כיפת השמיים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
אין קצה לחלל
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Celestial_sphere.svg|שמאל|ממוזער|250px|איור של כיפת השמים]]
[[תמונה:Celestial_sphere.svg|שמאל|ממוזער|250px|איור של כיפת השמים]]
ב[[אסטרונומיה]] וב[[ניווט]], '''כיפת השמים''' היא חציו של [[כדור (גאומטריה)|כדור]] דמיוני, בעל [[רדיוס]] עצום, שמרכזו הוא מרכז [[כדור הארץ]]. לצרכים מסוימים, נוח לדמות כאילו כל גרמי השמים מונחים על פני הכדור הזה. על פני כיפת השמים ניתן לשרטט גם את [[קו־המשווה השמימי]] ואת [[הקוטב השמימי|הקטבים השמימיים]], שהם היטל של מקביליהם הארציים על אותו כדור.
ב[[אסטרונומיה]] וב[[ניווט]], '''כיפת השמים''' היא חציו של [[כדור (גאומטריה)|כדור]] דמיוני, בעל [[רדיוס]] אינסופי, שמרכזו הוא מרכז [[כדור הארץ]]. לצרכים מסוימים, נוח לדמות כאילו כל גרמי השמים מונחים על פני הכדור הזה. על פני כיפת השמים ניתן לשרטט גם את [[קו־המשווה השמימי]] ואת [[הקוטב השמימי|הקטבים השמימיים]], שהם היטל של מקביליהם הארציים על אותו כדור.


כאשר כדור הארץ מסתובב סביב צירו, ייראו העצמים על גבי כיפת השמים כאילו הם סובבים סביב הקוטב השמימי כל 24 שעות. למשל, [[השמש]] תיראה כאילו היא זורחת במזרח ושוקעת במערב, וכך גם הכוכבים, [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] ו[[הירח]].
כאשר כדור הארץ מסתובב סביב צירו, ייראו העצמים על גבי כיפת השמים כאילו הם סובבים סביב הקוטב השמימי כל 24 שעות. למשל, [[השמש]] תיראה כאילו היא זורחת במזרח ושוקעת במערב, וכך גם הכוכבים, [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] ו[[הירח]].

גרסה מ־15:32, 29 באוקטובר 2015

איור של כיפת השמים

באסטרונומיה ובניווט, כיפת השמים היא חציו של כדור דמיוני, בעל רדיוס אינסופי, שמרכזו הוא מרכז כדור הארץ. לצרכים מסוימים, נוח לדמות כאילו כל גרמי השמים מונחים על פני הכדור הזה. על פני כיפת השמים ניתן לשרטט גם את קו־המשווה השמימי ואת הקטבים השמימיים, שהם היטל של מקביליהם הארציים על אותו כדור.

כאשר כדור הארץ מסתובב סביב צירו, ייראו העצמים על גבי כיפת השמים כאילו הם סובבים סביב הקוטב השמימי כל 24 שעות. למשל, השמש תיראה כאילו היא זורחת במזרח ושוקעת במערב, וכך גם הכוכבים, כוכבי הלכת והירח.

תרבויות עתיקות רבות האמינו כי הכוכבים נמצאים כולם באותו מרחק מכדור הארץ, וכי כיפת השמים היא ממשית. כיום ידוע כי המודל הזה אמנם שימושי לצורכי הפשטה, אך אינו נכון. העצמים שאנו רואים בשמים הם כה רחוקים מאיתנו עד שלא ניתן לאמוד את מרחקם על ידי צפייה בלבד. היות שהמרחקים הם כה גדולים, הם הופכים לבלתי רלוונטיים כאשר מבקשים לאתר גוף שמימי כלשהו: רק הכיוון, כלומר המיקום על פני כיפת השמים, חשוב. מבחינה זו, מודל "כיפת השמים" הוא כלי שימושי מאוד באסטרונומיה כאשר מבקשים לדעת לאן לכוון את מכשירי הצפייה.

ראו גם