מישל אובמה – הבדלי גרסאות

מישל אובמה
Michelle Obama
לידה	17 בינואר 1964 (בת 60); שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
שם לידה	Michelle LaVaughn Robinson
מדינה	ארצות הברית
מקום מגורים	הייד פארק, סאות' שור, הבית הלבן, וייט קלאוד
השכלה	אוניברסיטת פרינסטון (1985); בית הספר התיכון ויטני מ. יאנג מגנט (1981); בית הספר למשפטים בהרווארד (1988); Woodlawn High School; Livingston High School; Marymount University ;
מעסיק	אוניברסיטת פרינסטון
תפקיד	הגברת הראשונה של ארצות הברית;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
השקפה דתית	הכנסייה המאוחדת של ישו, מתודיזם
בן זוג	ברק אובמה
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס גרמי לאלבום ספוקן וורד (2020); 100 נשים (BBC) (2023); honorary degree from Spelman College (2011); היכל התהילה הלאומי לנשים (2022); Women of the Year (2023) ;
חתימה
	www.obama.org

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:30, 9 במרץ 2016

מישל לוון רובינסון אובמה (באנגלית: Michelle LaVaughn Robinson Obama; נולדה ב-17 בינואר 1964) היא סופרת ועורכת דין אמריקאית. כרעייתו של נשיאה ה-44 והנוכחי של ארצות הברית, ברק אובמה, היא הגברת הראשונה של ארצות הברית, וכן הראשונה לשמש בתפקיד זה ממוצא אפרו-אמריקאי.

כמי שנולדה וגדלה בדרום (South Side) העיר שיקגו, סיימה רובינסון לימודי תואר ראשון באוניברסיטת פרינסטון ולימודי משפטים באוניברסיטת הרווארד, ושימשה בראשית הקריירה המשפטית שלה כעורכת דין בחברת עורכי הדין סידלי אוסטין, אחת מחברות עורכי הדין הגדולות בארצות הברית והוותיקות בעולם, שם פגשה את בעלה לעתיד, ברק, להם נולדו שתי בנות. לאחר מכן עבדה במשרדו של ראש עיריית שיקגו ריצ'רד דיילי, באוניברסיטת שיקגו וברשת בתי החולים של אוניברסיטת שיקגו.

לאורך השנים 2007–2008 לקחה אובמה חלק במסע הבחירות של בעלה, ונשאה נאום מרכזי בוועידה הדמוקרטית הלאומית טרם היבחרו. היא הפכה לאייקון אופנה ומודל לחיקוי לנשים, לצד קידום מצדה של מודעות לעוני, פעילות גופנית ותזונה בריאה.^[1]^[2]

ראשית חייה

אובמה נולדה כמישל רובינסון ב-17 בינואר 1964 בדה-יונג, עיירה הצמודה לדרום העיר שיקגו שבמדינת אילינוי. אביה, פרייז'ר רובינסון (שנפטר בשנת 1991) הועסק במפעל המים של עיריית שיקגו והיה פעיל המפלגה הדמוקרטית באזור ההצבעה בו גרו. אמה, מריאן שילדס רובינסון, עובדת כמזכירה בחברה. הוריה הם ממוצא אמריקאי אפריקאי והם צאצאי עבדים שהובאו לארצות הברית לפני מלחמת האזרחים האמריקאית. אחד מאבות אבותיה היה עבד בקרוליינה הדרומית, שם מתגוררים עדיין חלק מקרובי משפחתה. בדיקה גנטית שנעשתה לה ופורסמה בניו יורק טיימס ב-2012 אישרה שמוצאה הוא גם אירי לצד שורשים אירופיים אחרים, שכן ארבעת סביה וסבתותיה היו ממוצא מעורב. ייתכן שהיא אפילו ממוצא יהודי שכן אחת מסבות-סבותיה מצד אביה נקראה "רוזלה כהן" שהתגוררה בג'ורג'טאון במאה ה-19 המוקדמת בזמן שמשפחה יהודית יוצאת לונדון בשם זה היו אחת המשפיעות בעיר,^[3] אך מוצאה של אותה רוזלה אינו ברור והוצע שהיא אולי שפחה שנולדה לעבדים אפריקאים שאמצו את שם המשפחה הזה אחר בעליהם. בן-דודתה (בן אחות-סבהּ) הוא הרב קייפרס פוניי.

