ניר ברקת – הבדלי גרסאות
מ שיפור קל |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 100: | שורה 100: | ||
[[קטגוריה:פעילי הליכוד]] |
[[קטגוריה:פעילי הליכוד]] |
||
[[קטגוריה:משפחת ברקת]] |
[[קטגוריה:משפחת ברקת]] |
||
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]] |
גרסה מ־23:02, 13 בפברואר 2017
ניר בַּרְקַת (נולד ב-19 באוקטובר 1959) הוא ראש עיריית ירושלים מאז שנת 2008, יזם ומשקיע היי-טק בעברו.
ביוגרפיה
ניר ברקת הוא בנם של שולמית (שולה) ברקת, מדריכת ריקודי עם, וזלמן ברקת, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. ברקת נולד באזור המרכז[1] וגדל בשכונת גבעת המבתר שבירושלים. לברקת שני אחים: ערן ואלי, מבעלי בית ההשקעות דש איפקס[2].
ב-1977 התגייס ברקת לצה"ל, התנדב לחטיבת הצנחנים, ושובץ בגדוד 890[3]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בזמן המסלול נטל חלק ב"מבצע מנורה", תחת פיקודו של המ"פ אריה נייגר וסגנו אלעזר שטרן. ברקת הצטיין בלחימה כאשר הוביל את הכוח בדרכו לפינויו על ידי מסוק, זיהה מחבל שארב לכוח והרגו. עם סיום הקורס שב ברקת לצנחנים כמפקד מחלקה בפלוגה המסייעת של הגדוד, ונפצע במבצע מוביל[4] בלבנון, בעת שהסתער על מחבל שהרג את מפקדו, המ"פ סרן תבנית:נזכור את כולם[5]. בהמשך שימש ברקת כמפקד פלוגה בגדוד 890, בין היתר במלחמת לבנון הראשונה[6][7]. ב-1983, לאחר שש שנות שירות בצבא, השתחרר ברקת מצה"ל. בשירות המילואים הגיע לדרגת רב סרן.
ברקת הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב, ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים לקראת תואר שני במנהל עסקים, אך לא השלים את התואר.
נשוי לאמנית ילידת דרום אפריקה בברלי ברקת, לבית סקלובסקי, בת זוגו מגיל 15, ואב לשלוש בנות[8]. ניר ברקת הוא גיסה של אלונה ברקת, הבעלים של קבוצת הפועל באר שבע, הנשואה לאחיו של ניר, אלי ברקת.
מתגורר בירושלים, בשכונת בית הכרם.
קריירה עסקית
ב-1988 הקים ברקת יחד עם אחיו אלי, יובל רכבי ועמרי מן את קבוצת ההיי-טק BRM (ראשי תיבות באנגלית של ברקת, רכבי, מן) שהייתה מהראשונות בעולם לפתח תוכנת אנטי וירוס, ואף התמודדה מול וירוס המחשב "ירושלים". עם השנים הפכה BRM לבית גידול עבור עסקים אחרים בתחום והשקיעה בחברות כ"בקווב" (BackWeb) וצ'ק פוינט, בה הושקעו 400 אלף דולר. ברקת כיהן כיו"ר החברות בשנותיהן הראשונות. ההשקעה בצ'ק פוינט הניבה רווחים של מאות מיליוני דולרים.
כניסתו של ברקת לחיים הציבוריים החלה בתהליך הדרגתי בו נחשף והיה מעורב בקידום ופיתוח פרויקטים בתחום החינוך, הקהילה והחברה. ברקת ואשתו בברלי היו ממייסדי אתר החינוכי "סנונית", לעידוד שימוש במחשבים ולמידה מקוונת, וייסד את העמותה המפעילה את האתר[9], ומכהן כחבר מועצת המנהלים של העמותה. כמו כן, קידם הקמת "הפרויקט ההוליסטי", יצירת מנהיגות מקומית ופיתוח ארגונים קהילתיים בשכונות העיר ירושלים.
ברקת היה ממייסדי IVN, רשת הון סיכון אשר נוסדה ב-2001 על ידי קבוצת אנשי היי-טק ישראליים ואמריקאיים במטרה לייצר בישראל סביבה עסקית פלורליסטית המבוססת על סיוע ושיתוף פעולה, על ידי עידוד יוזמות מקוריות וחדשניות.
