פרסים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
[[קובץ:Darius I the Great's inscription.jpg|ממוזער|250px|הכיתוב הראשון המציין את המילה [[הגזע הארי|ארי]], [[כתובות דריווש הראשון בסואץ]], המאה ה-6 לפני הספירה]] |
[[קובץ:Darius I the Great's inscription.jpg|ממוזער|250px|הכיתוב הראשון המציין את המילה [[הגזע הארי|ארי]], [[כתובות דריווש הראשון בסואץ]], המאה ה-6 לפני הספירה]] |
||
[[קובץ:Persepolis The Persian Soldiers.jpg|ממוזער|250px|ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי]] |
[[קובץ:Persepolis The Persian Soldiers.jpg|ממוזער|250px|ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי]] |
||
'''פרסים |
'''פרסים''' הם בני [[קבוצה אתנית]] שמרכזה ב[[איראן]], בני הקבוצה דוברים [[פרסית]]. בין הקבוצות האיראנית נמנים ה[[איראנים]], ה[[כורדים]], ה[[אוסטים]], ה[[אזרים]], ועוד תושבי מדינות ה"סטאן" כמו ה[[טג'יקים]] וה[[פרסיוונים]], הנמצאים ב[[אפגניסטן]], [[טג'יקיסטן]], [[אוזבקיסטן]], [[פקיסטן]] ובמחוז [[שינג'יאנג]] במערב [[סין]]. השפה ה[[טג'יקית]] קרובה מאוד לשפה ה[[פרסית]], וכך גם השפה [[דארי]] המדוברת באפגניסטן. |
||
הארץ המכונה היום איראן, כונתה שנים רבות '''פרס''' ויש המשתמשים בשם זה עד היום. השם "פרס" היה מקובל ביוונית עתיקה בהתייחס לאנשי [[ממלכת פרס]] וכך נקלט בלשונות [[אירופה]] והיה מקובל באופן רשמי עד שנת [[1935]]. זאת למרות שהאיראנים עצמם מעולם לא קראו לעצמם פרסים. בשנת [[1935]] דרש ה[[שאה]] האיראני [[רזא ח'אן]] מכל מדינות המערב לחדול מהשימוש בשם "פרס" ולאמץ את השם "איראן", ארץ ה[[ארים]]. זאת על סמך התואר שהעניק לעצמו [[דריווש הראשון]], בנוסף לכינוי העצמי שהעניקו לעצמם אנשי [[ממלכת פרס]] שמופיע כבר בכתבים פרסיים עתיקים כמו ה[[אווסטה]], שפירושו: גאה ומכובד. |
הארץ המכונה היום איראן, כונתה שנים רבות '''פרס''' ויש המשתמשים בשם זה עד היום. השם "פרס" היה מקובל ביוונית עתיקה בהתייחס לאנשי [[ממלכת פרס]] וכך נקלט בלשונות [[אירופה]] והיה מקובל באופן רשמי עד שנת [[1935]]. זאת למרות שהאיראנים עצמם מעולם לא קראו לעצמם פרסים. בשנת [[1935]] דרש ה[[שאה]] האיראני [[רזא ח'אן]] מכל מדינות המערב לחדול מהשימוש בשם "פרס" ולאמץ את השם "איראן", ארץ ה[[ארים]]. זאת על סמך התואר שהעניק לעצמו [[דריווש הראשון]], בנוסף לכינוי העצמי שהעניקו לעצמם אנשי [[ממלכת פרס]] שמופיע כבר בכתבים פרסיים עתיקים כמו ה[[אווסטה]], שפירושו: גאה ומכובד. |
||
גרסה מ־16:43, 3 בנובמבר 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
פרסים הם בני קבוצה אתנית שמרכזה באיראן, בני הקבוצה דוברים פרסית. בין הקבוצות האיראנית נמנים האיראנים, הכורדים, האוסטים, האזרים, ועוד תושבי מדינות ה"סטאן" כמו הטג'יקים והפרסיוונים, הנמצאים באפגניסטן, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, פקיסטן ובמחוז שינג'יאנג במערב סין. השפה הטג'יקית קרובה מאוד לשפה הפרסית, וכך גם השפה דארי המדוברת באפגניסטן.