היא גדלה וחונכה באזור הדרומי של שיקגו, במשפחה מבוססת כלכלית ששמה דגש על לימודיהם של ילדיה. מישל, כמו גם אחיה הבוגר קרייג, פסחו על כיתה ב' בבית הספר היסודי ("קפצו כיתה"). מישל למדה בבית הספר התיכון ע"ש ויטני מ. יאנג מגנט בשיקגו, בית ספר ציבורי בעל דרישות קבלה מחמירות. היא צוינה כתלמידה מצטיינת בכל אחת מארבע שנותיה בבית הספר ושימשה כגזברית מועצת התלמידים. בשנת 1981 סיימה את לימודיה התיכוניים והמשיכה בלימודי תואר ראשון, בסוציולוגיה ולימודים אפרו-אמריקאים באוניברסיטת פרינסטון, שם סיימה את דרישות התואר הראשון בשנת 1985 בהצטיינות. בשנת 1988 סיימה לימודי משפטים בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד. בתקופת לימודיה בהרווארד השתתפה בהפגנות סטודנטים בדרישה כי בני מיעוטים ישולבו בסגל ההוראה של בית הספר.

רובינסון פגשה בברק אובמה כאשר נימנו על עורכי הדין הבודדים ממוצא אפרו-אמריקאי בחברת עורכי הדין בה הועסקו, ותפקידה היה לחנוך את אובמה כאשר עבד בחברה כתלמיד משפטים בתקופת הקיץ. הכרותם החלה ביחסי עבודה, הפכה עד מהרה לפעילות קהילתית משותפת ולאחריה התפתחה ביניהם חברות. הם נישאו בחודש אוקטובר 1992. לזוג נולדו שתי ילדות: מאליה אן (1998) ונטאשה (המכונה "סשה") (2001). בעת מסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית, אותו ניהל בעלה בשנים 2007–2008, התחייבה מישל להיעדר מביתם למשך הלילה רק יום אחד בשבוע ולהיעדר מן הבית לצורכי מסע הבחירות רק יומיים בשבוע, וזאת כדי להתפנות לצורכי בנותיהם.

קריירה

לאחר סיום לימודי המשפטים החלה מישל לעבוד בחברת עורכי הדין סידלי אוסטין בשיקגו. תחומי עיסוקה היו שיווק וקניין רוחני. לאחר עבודתה במגזר הפרטי עבדה בעיריית שיקגו כעוזרת ראש העיר ועוזרת הממונה על תכנון ופיתוח בעירייה. בשנת 1993 מונתה למנהלת סניף שיקגו של ארגון Public Allies, מוסד ללא כוונת רווח הפועל לעידוד צעירים לפעול בנושאים חברתיים ובסוכנויות ממשלתיות. היא עבדה בארגון זה משך ארבע שנים וקבעה שיאים בגיוס תרומות לארגון.

בשנת 1996 שימשה כמשנה לדיקן שרותי הסטודנטים באוניברסיטת שיקגו, שם פיתחה את מרכז שירותי הקהילה של האוניברסיטה. בשנת 2002 החלה לעבוד ברשת בתי החולים של אוניברסיטת שיקגו, תחילה כמנהלת יחסי הקהילה והחל מחודש מאי 2005 כסגנית הנשיא לקהילה וליחסי חוץ. היא עדיין מחזיקה במשרה זו, אף שהיא עובדת במשרה חלקית כדי להתפנות לצורכי משפחתה.

עם עליית קרנו של בעלה כמדינאי אמריקאי בולט, הפכה מישל אובמה לחלק מן התרבות הפופולרית האמריקאית. בחודש מאי 2006 היא נימנתה על רשימת "25 הנשים המעוררות השראה במידה הרבה ביותר בעולם" של המגזין אסנס (Essence). בחודש יולי 2007 המגזין Vanity Fair ציין אותה ברשימת "10 הנשים הלבושות היטב בעולם". בחודש ספטמבר 2007 ירחון 02138, המיועד לבוגרי אוניברסיטת הרווארד, ציין את שמה במקום ה-58 בין 100 בוגרי הרווארד המשפיעים ביותר לשנת 2006 (בעלה הופיע במקום הרביעי באותה רשימה). בשנת 2008 הופיעה פעם נוספת ברשימת הנשים המתלבשות היטב בעולם במגזין Vanity Fair, כמו גם ברשימה דומה של המגזין "פיפל", זאת בזכות המראה הקלאסי ונוסך הביטחון של הופעתה.

על פי דוחות מס ההכנסה שמסרו בני הזוג אובמה לשנת המס 2006, הכנסתה השנתית של מישל מעבודתה באוניברסיטת שיקגו הייתה כ-273 אלף דולר, בעוד שבעלה הרוויח באותה שנה רק 157 אלפי דולר מעבודתו כחבר סנאט של ארצות הברית. הכנסתם הכוללת של בני הזוג בשנת 2006 הייתה כ-991 אלף דולר, אשר כללו הכנסותיה כדירקטור של חברת מזון וכן הכנסותיו מתמלוגים מהספרים שחיבר.