על פי דירוג פורבס ב-2013, הונו של ברקת מוערך בכ-450 מיליון שקל, והוא הפוליטיקאי וראש העיר העשיר בישראל.
קריירה פוליטית
בינואר 2003 פרש מכל תפקידיו ועיסוקיו העסקיים והחל במסע בחירות לראשות עיריית ירושלים בראש סיעת "ירושלים תצליח". בבחירות לראשות העירייה התמודד ברקת מול אורי לופוליאנסקי וזכה ב-43 אחוזי תמיכה, אך כשל במטרתו הראשית – לזכות בראשות העירייה. סיעתו הפכה לשנייה בגודלה במועצת העיר עם שישה מנדטים אחרי יהדות התורה, שזכתה בתשעה מנדטים. לאחר הבחירות שימש כחבר מועצה וכיו"ר האופוזיציה, כיהן כחבר בוועדת החינוך העירונית, בוועדת הכספים ובוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. ברקת היה מעורה ומעורב במספר רב של פעילויות ויוזמות חדשות בעיר בתחומי הכלכלה, החינוך, סטודנטים וצעירים ותכנון עירוני. ב-2 בנובמבר 2006 פרשו שלושה חברים, המהווים מחצית מסיעתו של ברקת, ויצרו סיעה חדשה בעירייה, תוך ביקורת על התנהלותו בה.
בעודו חבר מועצה, הקים את עמותת "סטארט אפ ירושלים", שפעלה לעידוד יצירת מקומות תעסוקה וצמיחה בעיר בתחומים בהם לירושלים יתרון תחרותי. כמו כן היה בין המקימים של עמותת "רוח חדשה", ארגון אשר רואה בסטודנטים וצעירים משאב מרכזי לצמיחה עתידית של ירושלים, ופועל לחברם לעיר. כיום מכהן ברקת כסגן יו"ר "סטארט אפ ירושלים" וכנשיא כבוד של "רוח חדשה". ברקת כיהן גם כחבר הוועד המנהל של הרשות לפיתוח ירושלים, של מט"י (מרכז טיפוח יזמות) ירושלים ושל ארגון הגג של המגזר ההתנדבותי. כמו כן מונה לוועדה לבחינת סל שירותים ברשויות המקומיות של משרד הפנים ולחבר ומ"מ יו"ר הוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע.
בבחירות לכנסת ה-17 היה ברקת ראש מטה מפלגת קדימה במחוז ירושלים.
בבחירות המוניציפליות בנובמבר 2008 נבחר ברקת לתפקיד ראש העירייה, לאחר שזכה ב-52 אחוזים מהקולות, מול 43 אחוזים של המתחרה העיקרי, מאיר פרוש. סיעתו של ברקת, "ירושלים תצליח", זכתה ב-6 מנדטים ונשארה הסיעה השנייה בגודלה במועצת העיר אחרי יהדות התורה עם 8 מנדטים. לבקשתו של ברקת, משכורתו כראש העירייה עומדת על שקל אחד לשנה[10].
ערב הבחירות לכנסת ה-19, הודיע על תמיכתו בראש הממשלה בנימין נתניהו[11].
בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת 2013 נבחר לתקופת כהונה שנייה בראשות עיריית ירושלים, לאחר שגבר על יריבו העיקרי, משה ליאון. סיעתו נחלשה ל-4 מנדטים והייתה לשלישית בגודלה. בספטמבר 2014, פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, כי סיעתו של ברקת, "ירושלים תצליח", סיימה את מערכת הבחירות לראשות העירייה בגירעון של 10 מיליון ש"ח. בעקבות כך, ברקת נקנס בכ-407 אלף ש"ח[12].
ב-22 בפברואר 2015 מחבל פלסטיני בן 18 דקר צעיר חרדי בכיכר ספרא בירושלים. ברקת ומאבטחו האישי השתלטו על המחבל[13].
ברקת ביקר את עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו על מינויו של השר זאב אלקין לשר לענייני ירושלים וטען כי זהו בזבוז כספים וכן הפרת ההבטחה של נתניהו שהתיק יישאר אצלו[14].
