בנימין צינקר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 1: שורה 1:
{{חייל
{{חייל
|שם=בנימין צינקר
|שם=בנימין צינקר
|תמונה=
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}}
|כיתוב=
|כיתוב=
|נולד=
|נולד=

גרסה מ־15:04, 17 בפברואר 2017

תבנית:חייל בנימין (בני) צינקר (צין) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת אלוף, שירת כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי, פיקד על בסיס רמון ובסיס תל נוף.

חייו

צינקר למד בבית הספר הריאלי ובפנימיה הצבאית לפיקוד בחיפה, מחזור י"א 1965. התגייס לקורס טיס אותו סיים במגמת קרב ב-1967. במלחמת ששת הימים שירת בטייסת הפוגות של בית הספר לטיסה, את טבילת האש שלו עשה בגיחת הפצצת המכ"ם המצרי באל עריש, בהמשך המלחמה השתתף בגיחות מבצעיות נוספות. לאחר המלחמה הוצב בטייסת מיסטרים והשתתף במלחמת ההתשה. בהמשך עבר להדריך בבית הספר לטיסה והיה חבר בצוות האווירובטי של חיל האוויר. ב-1970 עבר לטייסת 69 ("הפטישים") בה עבר הסבה למטוסי פנטום והשתתף בגיחות עומק במצרים. ב-1973 עבר לטייסת סקייהוק. במלחמת יום הכיפורים נפגע מטוסו והוא נאלץ לנחות נחיתת אונס ברפידים, בהמשך המלחמה השתתף בגיחות רבות ואף נפצע בגיחת סיוע לכוחות קרקע ברמת הגולן[1].

לאחר המלחמה שירת צינקר בתפקידי מטה. ב-1976 היה חבר במשלחת הראשונה שיצאה לקלוט את מטוסי ה-F-15 איגל לחיל האוויר, יחד עם איתן בן-אליהו, משה מלניק, יואל פלדשו ושאול סיימון. הוא שירת כסמ"ט א' של הטייסת החדשה שהוקמה, טייסת 133 ("אבירי הזנב הכפול"). בהמשך מונה למפקד טייסת סקייהוק ובמאי 1979 מונה למפקד טייסת 133. הוא פיקד על הטייסת עד מאי 1981, תקופה בה הפילה הטייסת 13 מטוסי מיג. ב-13 בפברואר 1981 רשם את הפלת הבכורה העולמית של מטוס מיג-25. צינקר הוזנק לעבר המיג הסורי שניסה ליירט מטוס צילום ישראלי מדגם פנטום והפילו באמצעות ירי טילי לביד בשמי סוריה[2]. במבצע אופרה היה מספר שתיים במבנה מטוסי הטייסת שחיפה על מטוסי ה-F-16 שהפציצו את הכור העיראקי[3]

במלחמת לבנון הראשונה שירת בתפקיד מטה ובהצבת חירום בטייסת 133, במהלך המלחמה הפיל מטוס מיג 23 סורי[4]. ב-1983 מונה לעוזר הנספח האווירי בוושינגטון וב-1984 מונה למפקד בית הספר לטיסה בבסיס חצרים. ב-1986 מונה למפקד בסיס רמון ומיולי 1990 עד אוקטובר 1992 שירת כמפקד בסיס תל נוף בדרגת תת-אלוף. בתפקידו האחרון בשירות הקבע כיהן כנספח האווירי בארצות הברית.

לאחר שירותו הצבאי מונה ב-1997 למנכ"ל קרדן שירותים וב-1999 למנכ"ל קרדן תקשורת.

הערות שוליים