ישיבת שפת אמת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:08, 3 במרץ 2016

ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא ישיבת הדגל של חסידות גור. ראש הישיבה בתואר ובפועל הוא הרב שאול אלתר. בניין הישיבה נמצא ברחוב יוסף שוורץ בשכונת מחנה יהודה בירושלים.

היסטוריה

הישיבה נוסדה בשנת תרפ"ה (1925) על ידי הרב מנחם מנדל כשר ונקראת על שמו של האדמו"ר יהודה אריה ליב אלתר שחיבר את סדרת ספרי ההלכה והחסידות "שפת אמת". משרת ראש הישיבה נחשבת לאחת המשרות הבכירות בחסידות גור. בשנתיים הראשונות כיהן הרב כשר כראש הישיבה, ולאחר מכן כיהן הרב יעקב חנוך סנקביץ'. רבי נחמיה אלתר, אחיו של האדמו"ר מגור אז, רבי אברהם מרדכי כיהן למשך תקופה כראש הישיבה. לאחר פטירת רבי יעקב חנוך, מינה האדמו"ר ישראל אלתר לראשות הישיבה את אחיו הצעיר רבי פינחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר מגור) ובמקביל כיהן גם הרב יצחק פלקסר. משגיח הישיבה היה הרב יעקב נייהוז.

בשנת תרצ"ז הוקם סניף לישיבה בתל אביב, שלימים נקראה חידושי הרי"ם^[1].

בתחילת שנותיה של הישיבה הוקמו בישיבה שתי "חברה'ס", חבורות של בחורים שנועדו לעבודת ה' משותפת: אחת בראשות הרב זליג שטיצברג, אשר נחשבה לחריפה ולמדנית יותר וכונתה על שם מקימה "זעליגיסטן", ושנייה, אשר נחשבה לחסידית ושמחה יותר, בראשות הרב ישראל דוד רוסט מחיפה, וכונתה על שם שניים ממקימיה "ברוינריסטן". חברי החברה'ס המשיכו לשמור על קשר גם לאחר נישואיהם, והקימו שטיבלאך עצמאיים. בחסידות הייתה מעין חלוקה פנימית בין שתי החברה'ס, עד שעם פתיחת ישיבות נוספות בחסידות היטשטשה חלוקה זו.

הישיבה נחשבה לישיבה המרכזית בחסידות גור, גם בשל קרבתה לבית המדרש המרכזי וחצר הרבי. בחורים מבוגרים נהגו לעבור אליה לאחר שלמדו בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב.

בשנת תשס"ב הפסיק ראש הישיבה למסור בישיבה שיעורים ב"עיון", עקב הוראת האדמו"ר לכל ישיבות החסידות ללמוד בקיאות בלבד. לאחר ביטול לימוד העיון ירד מעמדה של הישיבה.

בשנת תשס"ד, נפתחה בצמוד לישיבה ישיבה קטנה, ולומדים בה כמאה ושמונים בחורים. ישיבה זו נוהלה על ידי הרב יוסף לייב אלתר, ולאחר מכן על ידי הרב יצחק מאיר טאומן^[2]. ראש הישיבה הקטנה הוא הרב משה חיים דנדרוביץ (חבר ועדת החינוך של החסידות).

לאחר הרביזיה בישיבות גור, הפכה הישיבה ל"קיבוץ" ובישיבה למדו 50 בחורים. עקב מאבקים פנים פוליטטים בחסידות באדר א' תשע"ו (2016), הוחלט על סגירת ישיבות שפת אמת, חידושי הרי"ם (בתל אביב) ובית ישראל (באשדוד), ופיזור בחורי הישיבות בישיבות אחרות של חסידות גור^[3]. למעשה חלק גדול מהבחורים עזב לישיבות אחרות, אך בישיבה הגדולה נשאר לפי שעה גרעין של כשלושים תלמידים, המחזיקים את הישיבה, בנוסף לכולל אברכים שנפתח במקום לאחרונה תחת חסות הישיבה.

