חסידות אלכסנדר – הבדלי גרסאות
←חסידות אלכסנדר בארצות הברית: שם המלא של הרב זינגר |
|||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==חסידות אלכסנדר בארצות הברית== |
==חסידות אלכסנדר בארצות הברית== |
||
בשנת [[תשמ"ח]] פרשה קבוצה של חסידים מהחסידות והכתירה את הרב יחיאל מנחם זינגר לאדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית. הרב זינגר הוא בנו של הרב [[יעקב שרגא זינגר|יעקב פייבל]], בנו של רבי יצחק מאיר זינגר, [[אב"ד]] העיר אלכסנדר - חתנו של האדמו"ר בעל "תפארת שמואל". הוא נפטר כעבור פחות משנה ואת מקומו ממלא כאדמו"ר בנו הרב יוסף זינגר. בית מדרשו בשכונת [[בורו פארק]] בניו יורק, וכמו כן יש לו בית כנסת מרכזי בבני ברק וכן בתי כנסת בלייקווד ווילימסבורג ואשדוד. |
בשנת [[תשמ"ח]] פרשה קבוצה של חסידים מהחסידות והכתירה את הרב יחיאל מנחם זינגר לאדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית. הרב זינגר הוא בנו של הרב [[יעקב שרגא זינגר|יעקב פייבל]], בנו של רבי יצחק מאיר זינגר, [[אב"ד]] העיר אלכסנדר - חתנו של האדמו"ר בעל "תפארת שמואל". הוא נפטר כעבור פחות משנה ואת מקומו ממלא כאדמו"ר בנו הרב יוסף יצחק מאיר זינגר. בית מדרשו בשכונת [[בורו פארק]] בניו יורק, וכמו כן יש לו בית כנסת מרכזי בבני ברק וכן בתי כנסת בלייקווד ווילימסבורג ואשדוד. |
||
אחיו הרב אברהם ברוך זינגר מכונה "האדמו"ר מאלכסנדר וורקא" ומכהן כראש ישיבת אלכסנדר בארצות הברית. הוא חתנו של רבי צבי הירש הורוויץ מ[[חסידות בייטש|סטריזוב]]. |
אחיו הרב אברהם ברוך זינגר מכונה "האדמו"ר מאלכסנדר וורקא" ומכהן כראש ישיבת אלכסנדר בארצות הברית. הוא חתנו של רבי צבי הירש הורוויץ מ[[חסידות בייטש|סטריזוב]]. |
||
גרסה מ־04:03, 5 בנובמבר 2015
חסידות אלכסנדר היא חצר חסידית שמקורה בעיירה אלכסנדר בפולין. עד למלחמת העולם השנייה, הייתה חסידות זו אחת משתי החסידויות הגדולות בפולין, לצד חסידות גור.
ההיסטוריה של חסידות אלכסנדר
שורשיה של חסידות אלכסנדר בחסידות וורקא. תלמידם וממלא מקומם של רבי יצחק מוורקא ורבי מנחם מנדל מוורקא היה רבי דב בעריש מביאלה, ולאחר פטירתו בשנת תרל"ו התמנה רבי יחיאל דנציגר לאדמו"ר בעיר אלכסנדר. רבי יחיאל היה בנו של רבי שרגא פייבל מגריצא, תלמידם של רבי יצחק מוורקא ושל רבי יעקב לורברבוים מליסא, שכיהן באדמו"רות בין רבי יצחק מוורקא לבין בנו רבי מנדל מוורקא. רבי יחיאל היה מכונה "השרף". נפטר בי"ד בשבט תרנ"ד (1894).
את מקומו של רבי יחיאל מילא בנו הגדול רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. רבי ירחמיאל נפטר בכ"ט בטבת ה'תר"ע (1910) ללא שהותיר אחריו בנים. דברי תורתו נדפסו בספרו "ישמח ישראל".