עמדות מדיניות
עמדותיו בפומבי של ברקת, כפי שהציג אותן במסגרת מסע הבחירות לעיריית ירושלים, שייכות לימין הפוליטי, על אף שבעבר היה חבר מפלגת "קדימה". בשנת 2012 ברקת פרסם את תוכניתו למסירת שכונות ירושלמיות לניהול של הרשות הפלסטינית, יוזמה זו של ברקת כראש עיר, זכתה לגינויים מהצד הימני הפוליטי, בשנת 2008 הצטרף לסיור עם פעילי ימין המזוהים עם ההתיישבות היהודית בירושלים, בהם דוד בארי, יו"ר עמותת אלע"ד, ואריה קינג, יו"ר הקרן לאדמות ישראל. הסיור היה בשטחי "שער המזרח", אזור שפעילי הימין רצו שתבנה בו שכונה שתחבר את הגבעה הצרפתית לשטחי E1 שממזרח ירושלים[15]. אלא שבחלוף כשישה חודשים בתחילת 2009, כאשר ברקת היה ראש העיר, החל לקדם ניר ברקת תוכנית להקמת מטמנת עפר ופסולת בניין, באותו מקום שבו הצהיר חודשים ספורים לפני כן שבכוונתו להקים בשער המזרח שכונה לסטודנטים. טען כי חיים רמון מנהל מגעים לחלוקת העיר והתנגד לכך בתוקף[16].
ברקת הצהיר כי יבנה בשער המזרח 2,000 יחידות דיור לסטודנטים. אולם בשנת 2009 אישר לשנות את ייעוד השטח למזבלה עירונית להטמנת פסולת בניין ופסולת עפר.
ב-2012 החל ברקת לקדם בניית 300 יחידות דיור בשכונה היהודית קדמת ציון דרומית מזרחית לעיר העתיקה[17].
ב- 2014 ברקת קידם את תוכנית ערב א-סוואחרה, תוכנית שכוללת בנייתן של כ 7,000 יחידות דיור לתושבי ג'בל מוכבר וערב א-סוואחרה, את התוכנית קידם האדריכל סינן עבד אל-קאדר, אדריכל ידוע שבעברו (בין 2004–2007) עבד יחד עם עמותת המתכננים "במקום" בפרויקט תכנון של שכונת ערב א-סוואחרה. על רקע מהלכיו של ניר ברקת לתכנון תוכנית מתאר זו לאזור ערב א-סוואחרה, עתרו לבית המשפט מספר גורמי ימין ובכללם עמותת עטרת כהנים וכן חבר הקואליציה של ניר ברקת, אריה קינג ובכך חשף את עצמו למתקפה מצד גורמים ימניים. ב-22 בדצמבר 2015 התפקד ברקת לליכוד[18] אך הודיע כי אין בכוונתו להתמודד נגד בנימין נתניהו על ראשות הליכוד.
קישורים חיצוניים
- דני קושמרו, לאן אתה רץ, ניר ברקת?, חדשות ערוץ 2 באתר רשת, 16 במאי 2009 – כתבה בתום חצי שנה לכהונתו כראש העיר רונן מדזיני, שנת ברקת: למה זכו החילונים, מה קיבלו החרדים?, באתר ynet, 13 בנובמבר 2009
- ניר חסון ויאיר אטינגר, ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, סוגר שנה במשרדו. את ההתרגשויות הוא שומר לשנה הבאה, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2009
- רונית מזרחי, בגובה העיניים עם ניר ברקת, nrg מעריב, 7 במאי 2010
- תבנית:בשבע
- מיכל דניאלי, חיבוק דב, ניר ברקת חוזר לביקור בהר דב, באתר צה"ל, 14 באפריל 2010 - במקור, מתוך "במחנה", כפי שהועלה באתר פרש.
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יוסי אלי, ברקת: "ירושלים לעולם לא תהיה תל אביב, והיא לא צריכה להיות", באתר nrg, 1 ביוני 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גוני נוי, שלוש שנים לכהונת ברקת: האם הוא ייבחר שוב?, באתר nrg, 16 בנובמבר 2011- גידי וייץ, ניר חסון, ראיון - מלחמתו של ניר ברקת באביגדור ליברמן, אריה דרעי ותרבות השוחד בעירייה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2013
- יורי ילון, ניר ברקת: "הרגשתי שאני חייב להגן על ירושלים", באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אורלי גולדקלנג ויעל פרידסון, "הפסקת הרכבת בשועפאט משמעה חלוקת העיר", באתר nrg, 8 באוקטובר 2014אטילה שומפלבי, ברקת: נמשיך לבנות, למרות ביקורת מעליבה, באתר ynet, 29 באוקטובר 2014- תבנית:TheMarker1
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רונן מדזיני, לופוליאנסקי העביר מפתח: "ירושלים במצב מצוין", באתר ynet, 3 בדצמבר 2008 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שי אספריל, פרופיל: אלי ברקת - מעולם ההייטק לבעלות על בית ההשקעות דש איפקס, באתר כלכליסט, 1 באוקטובר 2009 - ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, 7 באוקטובר 2011
- ^ על מבצע "מוביל" באתר חטיבת הצנחנים
- ^ כתבי גלובס, אנשי עסקים ויזמים ישראלים חוזרים אל התופת במלחמות, באתר גלובס, 22 באפריל 2015.