צוות הישיבה

הרב יצחק מנחם וינברג (לימים האדמו"ר מטאלנא) כיהן למשך תקופה כר"מ לבחורים המבוגרים בישיבה. עוד כיהנו הרב נתן לוברט, הרב דוד שובקס (נכדו של הרב דודצ'ה), הרב דניאל אלתר והרב יצחק מאיר קנובלביץ. בשנותיה האחרונות כיהנו בישיבה: הרב יצחק זילברברג, הרב דב לנדאו (חבר בית הדין לכשרות חוג חתם סופר וחבר ועדת החינוך של החסידות), הרב יצחק מאיר טאומן (משגיח) והרב יצחק זילברשטיין.

בנייני הישיבה בירושלים

בנייני הישיבה נמצאים ברחוב שפת אמת, ברחוב יוסף בן מתתיהו וברחוב שדי חמד בירושלים. בשנת תשס"ט נוספו לה שני מבנים מתרומת האחים חנציסקי, שקבלו את השם 'טירת חן' ובהם שוכנת הישיבה הקטנה.

כן שוכנת במקום ספרייה המכונה "ספריית בית עקד ספרים גנזי אליעזר מיסודו של החסיד ר' אליעזר סירקיס ז"ל שעל-יד ישיבת שפת אמת" שהוקמה בשנות החמישים כאשר אליעזר סירקיס העביר לישיבה את אוסף 15,000 ספרי הקודש הנדירים שלו.

אוהל חסידות גור

בחצר הישיבה נמצאים קבריהם של שני אדמו"רי גור, רבי אברהם מרדכי אלתר שנפטר בעת מלחמת העצמאות ובנו רבי פינחס מנחם אלתר ששימש כראש הישיבה עד למינויו לאדמו"ר לאחר פטירת אחיו רבי שמחה בונים אלתר. האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר נקבר בחצר הישיבה ולא בבית קברות מסודר בגלל מלחמת העצמאות אשר מנעה עריכת מסע לוויה מסודר בירושלים. הקבורה בחצר הישיבה נעשתה בחופזה בעת הפוגה בהפגזות לאור לפידים. בנו, האדמו"ר פינחס מנחם אלתר נקבר שם לאחר שרמז כי רצונו להקבר ליד אביו.

בוגרים ידועים

שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי יעקב אריה אלתר האדמו"ר הנוכחי מגור
ראש הישיבה הרב שאול אלתר
רבי יחזקאל יוסף הלוי אשלג, האדמו"ר מאשלג-אבן עזרא
מרדכי בן דוד, מגדולי הזמר החסידי
רבי מרדכי גולדמן האדמו"ר מזווהיל
הרב מאיר זילברשטיין רב חסידי גור בירושלים
רבי יוחנן טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקא
רבי ישראל מרדכי טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקא
יצחק מאיר
הרב דוד אברהם מנדלבוים
הרב מנחם מנדל מנדלזון רב המושב קוממיות
הרב משה זאב פלדמן ראש ישיבת 'אמרי אמת'
ישכר פרנקנטהל
הרב נחום רוטשטיין ראש ישיבת 'נזר התורה'

ראו רשימת בוגרי הישיבה שיש עליהם ערך בוויקיפדיה

קישורים חיצוניים

א. אדן, בירושלים הוקמה שוב הישיבה של הרבי מגור, שנחרבה בשואה, מעריב, 17 במרץ 1953
החצר והמערה, מסע בתמונות, אתר בחדרי חרדים

הערות שוליים

^ יובל לישיבה.
^ בעקבות האוצר האבוד בישיבת "שפת אמת", בפורומי אתר בחדרי חרדים, 28 בינואר 2009
^ יאיר אטינגר, הטלפונים יישארו חכמים, התלמידים - פחות: סופה של ישיבת הדגל של חסידות גור, באתר הארץ, 26 בפברואר 2016

[1] יובל לישיבה.

