו אספקת חלב, אלא הוא רחב יותר ומשמעו התפרנסות מאספקת כלל מוצרי החלב (באותה התקופה ובאותו המקום לא הייתה נהוגה כלל אספקת חלב, שכן כל אחד היה מגדל ומספק את חלבו בכוחות עצמו. דן מירון, "ארבע הערות בפתח", ג', מבוא לספר טֶביֶה החולב, תרגום: דן מירון, הוצאת כתר, 2009.
  3. ^ Ken Frieden, Classic Yiddish Fiction: Abramovitsh, Sholem Aleichem, and Peretz, SUNY Press, 2012. עמ' 98.