לאחר פטירתו רוב חסידי אלכסנדר הכתירו כאדמו"ר את אחיו של בעל ה"ישמח ישראל", רבי שמואל צבי דנציגר שנפטר בכ"ט בתשרי תרפ"ד 1924. שהיה ידוע כאוהב ישראל ועניו. דברי תורתו נדפסו בספר "תפארת שמואל".
מעט מהחסידים קיבלו את הנהגתו של רבי אהרן צבי לנדא, בנו של האדמו"ר רבי דב בעריש מביאלה, אולם הוא נפטר בפתאומיות חודשים ספורים בלבד לאחר מכן ואת מקומו ירש אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, שעבר לעיירה סטריקוב ובה הקים את שושלת סטריקוב.
אחיהם השלישי של בעל ה"ישמח ישראל" ובעל ה"תפארת שמואל" היה רבי בצלאל יאיר דנציגר, שכיהן כרב בבית החסידים הגדול בלודז'.
לאחר פטירת ה"תפארת שמואל" הוכתר בנו רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר. תחת הנהגתו של רבי יצחק, צמחה החסידות במהירות, והייתה לאחת החסידויות הגדולות בפולין. בתקופה זו הוקמה רשת של ישיבות ברחבי פולין בשם "בית ישראל", על שם האדמו"ר בעל ה"ישמח ישראל". רבי יצחק מנחם דנציגר היה מחותנם של האדמו"רים מסוכטשוב, סלונים ואוסטרובצה. עם כניסת הנאצים לפולין ברח ללודז', ומשם לוורשה שם שהה במשך שנתיים. בכ"ג באלול תש"ב (1942) נרצח במחנה המוות בטרבלינקה. דברי תורתו כונסו בספרו "עקדת יצחק". שאר ספריו אבדו בשואה.
החסידות לאחר השואה
לאחר השואה שבה נרצחו רוב חסידי אלכסנדר ובהם רוב צאצאי האדמו"רים, הוקמה מחדש החסידות בארץ ישראל. בקיץ תש"ז שרידי חסידי אלכסנדר הכתירו לאדמו"ר את רבי יהודה משה טיברג, חתנו של רבי בצלאל יאיר דנציגר שנשלח לארץ ישראל על ידי בן דודו בעל העקדת יצחק באמרו שהוא רואה עננים שחורים מעל שמי אירופה. גם חמיו, רבי בצלאל יאיר, תמך בעניין.[דרוש מקור] מתוך סמליות של המשכיות השושלת שינה רבי יהודה משה את שם משפחתו לדנציגר. הוא התיישב בירושלים והנהיג את חסידיו בבית הכנסת הוותיק בשכונת בית ישראל ואחר כך עבר לבני ברק. נפטר בכ"ג באדר א' תשל"ג 1973. מכונה ה"אמונת משה" על שם ספרו.
אחריו, הוכתר בנו רבי אברהם מנחם דנציגר, שהנהיג את החסידות עד פטירתו בי"ז באדר ב' תשס"ה. דברי תורתו כונסו בספרו אמרי מנחם.
עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו"ר השביעי לשושלת האדמו"רים של חסידות אלכסנדר, רבי ישראל צבי יאיר דנציגר. הוא למד בישיבת סלבודקה, והיה לחתנו של הרב משה ברגמן מייסד ישיבת רשב"י. לאחר נישואיו למד בכולל ברסלב שנים רבות שם התקרב מאד לשיטת רבי נחמן מברסלב.
החסידות כיום
חסידות אלכסנדר מונה כמה מאות משפחות בעולם. מרכז החסידות הוא בעיר בני ברק והיא מחזיקה בה מוסדות חינוך הכוללים כוללי אברכים, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה[1] ובתי מדרש; וכן בתי כנסת בירושלים, מודיעין עילית, אנטוורפן, בורו פארק, לייקווד, מונסי, ולונדון
בבני ברק נקראו רחובות בשם "אדמו"רי אלכסנדר" ו"ישמח ישראל", ובביתר עילית רחוב "ישמח ישראל".
