דורון רובין – הבדלי גרסאות
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"# |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חייל |
{{חייל |
||
|שם=דורון רובין |
|שם=דורון רובין |
||
|תמונה= |
|תמונה= |
||
|כיתוב= |
|כיתוב= |
||
|נולד=[[1944]] |
|נולד=[[1944]] |
גרסה מ־15:08, 17 בפברואר 2017
תבנית:חייל דורון רובין (נולד ב-1944) הוא אלוף צה"ל בגמלאות ואיש עסקים ישראלי.
ביוגרפיה
דורון רובין נולד וגדל במושב בוסתן הגליל. שיחק כבלם וקפטן של קבוצת הכדורגל הפועל עכו.
שירותו הצבאי
במאי 1963 התגייס לצה"ל, התנדב לשירות בצנחנים[1], ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קצינים. לאחר שסיים קורס קציני חי"ר בהצטיינות, שימש במשך כשנה כמדריך בבה"ד 1, חזר לחטיבת הצנחנים כמפקד מחלקה בפלוגת הרב"טים של גדוד 890. במלחמת ששת הימים לחם כמפקד פלוגה בגדוד[2]. לאחר המלחמה ביצעה פלוגתו את טקס ההשבעה הראשון של הצנחנים בכותל המערבי[3]. במהלך מלחמת ההתשה השתתף במבצע תרנגול 53[4] וכסמג"ד הנח"ל המוצנח (גדוד 50) פיקד על מבצע "שפט 37" ב-1970, בו תקף הכוח בירי מרגמות בסיס טירונים של צבא סוריה כ-70 ק"מ מצפון-מזרח לדמשק ופיקד על מבצע "תרנגול 59" בו תקפו כוחות הצנחנים בסיס מנהלה צבאי מצרי ליד שדה התעופה ביר-ערידא.
בשנת 1972 פיקד על קורס המ"כים של חטיבת הצנחנים, והשתתף ב"מבצע ברדס 54-55"[5] ובמבצע אביב נעורים[6]. בספטמבר אותה שנה פיקד על כוח במבצע קלחת 4 מורחבת בלבנון. בשנת 1973, שלושה חודשים טרם מלחמת יום הכיפורים, מונה למפקד גדוד 202, תפקיד שאותו מילא במהלך המלחמה, ופיקד על הגדוד בקרב ואדי מבעוק[7]. שירת כקצין אג"ם של פיקוד הצפון ויצא לתקופת לימודים בת שנתיים בבית ספר צבאי בפריז. עם שובו ב-1977 הציע לו הרמטכ"ל מוטה גור לפקד על חטיבת גולני, אך רובין סירב[2], הועלה לדרגת אלוף משנה ומונה למפקד בית הספר לקצינים. במבצע ליטני, בשנת 1978, פיקד רובין על כוח מבית הספר לקצינים אשר כבש את טייבה ואת ע'נדוריה והיה אחראי להריגת כתשעה-עשר מחבלים[8].
בשנים 1979-1981 שירת כמפקד חטיבת הצנחנים הסדירה[9]. כמח"ט הצנחנים פיקד על החטיבה בסדרת פשיטות בלבנון ובהן מבצע איש דמים[10], הפשיטה המוסקת הראשונה ללבנון[11], מבצע מוביל[12]. ומבצע סיגל. לאחר שעבר הסבה לשריון מונה למפקד חטיבת השריון 500 (עוצבת כפיר), שלושה ימים בלבד לפני מלחמת שלום הגליל[13]. במלחמה, במהלך הקרב על הכפר עין זחלתא, עבר ג'יפ ובו שלושה קציני צה"ל את הכביש שהוביל לתוך הכפר, ונכנס לשטח שבשליטת כוחות קומנדו סוריים. רובין נכנס לכפר עם אחד ממפקדי הגדודים וקשרו, כדי לאתר את הקצינים, שני עמיתיו נסוגו ורובין נשאר בכפר לבדו, כשהוא הורג בתוך כך חיילים סורים רבים[14]. כוח צנחני מילואים שחבר אליו לאחר מספר שעות חילץ אותו ואת גופות הקצינים[15]. עם סיום המלחמה מונה למפקד אוגדת שריון מילואים.
ב-1983 מונה למפקד עוצבת הפלדה (162) פיקד על הגזרה המזרחית בלבנון עד נסיגת צה"ל ב-1985. בתפקידו הבא שרת בראש חטיבת התורה והפיתוח במפקדת חילות השדה. במסגרת תפקידו זה יזם רובין, לאור לקחי לוחמת הנ"ט שגובשו בצה"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון, בינואר 1986 את הקמת יחידת מגלן המתמחה בלוחמת נ"ט תוך שימוש באמל"ח מתקדם[16]. בינואר 1987 הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש מחלקת ההדרכה באגף המטה הכללי[17]. בתקופתו יישם את "תוכנית ברק" להכשרת הקצונה הזוטרה בצה"ל[18].