הבחירות לנשיאות בשנת 2008

אף שמישל אובמה נטלה חלק במסעות הבחירות של בעלה, בגיוס כספים ובלחיצת ידי תומכים, מעת שהחל להיות פעיל פוליטי, היא לא הראתה התלהבות לפעילות זו בתחילת דרכו. בעת מסע הבחירות של בעלה לבית הנבחרים של ארצות הברית בשנת 2000, שאל אותה הממונה עליה במקום עבודתה באוניברסיטת שיקגו, האם היה דבר אחד במסע בחירות זה שנהנתה ממנו; לאחר שחשבה, השיבה כי ביקוריה בחדרי מגורים בבתים כה רבים נתנו לה רעיונות חדשים באשר לעיצוב ביתה.

בחודש מאי 2007, לאחר שבעלה הכריז על מועמדותו לנשיאות ארצות הברית, הפחיתה את מחויבויותיה למקום עבודתה בשמונים אחוז, כדי להתפנות ולסייע לו במסעו. בתחילת מסע הבחירות מעורבותה הייתה מוגבלת להופעה באירועים פוליטיים בלבד, רק יומיים בשבוע, והיא נעדרה מביתה בלילות אך ורק אם בנותיהם יכלו להצטרף אליהם במסע. בחודש פברואר 2008 הופיעה ב-33 אירועים בשמונה ימים. היא אף הופיעה פעמיים בתוכניתה של אופרה וינפרי.

בשנת 2007 נשאה נאומי בחירות בתמיכה בבעלה במקומות שונים בארצות הברית. כתבת העיתון שיקגו סאן-טיימס אשר דיווחה על נאום אחד של מישל אובמה במדינת איווה תארה את סגנונה כלוהט ונחוש, ישר מן הלב, בהיר ואינטליגנטי. לצד מישל אובמה הועסק צוות יועצים על טהרת המין הנשי. בראיונות שנתנה הפחיתה מחשיבותה במסע הבחירות של בעלה והדגישה כי איננה משמשת כיועצת בכירה לבעלה. עוד בעת שבעלה היה אחד מבין מספר מועמדים לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית, הייתה מישל הפחות בולטת בין בני זוגם של המועמדים. בנאומיה דנה בשאלות גזע וחינוך במסגרת תפקידי האם. בהופעותיה הראשונות העירה לא אחת על ההיבטים האנושיים, יום-יומיים, בהתנהגותו ובאישיותו של בעלה. אולם בהמשך המסע, ככל הנראה בעצת יועציה, הפסיקה להעיר הערות אלה.

נאומה בוועידה הדמוקרטית בשנת 2008

מישל אובמה תוארה כנואמת מלהיבה החל מראשית מסע הבחירות של בעלה. בוועידה הדמוקרטית בשנת 2008 נשאה את הנאום המרכזי בערב הראשון של הוועידה, ב-25 באוגוסט, במהלכו היא תיארה את עצמה ואת משפחתה כהתגשמות החלום האמריקאי. היא תיארה את ברק כאיש משפחה, ואת הדמיון שבינה לבין נשות משפחה רבות אחרות, היא אף תיארה את הסביבה שבה גדלו היא ובעלה. היא הדגישה את האמונה המשותפת לה ולבעלה ולפיה "אתה עובד קשה עבור מה שאתה רוצה בחיים, כי מילתך היא שטר החוב שלך, ואתה עושה את מה שהתחייבת לעשות, אתה מתייחס לאנשים בכבוד, אפילו אם אינך מכירם, ואפילו אם אינך מסכים עמם." היא הדגישה את אהבתה למולדתה, זאת בתגובה לביקורת שנמתחה על הערותיה על ה"פעם הראשונה בחיי הבוגרים". בנותיה הצטרפו אליה על במת הנואמים לאחר סיום נאומה ובירכו את אביהן שהופיע על מסך ענק.

התגובות לנאום זה היו חיוביות ברובן, והפרשן אנדרו סאליבן תיאר אותו כ"אחד הנאומים הטובים, המרגשים, האינטימיים, המעוררים, הצנועים והיפים ביותר ששמעתי מימיי על במת הוועידה." פרשן אחר, עזרא קליין, מן הירחון The American Prospect, כתב כי הנאום "נישא באופן יפהפה, ותוכנן בחוכמה".

הגברת הראשונה של ארצות הברית

אופנה וסגנון

עם כניסת בעלה לתפקיד נשיא ארצות הברית, הפכה מישל אובמה, בדומה לנשים ראשונות של ארצות הברית בעבר, לחלק מן התרבות הפופולרית. במאי 2006 היא נכללה ברשימת "25 הנשים מעוררות ההשראה בעולם" של המגזין אסנס (Essence), וביולי 2007 הופיעה ברשימת "10 הנשים המתלבשות היטב בעולם" של המגזין וניטי פייר, וכך גם ביולי 2008.