- ^ מיכל דניאלי, חיבוק דב, ניר ברקת חוזר לביקור בהר דב, באתר צה"ל, 14 באפריל 2010 - במקור, מתוך "במחנה".
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אמיר בוחבוט, "הטנק הראשון חטף שלושה טילים. היו צרחות בקשר", באתר וואלה!, 8 ביוני 2012 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Mynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ליאה לוין, בברלי הילס, 2008, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 20 בנובמבר 2008 - ^ סנונית - לעוף רחוק יותר מהדמיון: הצגת הארגון, באתר סנונית
- ^ דני קושמרו, לאן אתה רץ, ניר ברקת?, חדשות ערוץ 2 באתר רשת, 16 במאי 2009 – 08:45 דקות מתחילת הכתבה
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פנחס וולף, חיזוק לנתניהו מראש עיריית ירושלים: "תומך בך", באתר וואלה!, 21 בינואר 2013 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רוני זינגר, המבקר קנס ב-407 אלף שקל את ניר ברקת על ההתנהלות בבחירות 2013, באתר כלכליסט, 30 בספטמבר 2014 - ^ יאיר אלטמן, צפו בתיעוד הפיגוע: המחבל דוקר, המאבטח מסתער, באתר וואלה!, 23 בפברואר 2015
- ^ יאיר אלטמן, ברקת נגד העברת תיק ירושלים לאלקין: "העיר אינה פרס ניחומים", באתר וואלה!, 26 במאר 2015
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יהונתן ליס, ברקת: אקים שכונה יהודית במזרח י-ם, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2008 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רוני סופר, ברקת: יש סיכום סודי על חלוקת ירושלים, באתר ynet, 13 בפברואר 2008 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נדב שרגאי, שכונה יהודית באבו דיס - ואלפי דירות לפלסטינים, באתר וואלה!, 22 ביוני 2012 - במקור, מתוך ישראל היום - ^ עמרי נחמיאס ומשה שטיינמץ, יתמודד מול נתניהו? ראש עיריית ירושלים ניר ברקת התפקד לליכוד, באתר וואלה!, 22 בדצמבר 2015.
ראשי עיריית ירושלים (החל מ-1878) | ||
---|---|---|
האימפריה העות'מאנית | יוסף אל-ח'אלידי (1878–1879) • סלים אל-חוסייני (1882–1897) • פיידי אל-עלמי (1906–1909) • חוסיין אל-חוסייני (1909–1917) | |
המנדט הבריטי | עארף א-דג'אני (1917–1918) • מוסא כאזם אל-חוסייני (1918–1920) • ראע'ב נשאשיבי (1920–1934) • חוסיין אל-ח'אלידי (1934–1937) • דניאל אוסטר (1937–1938) • מוסטפא אל-ח'אלידי (1938–1944) • דניאל אוסטר (1944–1945) • ועדה מנדטורית (1945–1949) | |
ראשי העיר המזרחית | אנוור אל-ח'טיב (1948–1950) • עארף אל-עארף (1950–1951) • חנא עטאללה (1951–1952) • עומר וואעארי (1952–1955) • ועדה עירונית (1955–1957) • רוחי אל-ח'טיב (1957–1967) • אמין אל-מג'ג' (1967–1999) | |
ראשי העיר המערבית | דניאל אוסטר (1949–1950) • שלמה זלמן שרגאי (1951–1952) • יצחק קריב (1952–1955) • גרשון אגרון (1955–1959) • מרדכי איש-שלום (1959–1965) • טדי קולק (1965–1967) | |
ראשי עיריית ירושלים המאוחדת | טדי קולק (1967–1993) • אהוד אולמרט (1993–2003) • אורי לופוליאנסקי (2003–2008) • ניר ברקת (2008–2018) • משה ליאון (2018 ואילך) |