ישראל אלטר (חזן) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פיסוק
מ {{ערך יתום}}, סקריפט החלפות (ווינה, ווינה), ויקיזציה, ויקישיתוף בשורה
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|ויקיזציה}}
{{עריכה|ויקיזציה}}
{{אין תמונה|גבר}}
'''ישראל אלטר'''
ישראל אלטר (באנגלית: '''Israel Alter'''{{כ}}; [[16 בנובמבר]] [[1901]], [[לבוב]], [[אוקראינה]] - [[2011]], [[ניו יורק]], [[ארצות הברית]]) היה [[חזן (מקצוע)|חזן]] ו[[מלחין]] הנחשב לאחד מגדולי "תור הזהב" של החזנות האשכנזית.


== ביוגרפיה ==
ישראל אלטר,([[1901]] [[לבוב]] - 16 ב[[נובמבר]] [[1979]] [[ניו יורק]]) חזן ו[[מלחין]] הנחשב לאחד מגדולי "תור הזהב" של החזנות האשכנזית


אלטר נולד ב[[לבוב]], (כיום [[אוקראינה]]) עיר בה חיו וגדלו חזנים ידועי שם באותה העת כדוגמת [[זיידל רובנר]] ו[[יעקב קוסביצקי]]. הוא עקר לוינה ללמוד [[מוזיקה]] וחזנות מפי מורו רבי יהודה לייב מילר. בשנת [[1921]], בהיותו בן 20, שימש כחזן בבית הכנסת 'בריגיטנאואר' ב[[וינה|ווינה]], שם הלחין את לחנו המפורסם "עקביא בן מהללאל". בגיל 24 עבר לעיר [[הנובר]] בגרמניה ושם כיהן כחזן ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]]. הוא נישא לאחייניתו חנה סובול ולהם נולדו בן ובת.

בשנת [[1935]] עקר ל[[יוהנסבורג]] שב[[דרום אפריקה]], שם כיהן בבית הכנסת "יונייטד היברו קונגרגיישן". בדיעבד הסתבר שההגירה לדרום אפריקה הצילה את חייו וחיי משפחתו הקרובה, שאר המשפחה המורחבת שנשארה ב[[אירופה]] הושמדה ב[[שואה]]. הוא כיהן במשרה זו עד [[1960]] אז פרש ועבר לגור בסמיכות לבתו קלרה ב[[ניו יורק]] שם הצטרף לסגל פקולטה למוסיקה "סקול אוף סקרד מיוזיק".
== קורות חיים ==

אלטר נולד ב[[לבוב]], (כיום [[אוקראינה]]) עיר בה חיו וגדלו חזנים ידועי שם באותה העת כדוגמת [[זיידל רובנר]] [[יעקב קוסביצקי]] ועוד. הוא עקר לוינה ללמוד [[מוסיקה]] וחזנות מפי מורו רבי יהודה לייב מילר.
ב-[[1921]] בהיותו אך בן 20 שימש כחזן בבית הכנסת 'בריגיטנאואר' ב[[וינה]], שם הלחין את לחנו המפורסם "עקביא בן מהללאל". בגיל 24 עבר לעיר [[הנובר]] בגרמניה ושם כיהן כחזן ב[[בית הכנסת]] מהמפוארים והידועים ביבשת.
הוא נישא לאחייניתו חנה סובול ולהם נולדו בן ובת.
ב-[[1935]] עקר ליוהנסבורג שבדרום אפריקה, שם כיהן בבית הכנסת "יונייטד היברו קונגרגיישן". בדיעבד הסתבר שההגירה ליבשת השחורה הצילה את חייו וחיי משפחתו הקרובה, שאר המשפחה המורחבת שנשארה ב[[אירופה]] הושמדה ב[[שואה]]. הוא כיהן במשרה זו עד [[1960]] אז פרש ועבר לגור בסמיכות לבתו קלרה ב[[ניו יורק]] שם הצטרף לסגל פקולטה למוסיקה "סקול אוף סקרד מיוזיק".