[2] בעקבות האוצר האבוד בישיבת "שפת אמת", בפורומי אתר בחדרי חרדים, 28 בינואר 2009

[3] יאיר אטינגר, הטלפונים יישארו חכמים, התלמידים - פחות: סופה של ישיבת הדגל של חסידות גור, באתר הארץ, 26 בפברואר 2016

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 [[קובץ:goor_replica.JPG|שמאל|ממוזער|250px|העתק בית המדרש של גור, בחצר הישיבה.]]
 [[קובץ:Tomb of goor rebe.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבר הרב [[פנחס מנחם אלתר]] בחצר הישיבה.]]
-'''ישיבת שפת אמת''' (ישפ"א) הייתה ישיבת הדגל של [[חסידות גור]]. היא נסגרה באדר א' תשע"ו. [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] האחרון היה הרב [[שאול אלתר]]. בניין הישיבה נמצא ברחוב יוסף שוורץ ב[[מחנה יהודה (ירושלים)|שכונת מחנה יהודה]] ב[[ירושלים]].
+'''ישיבת שפת אמת''' (ישפ"א) היא ישיבת הדגל של [[חסידות גור]]. [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בתואר ובפועל הוא הרב [[שאול אלתר]]. בניין הישיבה נמצא ברחוב יוסף שוורץ ב[[מחנה יהודה (ירושלים)|שכונת מחנה יהודה]] ב[[ירושלים]].
 ==היסטוריה==
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 בשנת [[תשס"ד]], נפתחה בצמוד לישיבה [[ישיבה#סוגי ישיבות|ישיבה קטנה]], ולומדים בה כמאה ושמונים בחורים. ישיבה זו נוהלה על ידי הרב יוסף לייב אלתר, ולאחר מכן על ידי הרב יצחק מאיר טאומן{{הערה|1=[http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2567221&forum_id=771 בעקבות האוצר האבוד בישיבת "שפת אמת"], בפורומי אתר [[בחדרי חרדים]], 28 בינואר 2009}}. ראש הישיבה הקטנה הוא הרב [[משה חיים דנדרוביץ]] (חבר ועדת החינוך של החסידות).
-לאחר הרביזיה בישיבות גור, הפכה הישיבה ל"[[קיבוץ (ישיבה)|קיבוץ]]" ובישיבה למדו 50 בחורים. הצוות החינוכי התקשה להשביע את רצון המערכת האחראית  ובין היתר התקשה למנוע מחלק מהתלמידים שימוש בטלפונים ניידים. ב[[אדר א']] [[תשע"ו]] (2016), הוחלט על סגירת ישיבות שפת אמת, [[ישיבת חידושי הרי"ם|חידושי הרי"ם]] (ב[[תל אביב]]) ובית ישראל (באשדוד),  ופיזור בחורי הישיבות בישיבות אחרות של חסידות גור{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|הטלפונים יישארו חכמים, התלמידים - פחות: סופה של ישיבת הדגל של חסידות גור|1.2864189|26 בפברואר 2016}}}}.
+לאחר הרביזיה בישיבות גור, הפכה הישיבה ל"[[קיבוץ (ישיבה)|קיבוץ]]" ובישיבה למדו 50 בחורים. עקב מאבקים פנים פוליטטים בחסידות ב[[אדר א']] [[תשע"ו]] (2016), הוחלט על סגירת ישיבות שפת אמת, [[ישיבת חידושי הרי"ם|חידושי הרי"ם]] (ב[[תל אביב]]) ובית ישראל (באשדוד),  ופיזור בחורי הישיבות בישיבות אחרות של חסידות גור{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|הטלפונים יישארו חכמים, התלמידים - פחות: סופה של ישיבת הדגל של חסידות גור|1.2864189|26 בפברואר 2016}}}}. למעשה חלק גדול מהבחורים עזב לישיבות אחרות, אך בישיבה הגדולה נשאר לפי שעה גרעין של כשלושים תלמידים, המחזיקים את הישיבה, בנוסף לכולל אברכים שנפתח במקום לאחרונה תחת חסות הישיבה.
 ====צוות הישיבה====