בתחילת דצמבר 1988 פיקד כמפקד מפקדת העומק המטכ"לית[19], מעמדת פיקוד בספינה ששהתה בים, על מבצע כחול וחום שנערך בעיירה נועיימה בדרום לבנון. לטענת רובין, הוא לקח על עצמו את האחריות לתוצאותיו הבלתי מוצלחות של המבצע, ולקיחת אחריות זו עלתה לו בסיום הקריירה הצבאית. רבים מן האלופים במטה הכללי מתחו ביקורת על כך שהרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, אילץ את רובין לעזוב את צה"ל[20]. בשנת 1991 השתחרר מצה"ל לאחר 28 שנות שירות.
פעילות ציבורית עסקים ופשיטת הרגל
לאחר פרישתו מצה"ל פנה רובין ליזמות ועסקים. בתחילה נכנס כשותף בחברה לחיפוש נפט. בהמשך עבר לעסוק בניהול ובקידום פרויקטים נדל"ניים שונים .
.במקביל לפעילותו העסקית, הציג בשנת 1998 את מועמדותו לראשות עיריית תל אביב-יפו. רובין רץ בראשות רשימה עצמאית אשר זכתה לתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולמימון מטעם הליכוד, אולם לאחר מספר שבועות נאמר לרובין כי הליכוד עדיין תומך במועמדותו אך חדל לממן את מירוצו לתפקיד. רובין קיבל 25 אחוז מקולות המצביעים והובס בבחירות על ידי רון חולדאי, הוא כיהן כחבר במועצת העיר במשך שנתיים.
עקב הפסקת מימון מסע הבחירות שלו על ידי הליכוד, נאלץ רובין לממן את הוצאות הבחירות מכיסו. הוצאות אלו התווספו לחובות שצבר בעסקיו הפרטיים, אשר הובילו לתביעות בסכומים לא מבוטלים שהוגשו נגדו ונגד אשתו. עקב כך החליט רובין להעביר את עסקיו להונדורס, שם הוא עסק בפיתוח פרויקטים בתחום הנדל"ן.
בשנות ה-2000 המשיך רובין לנסות את מזלו בעולם העסקים אך נתקל בקשיים עד שלבסוף נאלץ להכריז על פשיטת רגל.[21] בראיון לעיתון הארץ חשף רובין את השתלשלות האירועים עד לקריסה הכלכלית, החובות ופשיטת הרגל.[22]
נכון לשנת 2016 מתפרנס רובין ממכירת רכב מליסינג .[23]
משפחה והשכלה
רובין נשוי להגר ואב לארבעה בנים. בנו ניר, מופיע בסרט התיעודי "תדע כל אם", על מלחמת לבנון השנייה, ומספר על חוויותיו במלחמה. בן אחר של רובין, ברק, פיקד במלחמה על סיירת נח"ל. רובין הוא בוגר החוג למזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב והמכללה לביטחון לאומי ומתגורר בהר אדר.
לקריאה נוספת
- יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998.
- אלישיב שמשי "בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל", הוצאת משרד הביטחון, 2005.
- מעוזיה סגל "עדויות מגובה החול- קרב הצנחנים בחווה הסינית", הוצאת מודן, 2007.
- יום טוב סמיה, "מנהיגות ברגעים של אמת", הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2014.
- אבירם ברקאי, "אנחנו על השחור", כנרת זמורה ביתן, 2016.
קישורים חיצוניים
- יוסף ולטר, אלוף חדש בצה"ל, מעריב, 30.01.1987.
- אורי מילשטיין, "דורון רובין ודורון אלמוג - לבנות את צהל מחדש", מקור ראשון 22.12.2006, כפי שהועלה באתר פרש.
-
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אייל לוי, אין יותר כבוד, באתר nrg, 22 באפריל 2004. - דורון רובין, הפיקוד מוכוון המשימה - מקומו וחשיבותו, מערכות 318, פברואר 1990, עמוד 6 .
- שי לוי, "הטנק התפוצץ לי מול העיניים כמו פטריה של אש", באתר מאקו, 4 ביוני 2012.
- ביוגרפיה באתר חדשות מחלקה ראשונה.
- יצחק לץ, "עוד אצליח בגדול, וביום ההוא למלעיזים לא תהיה תקווה", באתר גלובס, 15 בנובמבר 2001.