==סגנונו==
==סגנונו==
אלטר נודע באינטרפטציה המיוחדת ובהקשר שבין ה[[לחן]] למילים. הוא היה מקדיש שעות ארוכות לבדו או יחד עם חזנים ריעים כמו [[לייב גלאנץ]] ללימוד מעמיק של קטע תפילה בטרם ילחין אותו. הוא התאפיין בהלחנת יצירות, שאף נכנסו במשך הימים לקנון של המוסיקה הליטורגית יהודית, בהקדשה או לזיכרון לקרוביו או לאנשים שהעריך, את היצירה 'מודים דרבנן' הקדיש לאחיו, ר' שמואל ששימש ברבנות וכתב את סדרת הספרים 'ליקוטי בתר ליקוטי', לאחיו שהיה אף הוא חזן, יהושע הי"ד, הלחין את היצירה 'הבט משמים' והיצירה 'הערב נא' הוקדשה על ידו לאחיו משה אלחנן הי"ד שהיה אב בית דין ב[[לבוב]]. בהיותו [[מורה]] לחזנות ב[[ארה"ב]] הקדיש את עיתותיו במשך 10 שנים מ[[1961]] עד [[1971]] לרישום והסדרת ה'נוסח' שהוא הבסיס לתפילה ומהווה את עמוד השדרה המוסיקלי שעליו 'מונחים' לחנים וקישוטים מוסיקליים. ה'נוסח' שהוא רשם, ל[[שבת]], [[חג]]ים, [[סליחות]] ו[[ימים נוראים]] היה על פי הנוסח של החזן [[אליהו שלייפר]]. מנעד קולו של אלטר היה בתחום ה'בריטון' אך הוא השתמש רבות במנעד הקול העליון כ[[טנור]], רבים מאמינים כי בכך איבד קולו את האיכויות המיוחדות שלו והוא פרש לגמלאות מוקדם יחסית לחבריו ובני דורו.
אלטר נודע באינטרפטציה המיוחדת ובהקשר שבין ה[[לחן]] למילים. הוא נהג להקדיש שעות ארוכות לבדו או עם עמיתיו כמו [[לייב גלאנץ]] ללימוד מעמיק של קטע תפילה בטרם ילחין אותו. הוא התאפיין בהלחנת יצירות, שאף נכנסו במשך הימים לקאנון של המוזיקה הליטורגית יהודית, בהקדשה או לזיכרון לקרוביו או לאנשים שהעריך, את היצירה 'מודים דרבנן' הקדיש לאחיו, ר' שמואל ששימש ברבנות וכתב את סדרת הספרים 'ליקוטי בתר ליקוטי', לאחיו שהיה אף הוא חזן, יהושע הי"ד, הלחין את היצירה 'הבט משמים' והיצירה 'הערב נא' הוקדשה על ידו לאחיו משה אלחנן הי"ד שהיה אב בית דין ב[[לבוב]]. בהיותו [[מורה]] לחזנות בארצות הברית הקדיש את עיתותיו במשך 10 שנים מ[[1961]] עד [[1971]] לרישום והסדרת ה'נוסח' שהוא הבסיס לתפילה ומהווה את עמוד השדרה המוסיקלי שעליו 'מונחים' לחנים וקישוטים מוזיקליים. ה'נוסח' שהוא רשם, ל[[שבת]], [[חג]]ים, [[סליחות]] ו[[ימים נוראים]] היה על פי הנוסח של החזן [[אליהו שלייפר]]. מנעד קולו של אלטר היה בתחום ה'בריטון' אך הוא השתמש רבות במנעד הקול העליון כ[[טנור]], רבים מאמינים כי בכך איבד קולו ואת האיכויות המיוחדות שלו והוא פרש לגמלאות מוקדם יחסית לחבריו ובני דורו.
הוא נודע בשיתוף פעולה והלחנות משותפות יחד עם החזן [[משה גנטשוף]].
הוא נודע בשיתוף פעולה והלחנות משותפות יחד עם החזן [[משה גנטשוף]].
מבין נכדיו שמואל אביגדור פלמן משמש כחזן בהרצליה. מבין יצירותיו הרבות מושמעות יצירות בקונצרטים לחזנות, ובתפילות בכל רחבי העולם.
מבין נכדיו, שמואל אביגדור פלמן משמש כחזן ב[[הרצליה]]. מבין יצירותיו הרבות מושמעות יצירות בקונצרטים לחזנות, ובתפילות בכל רחבי העולם.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== ראו גם ==
== ראו גם ==
* [[משה גנטשוף]]
* [[משה גנטשוף]]