יש שהשוו את סגנונה של מישל אובמה לזה של הגברת הראשונה ג'קלין קנדי, וכן לברברה בוש, בזכות סגנון הופעתה המוקפד אך שאינו מורכב יתר על המידה. על השמלה בה בחרה לנשף השבעת בעלה, שמלה לבנה החושפת כתף אחת, של מעצבת האופנה ג'ייסון וו, נאמר כי היא שילוב מפתיע בין ננסי רייגן לג'קלין קנדי. מישל אובמה לובשת לעתים קרובות את בגדי המעצבים קלווין קליין, אוסקר דה לה רנטה, איזבל טולדו, והפכה לדמות מכתיבת אופנה בארצות הברית ומחוצה לה, במיוחד לנשים המחבבות שמלות חשופות כתפיים.^[4]

עבודתה ונושאים שבחרה לקדם

בחודשיה הראשונים בבית הלבן מישל אובמה ביקרה במקלטים לחסרי בית ובתי תמחוי. היא אף שלחה נציגים מטעמה לבקר בבתי ספר ודיברה בשבח הגברת השירותים החברתיים. בחודש אפריל 2009, בעת שערכה את מסעה הראשון כגברת ראשונה מחוץ לארצות הברית, ביקרה יחד עם שרה בראון, אשת ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון, במחלקה אונקולוגית. היא החלה אף לפעול למען משפחות חיילים. בדומה לקודמותיה, הילרי קלינטון ולורה בוש, אף מישל אובמה תומכת בתזונה אורגנית והורתה לשתול גינת ירק ולהקים כוורת דבורים בגינת הבית הלבן, לצורך אספקת ירקות ודבש למשפחת הנשיא ולארוחות הרשמיות.

קישורים חיצוניים

הגברת הראשונה מישל אובמה, באתר הבית הלבן
שגיאות פרמטריות בתבנית:טוויטר
פרמטרים [ id, name ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מישל אובמה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מישל אובמה, באתר המרוץ לנשיאות של ברק אובמה
עמודה של מישל אובמה בפייסבוק

אחר

קייתי קוריק, ראיון טלוויזיוני עם מישל אובמה, CBS
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית טל שניידר, המנוע שמאחורי ברק אובמה, באתר nrg‏, 7 בפברואר 2008
צפי סער, כן, היא יכולה להיות אמא בבית הלבן, באתר עכבר העיר, 04 בדצמבר 2008
שחר אטואן, היא תנווט, באתר עכבר העיר, 19 בינואר 2009
ג'ודי קנטור, ניו יורק טיימס, כך הפכה מישל אובמה לאשה החזקה באמריקה, באתר הארץ, 10 בינואר 2012
קתי הורין, ניו יורק טיימס, מישל אובמה: הראשונה באופנה, באתר הארץ, 23 בינואר 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:Xnet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איתי יעקב, מישל אובמה: הגברת הראשונה בבידור, באתר Xnet‏, 13 במרץ 2013

הערות שוליים

^ Donahue, Wendy. "Michelle Obama emerges as an American fashion icon". Chicago Tribune. נבדק ב-4 ביוני 2011. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Michelle Obama settling in as a role model". The Washington Times. נבדק ב-4 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
^ "The First Family: A New Glimpse of Michelle Obama’s White Ancestors — Interactive Feature".
^ Michelle Obama's $148 Dress‏, באתר "טיים מגזין"

הגברת הראשונה הקודמת: לורה בוש	מישל אובמה 2009 ואילך	הגברת הראשונה הבאה: –

[1] Donahue, Wendy. "Michelle Obama emerges as an American fashion icon". Chicago Tribune. נבדק ב-4 ביוני 2011. {{cite news}}: (עזרה)

[2] "Michelle Obama settling in as a role model". The Washington Times. נבדק ב-4 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)

[3] "The First Family: A New Glimpse of Michelle Obama’s White Ancestors — Interactive Feature".

[4] Michelle Obama's $148 Dress‏, באתר "טיים מגזין"

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 |תפקיד = *[[הגברת הראשונה של ארצות הברית]]
 |בן זוג = [[ברק אובמה]]
+|מפלגה= [[המפלגה הדמוקרטית]]
 }}
 '''מישל לוון רובינסון אובמה''' (ב[[אנגלית]]: '''Michelle LaVaughn Robinson Obama'''; נולדה ב-[[17 בינואר]] [[1964]]) היא סופרת ו[[עורך דין|עורכת דין]] [[ארצות הברית|אמריקאית]]. כרעייתו של [[נשיא ארצות הברית|נשיאה]] ה-44 והנוכחי של ארצות הברית, [[ברק אובמה]], היא [[הגברת הראשונה של ארצות הברית]], וכן הראשונה לשמש בתפקיד זה ממוצא [[אפרו-אמריקאים|אפרו-אמריקאי]].

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מישל אובמה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מישל אובמה