- שוקי שדה, אלוף, לא בעסקים, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2010.
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מרדכי חיימוביץ', הקרב שנשכח: כשגדוד 202 עצר 100 טנקים, באתר nrg, 12 בספטמבר 2013.
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שרה ליבוביץ-דר, כמו ב-92': "חברת החשמל נכשלה גם הפעם", באתר nrg, 19 בדצמבר 2013.- קובי פינקלר, תרבות: אתם, אני והמלחמה הבאה, באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2013.
- רון כלף, 'הערכים שהפכו אותו למפקד נערץ - גרמו להתרסקותו באזרחות', גלי צה"ל, 08.01.2014.
- אביעד פוהורילס, אלוף במיל' דורון רובין: כך הסתבכתי בחובות, מעריב, 10 בינואר 2014.
- יוסף ולטר, "דורון למטכ"ל" חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', מעריב, 13.03.1987.
הערות שוליים
- ^ אביחי בקר, מה קרה לדודו ויזר, באתר הארץ, 19 ביוני 2002.
- ^ 1 2 על אזרחי עם דורון רובין, גלי צה"ל, 1 באוקטובר 2011
- ^ מוריה בן יוסף, "מוכנים לטרוף את כל העולם", "ישראל דיפנס", 03.05.2012.
- ^ אמיר בוחבוט, הצבא הקטן, החכם והקטלני שהמטכ"ל מקים בתוך צה"ל, באתר וואלה!, 11 במרץ 2016.
- ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 354, דורון רובין- "אני זוכר שבאותה תקופה היו לנו לבנות של יכולות מקצועיות בכל תחומי הלחימה: לא משנה איפה נחתת – יכולת להגיע ליעד במדויק ולבצע לחימה מקצועית. הנועזות הייתה בעצם ההחלטה לבצע פעולה במרחק כזה. נכון, שכאשר אמרו לי שצריך לפשוט על מחנה אל־באדווי, זה נראה לי מעבר לאופק, אבל בסופו של דבר, הפונקציה היחידה לגבי, הייתה – זמן שיט. כל שאר הנושאים כמו: ניווט פרדסים, מעבר קירות בטון, הליכה שקטה עם מטען, לחימה בשטח בנוי – היו לחם חוק. במבצע הזה לא היה שום תחום מקצועי שלא הכרנו קודם. לכן כשאמרו לנו: חברים, יש לכם ארבעה ימים להתכונן, נשאר רק לעשות מודלים".
- ^ יוסף ולטר, "דורון למטכ"ל" חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', מעריב, 13.03.1987.
- ^ אלישיב שמשי "בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל", הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמודים 130-122.
- ^ הכוחות שלקחו חלק במבצע, מבצע ליטני באתר חטיבת הצנחנים.
- ^ טל זגרבה, אלופים, במחנה, 05.09.2008.
- ^ על מבצע "איש דמים" באתר חטיבת הצנחנים.
- ^ ליאת שלזינגר, ההתחנות של בני, במחנה, 28.01.2005, עמוד 24, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ עופר רגב והדס רגב-ירקוני, "890 לא חוזרים עד שמבצעים", פורת הוצאה לאור, מרץ 2009, עמודים 127-128.
- ^ שי לוי, "הטנק התפוצץ לי מול העיניים כמו פטריה של אש", באתר מאקו, 4 ביוני 2012.
- ^ ראיון עם דורון רובין בתוכנית הרדיו, על אזרחי, גלי צה"ל, 1 באוקטובר 2011
- ^ חן קוטס-בר, כשראיתי את התמונה שלו קפאתי. הרגשתי כאילו זה קרה אתמול, nrg, 22/10/2001.
- ^ יוסי יהושוע ונאוה צוריאל, עשרים שנה למגלן, ידיעות אחרונות, 24.08.2007, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ אמיר אורן, במשקפיים של יעלון, באתר הארץ, 12 ביולי 2002.
- ^ אמנון ברזילי, שיעור לגנרלים, באתר הארץ, 31 ביולי 2002
- ^ עמוס הראל, פיקוד נחוץ, מפקד שנוי במחלוקת, הארץ, 18.12.2011.
- ^ אורי שגיא, אורות בערפל. תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998, עמוד 322.
- ^ פשיטת רגל
- ^ כך הסתבכתי בחובות
- ^ carcast
ראשי אגף, מחלקת וחטיבת ההדרכה | |
---|---|
|
מפקדי עוצבת הפלדה | |
---|---|
|
מפקדי חטיבת הצנחנים | |
---|---|
|
מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל | |
---|---|
|