{{ערך יתום}}

גרסה מ־23:36, 22 בדצמבר 2015

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ישראל אלטר (באנגלית: Israel Alter‏; 16 בנובמבר 1901, לבוב, אוקראינה - 2011, ניו יורק, ארצות הברית) היה חזן ומלחין הנחשב לאחד מגדולי "תור הזהב" של החזנות האשכנזית.

ביוגרפיה

אלטר נולד בלבוב, (כיום אוקראינה) עיר בה חיו וגדלו חזנים ידועי שם באותה העת כדוגמת זיידל רובנר ויעקב קוסביצקי. הוא עקר לוינה ללמוד מוזיקה וחזנות מפי מורו רבי יהודה לייב מילר. בשנת 1921, בהיותו בן 20, שימש כחזן בבית הכנסת 'בריגיטנאואר' בווינה, שם הלחין את לחנו המפורסם "עקביא בן מהללאל". בגיל 24 עבר לעיר הנובר בגרמניה ושם כיהן כחזן בבתי הכנסת. הוא נישא לאחייניתו חנה סובול ולהם נולדו בן ובת. בשנת 1935 עקר ליוהנסבורג שבדרום אפריקה, שם כיהן בבית הכנסת "יונייטד היברו קונגרגיישן". בדיעבד הסתבר שההגירה לדרום אפריקה הצילה את חייו וחיי משפחתו הקרובה, שאר המשפחה המורחבת שנשארה באירופה הושמדה בשואה. הוא כיהן במשרה זו עד 1960 אז פרש ועבר לגור בסמיכות לבתו קלרה בניו יורק שם הצטרף לסגל פקולטה למוסיקה "סקול אוף סקרד מיוזיק".

סגנונו

אלטר נודע באינטרפטציה המיוחדת ובהקשר שבין הלחן למילים. הוא נהג להקדיש שעות ארוכות לבדו או עם עמיתיו כמו לייב גלאנץ ללימוד מעמיק של קטע תפילה בטרם ילחין אותו. הוא התאפיין בהלחנת יצירות, שאף נכנסו במשך הימים לקאנון של המוזיקה הליטורגית יהודית, בהקדשה או לזיכרון לקרוביו או לאנשים שהעריך, את היצירה 'מודים דרבנן' הקדיש לאחיו, ר' שמואל ששימש ברבנות וכתב את סדרת הספרים 'ליקוטי בתר ליקוטי', לאחיו שהיה אף הוא חזן, יהושע הי"ד, הלחין את היצירה 'הבט משמים' והיצירה 'הערב נא' הוקדשה על ידו לאחיו משה אלחנן הי"ד שהיה אב בית דין בלבוב. בהיותו מורה לחזנות בארצות הברית הקדיש את עיתותיו במשך 10 שנים מ1961 עד 1971 לרישום והסדרת ה'נוסח' שהוא הבסיס לתפילה ומהווה את עמוד השדרה המוסיקלי שעליו 'מונחים' לחנים וקישוטים מוזיקליים. ה'נוסח' שהוא רשם, לשבת, חגים, סליחות וימים נוראים היה על פי הנוסח של החזן אליהו שלייפר. מנעד קולו של אלטר היה בתחום ה'בריטון' אך הוא השתמש רבות במנעד הקול העליון כטנור, רבים מאמינים כי בכך איבד קולו ואת האיכויות המיוחדות שלו והוא פרש לגמלאות מוקדם יחסית לחבריו ובני דורו. הוא נודע בשיתוף פעולה והלחנות משותפות יחד עם החזן משה גנטשוף. מבין נכדיו, שמואל אביגדור פלמן משמש כחזן בהרצליה. מבין יצירותיו הרבות מושמעות יצירות בקונצרטים לחזנות, ובתפילות בכל רחבי העולם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראל אלטר בוויקישיתוף

ראו גם