חסידות אלכסנדר בארצות הברית
בשנת תשמ"ח פרשה קבוצה של חסידים מהחסידות והכתירה את הרב יחיאל מנחם זינגר לאדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית. הרב זינגר הוא בנו של הרב יעקב פייבל, בנו של רבי יצחק מאיר זינגר, אב"ד העיר אלכסנדר - חתנו של האדמו"ר בעל "תפארת שמואל". הוא נפטר כעבור פחות משנה ואת מקומו ממלא כאדמו"ר בנו הרב יוסף יצחק מאיר זינגר. בית מדרשו בשכונת בורו פארק בניו יורק, וכמו כן יש לו בית כנסת מרכזי בבני ברק וכן בתי כנסת בלייקווד ווילימסבורג ואשדוד.
אחיו הרב אברהם ברוך זינגר מכונה "האדמו"ר מאלכסנדר וורקא" ומכהן כראש ישיבת אלכסנדר בארצות הברית. הוא חתנו של רבי צבי הירש הורוויץ מסטריזוב.
ספרי החסידות
חסידות אלכסנדר עשירה בספרות תורנית, עיונית וסיפורית. לספרי האדמו"רים וספרים על אדמו"רים, ראו בערכי אדמו"רי אלכסנדר.
ספרות עיונית
- דרך החסידות - סיכום מתומצת של כל ענייני החסידות, מסודר על פי נושאים. הספר נכתב על ידי בנו של האדמו"ר הנוכחי - רבי אליעזר יצחק דנציגר[2],
- אורות רבותינו מאלכסנדר - ליקוט דברי תורה ואגרות מאדמור"י אלכסנדר לדורותיהם, בעיקר כאלו שלא נדפסו
- ימי שמחה - אסופה של רעיונות, הנהגות והליכות בענייני קידושין ונישואין, בעריכת הרב אליהו נאה
- 'איגרת ההתקשרות - קונטרס פנימי שיצא לאור בתקופת הכתרתו של האדמו"ר הנוכחי בעילום שם. הקונטרס דן בענייני התקשרות לצדיק
ספרי תיעוד וסיפורים
- רבי יהודה משה דנציגר, קדושת יצחק, ירושלים תשי"ג
- עזריאל זמלונג, עשר זכויות - תולדותיהם של עשרה אדמו"רים משושלת אלכסנדר וקודמותיה.
- לייביש מקובר, תפארת רבותינו מאלכסנדר - סיפורים על מנהיגי החצר
- זיכרון דברים - זיכרונות מחיי הקהילה היהודית בפולין, נסב בעיקר סביב חצר אלכסנדר
- אפרים שמואלי, "בדור היהודי האחרון בפולין", פרקים 4,5,6,10, הוצאת אל"ף, תל אביב, תשמ"ו
כתבי עת
- אמרות טהורות - עלון שבועי על פרשת השבוע, בו מלוקטים דברי תורתם של אדמור"י אלכסנדר (עורך: יצחק מנחם גוטמן).
- כרמנו - רבעון אשר החל לצאת לאור בשנת תשל"ט על ידי המכון להוצאת ספרים וכת"י דחסידי אלכסנדר בבני ברק. במשך שני עשורים היה העורך מנחם אבינועם מקובר.
- פרחי הכרם - ביטאון דו חודשי, היוצא לאור על ידי ארגון צעירי אלכסנדר, מיועד לבחורי החסידות.
- בית ישראל - מאסף לחידושי התורה של אברכי החסידות
- כרם בית שמואל - שנתון הכולל חידושי תורה של בחורי החסידות, בעריכתו של הרב שמחה בונם מקובר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ * עמותת הישיבה באתר גיידסטאר
- ^ חלקו הראשון של הספר מתייחס לחסידות בכללותה וחלקו השני מיועד בעיקר לחסידי אלכסנדר.