הארץ המכונה היום איראן, כונתה שנים רבות פרס ויש המשתמשים בשם זה עד היום. השם "פרס" היה מקובל ביוונית עתיקה בהתייחס לאנשי ממלכת פרס וכך נקלט בלשונות אירופה והיה מקובל באופן רשמי עד שנת 1935. זאת למרות שהאיראנים עצמם מעולם לא קראו לעצמם פרסים. בשנת 1935 דרש השאה האיראני רזא ח'אן מכל מדינות המערב לחדול מהשימוש בשם "פרס" ולאמץ את השם "איראן", ארץ הארים. זאת על סמך התואר שהעניק לעצמו דריווש הראשון, בנוסף לכינוי העצמי שהעניקו לעצמם אנשי ממלכת פרס שמופיע כבר בכתבים פרסיים עתיקים כמו האווסטה, שפירושו: גאה ומכובד.
השם "פרס" הגיע אל היוונית בצורה "פרסיס" (Persis בתעתיק לטיני), ומקורו, ככל הנראה, בשפה האשורית (ניב מאוחר של אכדית), או כמינוח לפרספוליס שהייתה עיר מרכזית באימפריה הפרסית. הפרסים מוזכרים בכתובת אשורית משנת 834 לפני הספירה, שבה מופיע הביטוי "פרס ומדי" (Parsua, Muddai בתעתיק בלשני), שתי הממלכות העיקריות שהרכיבו את האימפריה הפרסית. בתנ"ך מופיע הביטוי "מלך פרס", בהתייחס למלכים כורש ודריווש, בספר דניאל (פרק י', פסוק א'), בספר עזרא (פרק ד', פסוק ג'), ובמקומות נוספים. הביטוי "פרס ומדי" מופיע במגילת אסתר (פרק א', פסוק ג').
עד היום שורר בלבול בין המונח "פרסים", שהיוו את המנהיגים של האימפריה הפרסית לבין המונח "איראנים". מקובל להתייחס לדוברי השפה הפרסית ולכל מי שאימץ את השפה הפרסית ואת תרבותה כאל "פרסים", אולם פרסית היא רק שפה אחת מבין קבוצה של שפות קרובות המכונות שפות איראניות, והפרסים הם תת-קבוצה בתוך קבוצת האיראנים. כיוון שהמדינה שבה מרוכזים מרבית הפרסים נקראת "איראן", רוב הפרסים מכונים "איראנים" גם בשל מעמדם המדיני כאזרחי איראן.
השפה הפרסית
ערך מורחב – פרסית
פרסית היא שפה איראנית המשתייכת לקבוצת השפות ההודו איראניות של משפחת השפות ההודו אירופאיות. הפרסית מדוברת כשפת אם בפי 38 מיליון דוברי פרסית באיראן, 8 מיליון דוברי פרסית באפגניסטן ועוד קהילות במדינות סמוכות לאיראן. פרסית היא שפתה הרשמית של הרפובליקה האיסלאמית של איראן וכמחצית מאזרחיה דוברים אותה כשפת אם והשאר דוברים אותה כשפה שנייה. בטג'יקיסטן השפה הרשמית היא טג'יקית, שהיא למעשה דיאלקט של פרסית. גם באפגניסטן יש לפרסית מעמד רשמי, אם כי היא מכונה שם דארי. באיראן השם דארי מתייחס רק לשפה הפרסית הספרותית הקלאסית.
הפרסית היא שפה עתיקה שהתפתחה בשלושה שלבים עיקריים: הפרסית העתיקה, הפרסית התיכונה והפרסית החדשה. הפרסית הקלאסית, הקרובה יותר לפרסית החדשה, קיימת בצורה כתובה מהמאה התשיעית לערך.
